נתי סיידוף
צילום: יחצ

נתי סיידוף מתחיל לעשות סדר - נפטר מהפעילות בניגריה בהפסד של 60-80 מיליון דולר

אחרי שרכש את השליטה בחברה ונפרד מהמנכ"ל תמיר כהן, נתי סיידוף מתחיל לעשות סדר בשיכון ובינוי וסוגר את הפעילות בניגריה בהפסד; ברבעון הראשון של השנה רשמה החברה הפסד מהפרשי שער למטבע הניגרי בסך 62 מיליון שקל
רוי שיינמן | (3)

נתי סיידוף, בעל השליטה הטרי בשיכון ובינוי  שיכון ובינוי 0.3% , מתחיל לעשות סדר. אחרי הפסדים והקטנות בצבר בהיקף של מאות מיליוני שקלים בעקבות פיחות במטבע הניגרי, החברה הודיעה על יציאה מניגריה. 

החברה הודיעה כי תמכור את חברת הבת Reynolds Construction Company (Nigeria) Limited תמורת סך כולל של 100 מיליון דולר. החברה צופה כי תרשום בדוחותיה הכספיים לשנת 2024, הפסד חשבונאי שאינו תזרימי בטווח של כ-60-80 מיליון דולר ואילו תזרים המזומנים החיובי שעשוי להתקבל יהיה כ-93 מיליון דולר. בהתאמה, צבר העבודות של החברה יקטן בסך של כ-162 מיליון דולר (585 מיליון שקל). בתום הרבעון הראשון עמד הצבר על סך של 21.3 מיליארד שקל.

"אני שמח על תוצאות המו״מ", מסר נתי סיידוף. "שיכון ובינוי פועלת בהתאם לתוואי הדרך החדשה. אנו בדרכנו להקטנת החוב על ידי מיקוד בפעילות הליבה של החברה והקטנת  סיכונים. אנו מסתכלים קדימה״.

 

מדובר אומנם בהפסד משמעותי אבל בהתחשב בהפסדים שהפעילות הייתה צפויה להניב בהמשך זה כנראה מהלך מתבקש, ויותר מכך כנראה שהיה צריך לעשות אותו מזמן. ברבעון הראשון רשמה החברה הפסד של 62 מיליון שקל בגין הפיחות במטבע הניגרי וברבעון שלפני כן רשמה הפסד של 49 מיליון שקל.

החברה אומנם הקטינה את הפעילות שלה באפריקה מ-17 ל-4 מדינות אבל כבר בתחילת השנה היא אמרה כי היא מעריכה שכל עלייה או ירידה של כל 1% במטבע הניגרי אל מול הדולר והשקל, עשויים להקטין או להגדיל את הרווח וההפסד בכ-3 מיליוני שקלים בהתאמה. 

בינתיים החוב גדול מאוד - כ-11.3 מיליארד שקל נטו, כשבמקביל יש סימני שאלה לגבי יכולתה לייצר ערך בתחומים בהם היא פעילה. היא פועלת בתחום האנרגיה המתחדשת דרך החברה הבת שיכון ובינוי אנרגיה  שוב אנרגיה 2.06% שנסחרת בבורסה בתל אביב כשגם היא מאכזבת את המשקיעים למרות שברשותה תחנות כוח מניבות. המניה ירדה מאז ההנפקה לפני כשנתיים ב-22% לשווי של 2.5 מיליארד שקל.

מניית שיכון ובינוי נסחרת לפי שווי של 4.69 מיליארד שקל אחרי ירידה של 16.5% מתחילת השנה ושל 10% ב-12 החודשים האחרונים.

מניית שיכון ובינוי ב-12 החודשים האחרונים

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נדלן תמיד עולה? לא בניגריה? לא גידר מטח המצחיקול (ל"ת)
    יוני 14/07/2024 10:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    החוב 14/07/2024 09:48
    הגב לתגובה זו
    גבוה כיפליים,הביקור בבתי משפט של טבע לא נגמר ואתם עולצים,סיידוף יוציא את שיכון מברוך הרבה לפני טבע חביבתכם
  • dw 14/07/2024 16:54
    הגב לתגובה זו
    יש לה מנועי צמיחה כמו אוסטדו ואג'ובי שעיקר ההשקעה בהם כבר בוצעה ועכשיו צריכים בעיקר לשווק. שיכון ובינוי למשל נדרשים לבנות הרבה דירות מוזלות להשכרה בשדה דב, כי עיריית ת"א חושבת שהם עמידר, כלומר להשקיע המון כסף עכשיו, ולקבל שכ"ד בתשואה נמוכה. זה פשוט לא ביזנס משתלם.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?