השקעות בזמן מלחמה
צילום: גיא טל

הישראלים ממשיכים להשקיע - תיקי הנכסים של הציבור עלו ב-5% ברבעון הראשון של השנה

למרות המלחמה ואי הוודאות, הישראלים ממשיכים להשקיע - יתרת תיק הנכסים הפיננסים של הציבור עלה ברבעון הראשון ב-270 מיליארד שקל; באיזה אפיק חלה העלייה הכי גדולה?
רוי שיינמן |

למרות אי הוודאות השוררת כתוצאה מהימשכות הלחימה והחשש מהסלמה בצפון, הציבור הישראלי ממשיך להשקיע. מנתוני בנק ישראל עולה כי יתרת תיק הנכסים הפיננסים של הציבור הישראלי ברבעון הראשון עלה ב-268.7 מיליארד שקל לרמה של 5.68 טריליון שקל, עלייה של 5%. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה בכ-10.7 נקודות האחוז ועמד בסוף הרבעון על כ-300 אחוזים, זאת כתוצאה מעלייה גדולה יותר ביתרת התיק לעומת התוצר.

מבחינת הרכיבים בתיק, הרכיב שרשם את העלייה הגדולה ביותר ברבעון הוא באופן לא מפתיע השקעות בחו"ל שרשמו עלייה של 8.2%. ההשקעות במניות בארץ עלו ב-6.7%, 45.7 מיליארד שקל, ויתרת המזומן והפיקדונות עלו ב-4%, 80.5 מיליארד שקל. 

מהסתכלות על רכיב ההשקעות בחו"ל עולה כי יתרת המניות בחו"ל עלתה בכ-58.6 מיליארדי ש"ח, כ-10.3% ועמדה בסוף הרבעון על כ-628.9 מיליארד שקל, כאשר העלייה מיוחסת בעיקר לעליות המחירים ועקב השקעות נטו (אומדן של כ-4 מיליארדי שקל). יתרת האג"ח הסחירות (חברות וממשלתיות) בחו"ל עלתה בכ-21.6 מיליארד שקל, כ-10.4%, ועמדה בסופו על כ- 254.5 מיליארד שקל. עלייה זו נבעה בעיקר על רקע השקעות נטו בהיקף של כ-15 מיליארדי שקל.

יתרת הנכסים המנוהלים בידי כלל המשקיעים המוסדיים עלתה ברבעון הראשון בכ-109 מיליארדי שקל, כ-4.3%, ועמדה בסופו על כ-2.62 טריליון שקל (כ-46% מסך התיק הנכסים הפיננסים של הציבור). העלייה ביתרה באה לידי ביטוי בכלל הגופים המוסדיים, למעט קרנות הפנסיה הוותיקות. העלייה ביתרת התיק המנוהל באה לידי ביטוי ברכיבים הבאים: תעודות סל בחו"ל שעוקבות אחר מדדי המניות – עלייה של כ-19 מיליארד שקל, כ-10.3%. מניות בחו"ל – עלייה של כ-17.8 מיליארד שקל כ-12.7%. מניות בארץ – עלייה של כ-16.6 מיליארד שקל, כ-7.4%. אג"ח ממשלתיות ומק"מ – עלייה של כ-15 מיליארד שקל, כ-1.9%. מזומן ופיקדונות בארץ – עלייה של כ-12.7 מיליארדי שקל, כ-5.1%.

קיראו עוד ב"בארץ"

ברבעון הראשון של שנת 2024 עלה שיעור החשיפה של המשקיעים המוסדיים לנכסים בחו"ל בכ-1.5 נקודות אחוז לכ-44.7% מסך הנכסים. זאת כתוצאה מעלייה בשיעור גדול יותר ביתרת החשיפה לנכסים בחו"ל (6.3%) מעלייה ביתרת סך הנכסים של המשקיעים המוסדיים (2.7%) במונחים דולרים.

העלייה ביתרת החשיפה לנכסים בחו"ל (כ-18 מיליארד דולר) נבעה בעיקר מעלייה בחשיפה באמצעות חוזים עתידיים ואופציות על מדדי מניות בחו"ל (כ-8.7 מיליארד דולר), וביתרת המניות בחו"ל (כ-5.7 מיליארד דולר).

במהלך הרבעון הראשון של השנה, המשקיעים המוסדיים מכרו נטו נכסים במט"ח בסך של כ-3.5 מיליארד דולר. מכירות של כ-3.7 מיליארד דולר בנכסים הנקובים והצמודים למט"ח (בעיקר חוזים עתידיים ואופציות, מניות ואג"ח ומנגד רכשו תעודות סל ומניות זרות שנסחרות בארץ) ובמקביל רכישות מט"ח נטו באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים בהיקף של כ-200 מיליון דולרף כלומר הקטנת העסקאות העתידיות למכירת מט"ח.

היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה ברבעון הראשון של השנה בכ-40 מיליארד שקל, כ-8.8%, ועמד בסופו על כ-495.7 מיליארד שקל, המהווים כ-8.7% מסך תיק הנכסים של הציבור.

העלייה ברבעון הראשון נבעה מצבירות נטו בקרנות בהיקף של כ-20 מיליארד שקל ומעליות מחירים. עיקר הצבירות נרשמו בקרנות המתמחות במניות בחו"ל בהיקף של כ-6.9 מיליארד שקל ובקרנות הכספיות השקליות בהיקף של כ-6.6 מיליארד שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

ביטוח לאומי
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי דיגיטלי: להשתלט על הבירוקרטיה מהספה

עידן הפקסים והתורים המתישים בסניפים יישארו בקרוב מאחור - באמצעות האפליקציה החדשה, שירותי המסרונים המאובטחים ומנגנון מיצוי זכויות, המוסד לביטוח לאומי הופך את המסע למיצוי הזכויות שלכם לקל ומהיר יותר

ענת גלעד |
במשך עשורים, השם "ביטוח לאומי" היה מילה נרדפת לחוסר יעילות, בירוקרטיה סבוכה, מוזיקת המתנה אינסופית בטלפון והררי טפסים שצריך למלא שוב ושוב. אך המציאות של דצמבר 2025 שונה בתכלית. הלחץ חסר התקדים של השנתיים האחרונות - הצורך לתת מענה מהיר לעשרות אלפי נפגעי מלחמה, משרתי מילואים ומפונים - אילץ את המערכת המגושמת לבצע קפיצת מדרגה טכנולוגית שהייתה צריכה לקרות מזמן. היום, המערכות הדיגיטליות לא רק "ידידותיות יותר", במוסד לביטוח לאומי גם טוענים שהן פועלות באופן אקטיבי כדי למנוע מצב שבו זכויות של אזרחים הולכות לאיבוד בגלל חוסר ידיעה או קושי במילוי טפסים ידניים.

מהפכה בקליק: האפליקציה והשירות המהיר

האפליקציה שהוטמעה במלואה במהלך שנת 2025 היא כבר לא רק אתר אינטרנט מותאם, אלא כלי עבודה שלם בתוך הטלפון הנייד. המהפכה מתחילה ביכולת להגיש תביעות בצילום מהיר: אין יותר צורך בסורקים או בדואר. הגשת תביעה לדמי פגיעה בעבודה, דמי לידה או תגמולי מילואים מתבצעת על ידי צילום המסמכים הרפואיים או האישורים בנייד ושליחה מיידית. כמו כן, המערכת מציגה בכל רגע נתון מעקב שקוף אחר התביעה: תוכלו לראות מתי המסמכים התקבלו, אם הם עברו לבדיקת פקיד התביעות, אם התיק נמצא בבחינה רפואית ומתי בדיוק התשלום הועבר לבנק.


כשהמדינה פונה אליכם: מיצוי זכויות יזום

החידוש המשמעותי ביותר בסוף 2025 הוא המעבר משיטת ה"תביעה" לשיטת ה"זכאות האוטומטית". המערכות של הביטוח הלאומי מסונכרנות היום עם בתי החולים, הצבא ורשות המיסים. המשמעות היא שלעיתים קרובות מבוצעים תשלומים ללא בקשה: עבור זכויות מסוימות, המערכת מזהה את הזכאות באופן אוטומטי. למשל, דמי לידה או מענקי מילואים מסוימים משולמים ישירות לחשבון הבנק עוד לפני שהאזרח הספיק למלא בקשה רשמית. כמו כן, המערכת שולחת התראות חכמות על זכאות: אם מזוהה ירידה חדה בשכר, הפסקת עבודה ממושכת או אירוע רפואי מוכר, נשלחת הודעה יזומה למכשיר הנייד המזמינה אתכם לבדוק את זכאותכם לקצבה המתאימה.


סוף עידן המתווכים: מימוש זכויות בחינם

בעבר, הבירוקרטיה הסבוכה הזינה תעשייה של חברות פרטיות למימוש זכויות שגבו עמלות גבוהות מהקצבאות. ב-2025, הדיגיטציה והפישוט השפתי הופכים את התיווך הזה למיותר. שירות "יד מכוונת" של הביטוח הלאומי מפעיל מרכזי ייעוץ מקצועיים שבהם רופאים ואנשי מקצוע עוזרים לכם להכין את התיק הרפואי לקראת הוועדה ללא כל עלות. בנוסף, כל הטפסים הדיגיטליים נוסחו מחדש בשפה פשוטה וברורה, מה שמאפשר לכל אדם להגיש בקשה באופן עצמאי בביטחון מלא, בלי לחשוש ממונחים משפטיים סתומים.

ועדות רפואיות בשיחת וידאו: נוחות ונגישות

אחד הלקחים מהשנתיים האחרונות הוא שלא בכל מקרה חייבים להגיע פיזית לסניף. המהפכה הדיגיטלית מאפשרת קיום ועדות רפואיות בשיחות וידאו מאובטחות. במקרים של בעיות רפואיות שניתן לאבחן על סמך מסמכים וצילומים, או בנושאים הקשורים לבריאות הנפש, הוועדה מתקיימת כשאתם בביתכם. זהו פתרון קריטי לנפגעי פוסט-טראומה שחווים חרדה במקומות הומי אדם או לאנשים עם מוגבלות בניידות שהנסיעה לסניף מהווה עבורם נטל פיזי קשה.


טיפ לסיום שנת 2025 - תשכחו מחוויות העבר:
הכוח האמיתי שלכם נמצא בנתונים האישיים הנכונים והעדכניים. ודאו פעם אחת שפרטי חשבון הבנק וכתובת המגורים שלכם מעודכנים באזור האישי באתר או באפליקציה. בעולם הדיגיטלי של היום, עדכון הפרטים האלו הוא ההבדל בין קבלת הכסף תוך ימים ספורים לבין המתנה של שבועות בגלל תקלות תקשורת פשוטות. הביטוח הלאומי של סוף 2025 הוא סוף סוף מערכת מהירה ונגישה, אז אל תיתנו לניסיון העבר להרתיע אתכם - ותתחילו לפעול לקבל את מה שמגיע לכם על פי חוק.