ייבא 2.33 ק"ג קטמין - וזה העונש הקל שנגזר עליו בבית המשפט
השופט ציון קאפח מבית המשפט המחוזי בתל אביב גזר באחרונה תשעה חודשי עבודות שירות וקנס בסכום של 55 אלף שקל על נאשם, שניסה לייבא לישראל 2.33 ק"ג של הסם קטמין. ברשותו של הנאשם נתפסו גם סמים נוספים.
במסגרת הסדר הטיעון שגובש במקרה, הורשע הנאשם בניסיון לייבא סם מסוכן ובהחזקה של סמים שלא לצריכה עצמית. בכתב האישום המתוקן שבו הודה, צוין כי בסביבות נובמבר 2021 הזמין הנאשם מגרמניה סם מסוג קטמין במשקל של 2,331 גרם נטו. כדי להערים על רשויות האכיפה, הוא ביקש במהלך ביצוע ההזמנה לציין על החבילה שם של מישהי שהוא לא מכיר, ללא ידיעתה והסכמתה, והזין בהזמנה כתובת למשלוח ברמת השרון שבה אף אחד מן המעורבים לא גר.
כארבעה חודשים לפני כן הוא פנה לצעיר שהיה במצוקה כלכלית, והציע לו לבצע עבורו משימות תמורת תשלום. הסמים נשלחו לישראל תוך שהם מוחבאים בתוך בקבוקים של מוצרי טיפוח, וצורפה אליהם גם קבלה. בהמשך שלח הנאשם את אותו צעיר, כשהוא מצויד בצילום הדרכון של ה"נמענת", לאסוף עבורו את החבילה מסניף הדואר.
ואולם מה שהוא לא ידע זה שהחבילה נעצרה כבר במכס של גרמניה והובאה לישראל על ידי שוטר, שהגיע במיוחד כדי לראות מי מקבל אותה. מלבד המשלוח, נתפסו ברשותו של הנאשם עוד 65 גרם של קטמין, 1.8 גרם קנאביס ובקבוקון של קריסטל מת'.
- חשבתם להוריש ישר לנכדים? הנה הסיכונים
- גייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהסדר הטיעון שגובש, הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה יוגש בעניינו של הנאשם תסקיר שירות מבחן שלא יחייב את המדינה. בנוסף, הוסכם כי הענישה שהוא יקבל תכלול קנס של 55 אלף שקל, שיקוזז מכספים שנתפסו ברשותו של הנאשם. בתסקיר שערך שירות המבחן, צוין כי הילדות המורכבת שחווה, לצד הנסיבות האישיות והרפואיות ומשבר כלכלי שאותם עבר, הם שגרמו לנאשם לבצע את המעשים האמורים בכתב האישום. בנסיבות אלה, הומלץ של ידי שירות המבחן על צו מבחן לשנה לצד מאסר שאותו ימירו לעבודות שירות.
עו"ד פמלה בנימין, שייצגה את המדינה בפרשה, הדגישה בטיעוניה לעונש את סוג הסם שנתפס ומשקלו, את התכנון המוקדם שנלווה לעבירות שבוצעו, ואת העובדה שייבוא הסמים נכשל רק הודות לערנותו של המכס הגרמני. היא הוסיפה כי מתוכן התסקירים עולה כי הליך השיקום של הנאשם עדיין לא הבשיל, ולכן אין עילה לחרוג ממתחם הענישה הקבוע בחוק, ושלפי פסיקת בית המשפט העליון חייב לכלול מאסר בפועל. בנסיבות אלה, היא עתרה לקביעת מתחם שבין 24 ל-40 חודשי מאסר בפועל.
מנגד, עו"ד מיכאל כרמל, שייצג את הנאשם, ציין את הנסיבות האישיות שלו, וביקש להעדיף לבחור בהליך של שיקום, בהתאם להמלצת שהגיש שירות המבחן. בדבריו לעונש הביע הנאשם תודה על ההזדמנות שניתנה לו לעבור טיפול ושיקום, וסיפר שהתיק הציל אותו מעולם הסמים.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
השופט קאפח, שמכהן כשופט עמית, ציין כי האישום מעיד על תוכנית עבריינית מורכבת ומתוכננת, תוך ניצול של צעיר שהיה שרוי במצוקה, שלמרבה המזל לא צלחה. הוא הוסיף כי אף שלא נגרם שום נזק בפועל לפני שהחבילה נתפסה, הנזק שעלול היה להיגרם מהגעתו של הסם המסוכן לציבור הוא משמעותי. לאחר שסקר את הפסיקה בנושא, הוא קבע כי מתחם העונש לעבירה נע בין שנה לשלוש שנות מאסר.
עם זאת, השופט קבע כי הנסיבות בתיק מצדיקות חריגה מהמתחם המקובל לעונש ולהקל. בין היתר, צוין כי הנאשם נטל אחריות על המעשים שבוצעו עקב משבר כלכלי חריף שהוא חווה, כי הוא עושה מאמצים להשתקם מהמקום האפל והתנקה מסמים – כולל מקנאביס רפואי שהיה לו ברישיון. בעקבות העבירות שביצע הוא גם היה עצור במשך כשלושה חודשים ולאחר מכן שהה במעצר בית, כך שהטלת מאסר כעת תביא לפגיעה קשה ומשמעותית בו. בסופו של דבר, הטיל השופט על הנאשם תשעה חודשי עבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסכום של 55 אלף שקל, וגם צו מבחן לשנה.
בינואר האחרון סיכלה משטרת ישראל, בשיתוף עם עובדי אולם הנוסעים של המכס בנתב"ג, יבוא סמים מסוג קטמין בשווי כולל של 2.5 מיליון שקל. הסם שנתפס במשקל של כ-11 ק"ג, הידוע גם בכינויו 'סם האונס', הוסלק בדופן כפולה במזוודה. שני חשודים, תושבי נתיבות, נעצרו לחקירה על ידי יחידה המרכזית של מרחב הנגב במחוז הדרומי. הסם שנתפס מוערך כחומר גולמי בשווי של חצי מיליון שקל. על פי החשד, אם החשודים היו מצליחים להכין אותו למכירה לציבור, הם היו גורפים תמורתו כאמור סכום כולל של כ-2.5 מיליון שקל. החקירה במשטרה נפתחה לאחר שבסוף דצמבר התקבל דיווח על ניסיון להבריח אל תוך תחומי הארץ סם מסוכן מסוג קטמין, שאותר על ידי בודקי אולם הנוסעים במכס נתב״ג בתוך מזוודה, במהלך בידוק כבודה של תושב נתיבות ששב לארץ מדובאי.

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
