ייבא 2.33 ק"ג קטמין - וזה העונש הקל שנגזר עליו בבית המשפט
השופט ציון קאפח מבית המשפט המחוזי בתל אביב גזר באחרונה תשעה חודשי עבודות שירות וקנס בסכום של 55 אלף שקל על נאשם, שניסה לייבא לישראל 2.33 ק"ג של הסם קטמין. ברשותו של הנאשם נתפסו גם סמים נוספים.
במסגרת הסדר הטיעון שגובש במקרה, הורשע הנאשם בניסיון לייבא סם מסוכן ובהחזקה של סמים שלא לצריכה עצמית. בכתב האישום המתוקן שבו הודה, צוין כי בסביבות נובמבר 2021 הזמין הנאשם מגרמניה סם מסוג קטמין במשקל של 2,331 גרם נטו. כדי להערים על רשויות האכיפה, הוא ביקש במהלך ביצוע ההזמנה לציין על החבילה שם של מישהי שהוא לא מכיר, ללא ידיעתה והסכמתה, והזין בהזמנה כתובת למשלוח ברמת השרון שבה אף אחד מן המעורבים לא גר.
כארבעה חודשים לפני כן הוא פנה לצעיר שהיה במצוקה כלכלית, והציע לו לבצע עבורו משימות תמורת תשלום. הסמים נשלחו לישראל תוך שהם מוחבאים בתוך בקבוקים של מוצרי טיפוח, וצורפה אליהם גם קבלה. בהמשך שלח הנאשם את אותו צעיר, כשהוא מצויד בצילום הדרכון של ה"נמענת", לאסוף עבורו את החבילה מסניף הדואר.
ואולם מה שהוא לא ידע זה שהחבילה נעצרה כבר במכס של גרמניה והובאה לישראל על ידי שוטר, שהגיע במיוחד כדי לראות מי מקבל אותה. מלבד המשלוח, נתפסו ברשותו של הנאשם עוד 65 גרם של קטמין, 1.8 גרם קנאביס ובקבוקון של קריסטל מת'.
- גייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא
- האיש שישפיע על עתיד ה-AI, והמשמעות של משפט גוגל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהסדר הטיעון שגובש, הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה יוגש בעניינו של הנאשם תסקיר שירות מבחן שלא יחייב את המדינה. בנוסף, הוסכם כי הענישה שהוא יקבל תכלול קנס של 55 אלף שקל, שיקוזז מכספים שנתפסו ברשותו של הנאשם. בתסקיר שערך שירות המבחן, צוין כי הילדות המורכבת שחווה, לצד הנסיבות האישיות והרפואיות ומשבר כלכלי שאותם עבר, הם שגרמו לנאשם לבצע את המעשים האמורים בכתב האישום. בנסיבות אלה, הומלץ של ידי שירות המבחן על צו מבחן לשנה לצד מאסר שאותו ימירו לעבודות שירות.
עו"ד פמלה בנימין, שייצגה את המדינה בפרשה, הדגישה בטיעוניה לעונש את סוג הסם שנתפס ומשקלו, את התכנון המוקדם שנלווה לעבירות שבוצעו, ואת העובדה שייבוא הסמים נכשל רק הודות לערנותו של המכס הגרמני. היא הוסיפה כי מתוכן התסקירים עולה כי הליך השיקום של הנאשם עדיין לא הבשיל, ולכן אין עילה לחרוג ממתחם הענישה הקבוע בחוק, ושלפי פסיקת בית המשפט העליון חייב לכלול מאסר בפועל. בנסיבות אלה, היא עתרה לקביעת מתחם שבין 24 ל-40 חודשי מאסר בפועל.
מנגד, עו"ד מיכאל כרמל, שייצג את הנאשם, ציין את הנסיבות האישיות שלו, וביקש להעדיף לבחור בהליך של שיקום, בהתאם להמלצת שהגיש שירות המבחן. בדבריו לעונש הביע הנאשם תודה על ההזדמנות שניתנה לו לעבור טיפול ושיקום, וסיפר שהתיק הציל אותו מעולם הסמים.
- מתווך יזכה בפיצוי המוסכם אף שלא היה גורם יעיל
- ייצוגית נגד כביש 6 נדחתה: פסקל לא מזכה בהטבות
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
השופט קאפח, שמכהן כשופט עמית, ציין כי האישום מעיד על תוכנית עבריינית מורכבת ומתוכננת, תוך ניצול של צעיר שהיה שרוי במצוקה, שלמרבה המזל לא צלחה. הוא הוסיף כי אף שלא נגרם שום נזק בפועל לפני שהחבילה נתפסה, הנזק שעלול היה להיגרם מהגעתו של הסם המסוכן לציבור הוא משמעותי. לאחר שסקר את הפסיקה בנושא, הוא קבע כי מתחם העונש לעבירה נע בין שנה לשלוש שנות מאסר.
עם זאת, השופט קבע כי הנסיבות בתיק מצדיקות חריגה מהמתחם המקובל לעונש ולהקל. בין היתר, צוין כי הנאשם נטל אחריות על המעשים שבוצעו עקב משבר כלכלי חריף שהוא חווה, כי הוא עושה מאמצים להשתקם מהמקום האפל והתנקה מסמים – כולל מקנאביס רפואי שהיה לו ברישיון. בעקבות העבירות שביצע הוא גם היה עצור במשך כשלושה חודשים ולאחר מכן שהה במעצר בית, כך שהטלת מאסר כעת תביא לפגיעה קשה ומשמעותית בו. בסופו של דבר, הטיל השופט על הנאשם תשעה חודשי עבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסכום של 55 אלף שקל, וגם צו מבחן לשנה.
בינואר האחרון סיכלה משטרת ישראל, בשיתוף עם עובדי אולם הנוסעים של המכס בנתב"ג, יבוא סמים מסוג קטמין בשווי כולל של 2.5 מיליון שקל. הסם שנתפס במשקל של כ-11 ק"ג, הידוע גם בכינויו 'סם האונס', הוסלק בדופן כפולה במזוודה. שני חשודים, תושבי נתיבות, נעצרו לחקירה על ידי יחידה המרכזית של מרחב הנגב במחוז הדרומי. הסם שנתפס מוערך כחומר גולמי בשווי של חצי מיליון שקל. על פי החשד, אם החשודים היו מצליחים להכין אותו למכירה לציבור, הם היו גורפים תמורתו כאמור סכום כולל של כ-2.5 מיליון שקל. החקירה במשטרה נפתחה לאחר שבסוף דצמבר התקבל דיווח על ניסיון להבריח אל תוך תחומי הארץ סם מסוכן מסוג קטמין, שאותר על ידי בודקי אולם הנוסעים במכס נתב״ג בתוך מזוודה, במהלך בידוק כבודה של תושב נתיבות ששב לארץ מדובאי.

התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל
פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת
הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו
במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.
אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.
בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.
התובע לא דרש דמי תיווך
השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.
- מחובב נדל"ן ל"יועץ נדל"ן בכיר" - על הרפורמה בענף התיווך
- מכר דירה ב-17 מיליון שקל; המתווכת טענה שמגיע לה 340 אלף שקל, למרות שלא היה הסכם - מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.

התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל
פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת
הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו
במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.
אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.
בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.
התובע לא דרש דמי תיווך
השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.
- מחובב נדל"ן ל"יועץ נדל"ן בכיר" - על הרפורמה בענף התיווך
- מכר דירה ב-17 מיליון שקל; המתווכת טענה שמגיע לה 340 אלף שקל, למרות שלא היה הסכם - מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.