הוציאה את בעלה ובתה מהצוואה, וזו הסיבה שהמהלך קיבל אישור
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה דחה באחרונה התנגדות שהגיש גבר לצוואה שהותירה אחריה אשתו, שמנשלת אותו ואת בתם המשותפת מירושתה לטובת שני בניה. השופטת שירלי שי דחתה את טענתו של הבעל, שלפיה הצוואה נחתמה בזמן שהמנוחה לא היתה כשירה, וזאת על אף העובדה שמומחה מטעם בית המשפט קבע כי היא סבלה מדמנציה. בנוסף, נדחו גם הטענות בדבר מעורבות פסולה והשפעה בלתי הוגנת מצד הבנים, השוללות את תוקף הצוואה.
המנוחה, אמם של המבקשים ורעייתו של המתנגד, חתמה במאי 2013 על צוואה שלפיה בעלה הוא היורש הבלעדי של רכושה אחרי מותה. בשלב מסוים עלו היחסים בין המנוחה ובעלה על שרטון והם נפרדו. לאחר מכן, בתחילת 2019, חתמה המנוחה על שלושה מסמכים: ייפוי כוח מתמשך שניתן לאחד מבניה, צוואה חדשה לטובת בניה בלבד והודעה על ביטולה של הצוואה הראשונה. בספטמבר 2021 הלכה האשה לעולמה כשהיא בת 85.
פטירת האשה היתה אות הפתיחה למאבק עיקש בין הזוכים על פי שתי הצוואות שלה. לטענת הבעל, שהיה הזוכה בצוואה הראשונה, הצוואה השנייה היא תוצר של השפעה בלתי הוגנת ומעורבות פסולה מצד אחד הבנים, שניצל את חולשת אמו, תלותה הפיזית, מצבה הרפואי הירוד והיעדר עצמאותה - כל זאת לטובת האינטרס האישי שלו. הבעל גם הוסיף כי כשנה לפני שנכתבה הצוואה השנייה, אובחנה אשתו כסובלת מאלצהיימר, כך שהיא כלל לא היתה כשירה לחתום עליה.
מנגד, טענו הבנים כי אמם בחרה לערוך צוואה חדשה לטובתם בעקבות אלימות הכלכלית שהיא חוותה מצד בעלה לאורך השנים. הבנים דחו את הטענה שלפיה האם לא היתה כשירה לחתום על הצוואה השנייה, ועתרו לבית המשפט בדרישה לדחות את ההתנגדות תוך חיובו של הבעל בהוצאות המשפט.
- חשבתם להוריש ישר לנכדים? הנה הסיכונים
- גייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההליך מינה בית המשפט מומחה לבחינת הכשירות של המנוחה במועד החתימה על הצוואה השנייה. אף שמסקנת המומחה היתה כי המנוחה סבלה באותה תקופה מדמנציה בדרגה בינונית, השופטת שי התרשמה כי בפועל היא היתה כשירה. זאת, על סמך עדותו של רופאת המשפחה של המנוחה ורופא נוסף שהיו עמה בקשר שוטף, ואישרו כי בתחילת 2019 היא היתה צלולה. כך התרשם גם עורך הדין שפגש את המנוחה לצורך עריכת ייפוי הכוח המתמשך והצוואה השנייה.
השופטת קבעה כי ההתנגדות של הבעל נובעת ככל הנראה מגישתו הפטריארכלית, שלפיה לאשתו לא יכול להיות רצון עצמאי שבעקבותיו היא תבחר לנשל אותו מהצוואה שלה. בפועל, הבחירה שלה נעשתה על רקע מערכת היחסים העכורה ששררה ביניהם באותה תקופה, שבמהלכה הבעל עזב את הבית, ניתק את כרטיסי האשראי שלה, חסם את הגישה שלה לחשבון המשותף שלהם בבנק ועוד. בשלב מסוים הוא אף התקשר לחברה קדישא וביקש שלא להיקבר לצדה לנוכח הפרידה שלהם.
"כאשר בין המנוחה לבעל התקיימה מערכת יחסים לא פשוטה, לא ניתן לומר כי רצון המנוחה לשנות את הצוואה ההדדית, בה הורישה הכול לבעל, היה לא הגיוני", כתבה השופטת בפסק הדין שפרסמה. ברוח זו, השופטת שי גם דחתה את טענתו של הבעל בדבר השפעה בלתי הוגנת, בנימוק שדאגת בן לאמו אחרי שבעלה עזב אותה אחרי עשרות שנות נישואים, אינה יכולה להיחשב כזו.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
בסופו של דבר דחתה השופטת גם את טענת הבעל בדבר המעורבות הפסולה. עורך הדין שהחתים את המנוחה על צוואתה העיד כי לא נתן יד למעורבות כלשהי מצד הבנים, והשופטת בחרה להאמין לו. לאור כל אלה היא דחתה את התנגדות הבעל, תוך חיובו בהוצאות משפט בסכום של 40 אלף שקל, והורתה על קיום הצוואה שנכתבה לטובת הבנים.
במקרה אחר, בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הכריע באחרונה בהתנגדות שהגישו שלושה אחים לצוואת אביהם המנוח, שמנשלת אותם מירושתו לטובת אשתו השנייה. בין היתר, נטען בהתנגדות כי המנוח שכח מצוואתו - כך שאין לקיימה. עוד נטען כי טעה כשלא כלל בצוואה סעיף מסוג יורש אחר יורש לטובת ילדיו. המנוח, שהיה רופא, התחתן עם אשתו הראשונה ב-1967 והביא עמה לעולם שלושה ילדים - שהם המתנגדים לצוואה. כעבור 18 שנות נישואים השניים התגרשו, וב-1993 התחתן האיש שוב, עם רעייתו השנייה, שהיא התובעת, ולה היה נשוי עד יומו האחרון. כעבור כארבע שנים, ב-1997, הוא ערך לטובתה את הצוואה שניצבת במוקד המחלוקת וההליך המשפטי, שמנשלת לחלוטין את ילדיו מאשתו הראשונה. בינואר 2021 הוא הלך לעולמו בגיל 86.
- 1.אלון 20/06/2024 10:52הגב לתגובה זואיך כשירה עם דמנציה בדרגה בינונית?

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
