אחרי שהפילו את המניה - אודיטי עונה לשורטיסטים
דוחות שורטיסטים הם לא דבר חריג, ואודיטי אודיטי היא לא החברה הראשונה שסופגת דוח כזה. חברת האם של מותגי איפור כמו IL MAKIAGE ו-Spolied Child ראתה את המניה שלה מזנקת בכמעט 40% מאז הדוחות החזקים שהציגה בתחילת החודש, אבל דוח שורטיסטים אתמול הצליח להוריד אותה ב-7.5% במסחר בוול סטריט.
הדוח שפורסם לראשונה כאן בביזפורטל הכיל ב-50 העמודים שלו טענות שנשמעו מופרכות מלכתכילה, כמו הטענה שהחברה הסתירה מהמשקיעים את הסניפים הפיזיים של IL MAKIAGE בישראל ומיתגה את עצמה כחברת אונליין, בהחלט טענה מופרכבת בהתחשב בעובדה כי יש חברות מטעם החברה עצמה בה נראה המנכ"ל אורן הולצמן בחנויות. בנוסף, חשוב לזכור שלגוף שפרסם את הדוח יש יתרות שורט במניה כך שהאינטרס שלו ברור. כך או כך ובאופן חריג, החברה החליטה להתייחס לטענות העולות מהדוח.
"אודיטי דוחה בכל תוקף את דוח השורט שפורסם", נמסר מהחברה. "ההאשמות והטענות שהועלו בדוח על ידי חברת NINGI Research מבוססות על מידע שגוי, לא מבוסס ולא מדויק באופן עובדתי וברור, על הנחות שגויות ועל ספקולציות עוינות. דוח השורט שפורסם נכתב ללא כל מעורבות של ODDITY או מענה מטעמה לטענות שהוצגו", מסרה החברה, והמשיכה להתייחס לטענות הספציפיות שעלו מהדוח.
"הטענה המרכזית בדוח כי פעילות הריטייל הישראלית של החברה מהווה חלק מהותי מהכנסותיה ומה-EBITDA של אודיטי אודיטי הינה משוללת יסוד לחלוטין", מסרה החברה. "חברת האם של אודיטי הינה חברה ישראלית, עובדה אשר עשויה אולי הייתה להוביל לבלבול בנוגע למקור הכנסותיה של החברה. פעילות הריטייל בישראל (43 חנויות ו-6 בתי ספר ללימוד איפור) מייצגת חלק בלתי מהותי מהעסק ומהווה פחות מ-5% מהכנסות החברה ומה-EBITDA שלה הן בשנת 2023 והן ברבעון הראשון לשנת 2024. הפעילות הישראלית מאז ומתמיד הייתה משוקפת בגילויים ובדוחות הכספיים של החברה. כל הכנסותיה של אודיטי מחוץ לישראל הינן ממכירות אונליין בלבד".
- התזמון המושלם של אורן הולצמן; אודיטי נפלה 30% מאז שמימש
- סודות היופי של אודיטי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"כל חברות הבת הישראליות של ODDITY מבוקרות על ידי Ernest & Young רואי החשבון החיצוניים של החברה, ודוחותיה הכספיים של החברה מדווחים ומוגשים לרשויות בישראל", הוסיפה החברה. "התוצאות שלהן מאוחדות כחלק מתוצאות החברה המאוחדת, כנדרש, ועל כן לא קיימים דוחות נפרדים. רובן המכריע של "מאות התביעות" המוזכרות בדוח הינן תביעות קטנות הנוגעות לפעילות הריטייל הישראלית של החברה. הסכום הכולל של אותן תביעות קטנות נמוך מ-100 אלף דולר במצטבר".
"אודיטי עומדת איתנה מאחורי השימוש שלה בטכנולוגיה ליצירת חוויית משתמש פרסונלית המאפשרת שיפור ביחסי המרה, בנאמנות לקוחות, בשיעור לקוחות חוזרים ובתוצאות העסקיות של החברה. ההשקעות של החברה בטכנולוגיה הן המנוע העיקרי מאחורי קצב הצמיחה, נפח הפעילות ושיעורי הרווחיות הגבוהים של החברה בתור עסק אונליין", הוסיפה החברה בהתייחסות לפעילות האונליין שלה.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
