מדוע סירבה אשה לקבל יותר מ-3 מיליון שקל עבור דירה שלה ושל הפרוד?
בני זוג שהחליטו להיפרד חתמו על הסכם ממון, שלפיו הבעל ישלם לפרודתו 30 אלף שקל בחודש כמזונות זמניים, "עד לחלוקת הרכוש". בשלב מסוים נמכרה הדירה המשותפת של הצדדים, והוצע לאשה לקחת את חלקה, בסך כ-3 מיליון שקל, אך היא סירבה - ובמקביל פתחה תיק הוצאה לפועל לגביית המזונות. סגן הנשיאה, השופט יהורם שקד מבית המשפט למשפחה בתל אביב, האשים את האשה בחוסר תום לב, וקבע כי זכאותה למזונות נגמרה.
הצדדים חיו ביחד במשך 40 שנה והביאו לעולם ארבעה ילדים משותפים. בשלב מסוים היחסים בין השניים עלו על שרטון והם החליטו להיפרד. באוגוסט 2018 הם חתמו על הסכם ממון שקבע, בין היתר, כי "עד להחלטה אחרת או עד לחלוקת הרכוש, לפי המוקדם", יעביר הבעל לפרודתו מזונות זמניים בסכום של 30 אלף שקל בחודש.
ואכן, במסגרת ההליכים למימוש וחלוקת הרכוש המשותף, נמכרה הדירה המשותפת תמורת סכום של 5.5 מיליון שקל. מכיוון שהוסכם כי חלקה של האשה בדירה הוא 57%, המשמעות היתה שמגיעים לה כ-3 מיליון שקל מהתמורה שהתקבלה עבור המכירה. אלא שלמרבה הפלא, האשה סירבה לקבל את חלקה - ואף פתחה כאמור במקביל תיק הוצאה לפועל, לשם גביית המזונות הזמניים. כשרשמת ההוצאה לפועל הורתה על סגירת התיק, הגישה האשה את הערעור לבית המשפט.
לטענתה, משמעות המלים "עד לחלוקת הרכוש" בהסכם היא אחת – עד לחלוקת מלוא הרכוש. מכיוון שהרכוש עדיין לא חולק במלואו, היא זכאית בינתיים להמשיך לקבל את המזונות. לעומתה, טען הגבר שהכוונה היתה עד לחלוקת עיקר הרכוש, כלומר הדירה, ולאו דווקא כולו. לדבריו, פרודתו סירבה לקבל את חלקה ממכירת הדירה "מהסיבה הפשוטה – שבראייתה יש פה כספומט שמשלם 30 אלף שקל בחודש עד להודעה חדשה". הוא טען כי המועד להפסקת תשלום המזונות חל לכל המאוחר באוגוסט 2019, אז עמד לרשות פרודתו החלק שלה בכספי המכר.
- האם מענקי המילואים נכנסים לחישוב מזונות?
- האב מרוויח הרבה, האם מעט - איך מתחלקים המזונות ביניהם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט שקד קבע כי לא ניתן לחלץ מתוך לשון הסכם הממון את כוונת הצדדים האמתית בנוגע למועד הפסקת תשלום המזונות, ולכן יש להתחקות אחר אומד דעתם מתוך נסיבות העניין. בהקשר זה, הוא מצא כי כוונת הצדדים בקביעת הסדר תשלום המזונות היתה, למעשה, לסייע לאשה "לעמוד על הרגליים" מבחינה כלכלית, עד שתוכל לרכוש לעצמה דירה.
ואולם כשנשאלה האשה בחקירתה מדוע, אם כן, סירבה לקבל לידיה סכום שיכול להעניק לה את מבוקשה, היא החלה להסתבך ולא סיפקה תשובה ברורה. השופט הסיק מכך כי מטרתה היתה ליהנות משתי האפשרויות – גם לקבל סכום נכבד מדי חודש, וגם לקבל בעתיד את החלק שלה, הלא מבוטל בכלל, ברכוש המשותף של בני הזוג לשעבר.
"עינינו רואות כי לא היתה כל סיבה אובייקטיבית שמנעה מהאשה לקחת את חלקה הנכבד מכספי מכירת הדירה (כ-3 מיליון שקל), ואולם על האמת להיאמר: האשה העדיפה ביד אחת להוסיף ולחייב את האיש בסך של 30 אלף שקל לחודש וביד השנייה בחרה שלא למשוך את חלקה מתמורת מכר הבית. עם כל הכבוד, מצאתי התנהלות זו כחסרת תום לב באופן מובהק", כתב השופט שקד.
- כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
מסקנתו היתה כי האשה עיכבה במתכוון את קבלת הכסף שאמור להגיע אליה ממכירת הבית, רק כדי להמשיך לקבל את המזונות הגבוהים. בנסיבות אלה, הוא קבע כי החל מהמועד שבו לא היתה מניעה שהאשה תקבל את חלקה, האיש פטור מתשלום המזונות לה.
בירור תביעת מזונות בבית משפט עלול לעתים להימשך זמן רב. כדי לספק לתובעים סעד זמני בזמן התנהלות ההליכים, קיימת אפשרות להגיש בקשה למזונות זמניים. במקרים דחופים ניתן להגיש בקשה למזונות זמניים גם לפני שמגישים תביעה למזונות. סכום המזונות הזמניים נקבע על פי התרשמותו של בית המשפט מההכנסות של בני הזוג ומצבם הכלכלי. בתביעה למזונות זמניים, בית המשפט לא נכנס לעובי הקורה, אלא קובע את הסכום על פי הערכת הנתונים הכללית. מדובר במעין עזרה ראשונה עד לבירור התביעה.
- 1.סיפור דג הזהב במציאות (ל"ת)שושו 20/05/2024 14:41הגב לתגובה זו
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
בית משפט (X)כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק
שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.
הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.
בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.
- הצוואה נועדה להבריח נכסים מנושה – השופטת פסקה שיש לקיימה
- קרב הירושה על המיליונים: הידועה בציבור נגד הילדים. מה קבע השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים
