"אבא שלכם בוגד באמא שלכם" - הגיסה כתבה בקבוצת ווטסאפ משפחתית והגיס תבע אותה - מה קבע בית המשפט?

האם הוא בגד, האם הקשר שלו עם השיננית לא נחשב בגידה ולמה ברחה הגיסה מאולם בית המשפט?
עוזי גרסטמן | (6)
נושאים בכתבה לשון הרע משפט

גבר שפורסם עליו בתקופה שבה הוא ואשתו היו בהפסקה של הזוגיות ביניהם כי הוא "בוגד בה כבר שנים", יפוצה בעשרות אלפי שקלים. כך נקבע באחרונה בבית משפט השלום בחדרה. האחראית לפרסום הדברים היתה גיסתו של האיש – אחותה של רעייתו, והיא כתבה אותם בקבוצת הווטסאפ המשפחתית שבה חברים, בין היתר, ילדיהם של בני הזוג. השופט יניב הלר קבע כי לא עומדות לגיסה הגנות כלשהן הפוטרות אותה מאחריות ללשון הרע. הגיסה ברחה מאחד הדיונים בבית המשפט על רקע הבנתה לאן נושבת הרוח.

התובע ואשתו הסכימו על פסק זמן של שנה בחייהם הזוגיים. הם שיתפו את הילדים בהחלטה שקיבלו, ובאפריל 2020 עזב התובע את הבית ושכר דירה בעיר אחרת. בשלב מסוים גילתה האשה שבעלה החל לנהל מערכת יחסים עם השיננית שלו, ופסק הזמן נהפך בסופו של דבר לפרידה סופית ולגירושים.

בינואר 2021, ולפני ששנת פסק הזמן הגיעה לסיומה, כתבה אחותה של האשה את הדברים הבאים בקבוצת הווטסאפ המשפחתית, המכוונים לאחיינים שלה: "אבא שלכם בגד באמא שלכם עם בחורה שהיתה בת כיתתי. היא היתה השיננית שלו והיום היא המאהבת שלו". עוד כתבה הגיסה בהודעה כי "אתם יודעים שאבא שלכם כבר שנים בוגד באמא שלכם, ולא הצלתם את אמא שלכם מהבגידה".

בתביעה שהוגשה לבית המשפט שלושה חודשים אחרי שהדברים נכתבו בקבוצה, טען התובע כי מדובר בלשון הרע לכל דבר, המזכה אותו בפיצוי של לפחות 100 אלף שקל. מנגד, טענה גיסתו לשעבר כי היא שלחה את ההודעה בתום לב, ומתוך רצון להגן על אחותה; וכי ההודעה שלה משקפת את האמת, שהרי התובע אכן בגד באחותה וניהל קשר עם אחרת עוד לפני הגירושים. לאור זאת, טענה הגיסה, ניצבות לצדה ההגנות של חוק לשון הרע, הפוטרות אותה מאחריות לפיצוי בשל הוצאת דיבה.

השופט הלר קבע כי אין מחלוקת כי הדברים שכתבה הנתבעת מהווים לשון הרע כהגדרתם בחוק, וכי מתקיים לגביהם יסוד הפרסום. השאלה היחידה היא אם חלה על הגיסה הגנת "אמת דיברתי" או הגנת תום הלב, הפוטרות אותה מהצורך בתשלום פיצוי. מסקנת השופט היתה שהן לא.

כך, השופט האמין לעדות של התובע וזוגתו הנוכחית, כי הקשר הרומנטי ביניהם החל אחרי הפרידה מהאחות של הנתבעת. בקשר לכך, העידה המטפלת הזוגית שליוותה את התובע ואשתו לשעבר בעניין פסק הזמן, כי למיטב ידיעתה גרושתו לא אסרה על בעלה דאז לנהל קשר עם אשה אחרת במהלך התקופה של פרידתם הזמנית.

גם בת הזוג הנוכחית שלו, השיננית, העידה כי לפני מרץ 2020 לא התקיים בינה לבין התובע קשר רומנטי, וכי שינוי הסטטוס בפייסבוק שלה ל"במערכת יחסים" בוצע על רקע הטרדות שחוותה מגברים, ורצונה לשים להן קץ. השופט כתב שהוא מאמין לעדותה.

קיראו עוד ב"משפט"

בניגוד לעדי התביעה, קבע השופט כי עדות הגיסה הותירה רושם לא טוב, והיא אף הסתיימה בבריחתה מאולם הדיונים. מסקנת השופט היתה כי היא לא באמת ידעה שהתובע אכן בוגד "כבר שנים" באחותה, ולמעשה היא ניזונה ממידע שקיבלה אחותה, מבלי שטרחה כלל לברר אם זו אכן האמת.

השופט הלר הוסיף כי גם אין לראות בהודעה בקבוצת הווטסאפ המשפחתית ככזו שפורסמה בתום לב. "פרסום הודעה בנוסח 'אבא שלכם כבר שנים בוגד באמא שלכם', פרסום המופנה לילדיו של האב, בקבוצה המונה מעל 20 חברים ובה קטינים ובני משפחה, חורג מתחום הסביר", כתב. בעקבות כך הוא חייב את הנתבעת לפצות את גיסה לשעבר בסכום של 40 אלף שקל, ולשלם לו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 20 אלף שקל.

חוק איסור לשון הרע מגדיר "לשון הרע" כדבר שפרסומו עלול: להשפיל אדם בעיני אחרים או לעשות אותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג; לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגותו או תכונות המיוחסות לו; לפגוע במשרתו, בעסק שלו, במשלח ידו או במקצועו של אדם; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו; הנפגע מהפרסום לא נדרש להוכיח כי שמו הטוב, כבודו או פרנסתו נפגעו כתוצאה מהפרסום (גם אם מלכתחילה לא היה לו שם טוב). ההחלטה אם מדובר ב"לשון הרע" מתקבלת על ידי בית המשפט באופן אובייקטיבי, באמצעות מבחן האדם הסביר, ולפי ההקשר שבו פורסם התוכן. לכן, ההגדרה של לשון הרע עלולה להשתנות ממקרה למקרה, גם אם מדובר בתוכן זהה או דומה.

כדי שנתבע יהיה זכאי להגנה בגין פרסום לשון הרע בתום לב, עליו להוכיח כי: הפרסום נעשה בתום לב, או שהפרסום נעשה לפי אחת מהנסיבות (המצבים או המקרים) המפורטות בחוק.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    עצוב שאלו שופטנו (ל"ת)
    י 24/04/2024 14:18
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הוכחת אבהות 21/04/2024 11:10
    הגב לתגובה זו
    דוגמא קלאסית לשחיתות מערכת המשפט. השופט "מאמין" לתובע כי הנתבעת ברחה ולא יכלה לעמוד במעמסה הרגשית אז הוא העדיף לפרש זאת כחולשה לעדותה. פשוט פתטי. לעומת זאת כאשר עברין ,אסיר משוחרר נתבע לשלם מזונות על ידי אישה שניהלה עמו קשר ללא נישואין השופטת מאמינה לאישה ללא בדיקת אבהות ובכך קובעת תקדים מסוכן שכל גבר בישראל יכול להיתבע מזונות אם יסרב לבצע בדיקת אבהות סדום ועמורה
  • 3.
    מדינה מטרוללת 21/04/2024 10:36
    הגב לתגובה זו
    שאם היא הייתה כותבת בקבוצה שהוא אנס אותה, למרות שהיא הייתה יודעת שזה שקר גמור, הוא לא היה יכול לתבוע אותה בהתאם לפסק של בית המשפט העליון.
  • 2.
    אז הגיסה היא מגדת עתידות?? ידעה מראש שהוא ילך עם (ל"ת)
    השיננית??? 20/04/2024 18:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רגע אם זה האמת אז זה לא לשון הרע (ל"ת)
    מה 20/04/2024 14:41
    הגב לתגובה זו
  • א 21/04/2024 07:36
    הגב לתגובה זו
    לשון הרע זה על דברי אמת. אם אתה מדבר על מישהו שקרים זה כבר חמור הרבה יותר ואתה סתם שקרן. מסקנה-לא לדבר על אף אחד.
בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים

בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם

עוזי גרסטמן |

הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.

פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.

בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.

רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.

הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל

המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.

בית משפט (X)בית משפט (X)

כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט

רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק

ענת גלעד |
עבור רוב האנשים, חציית מפתן דלתו של בית המשפט היא כניסה ליקום מקביל. זהו מרחב שבו חוקי הדינמיקה האנושית הרגילים מושעים, ובמקומם נכנסת מערכת כללים נוקשה וטקסית. בימינו, כשהמערכת המשפטית בישראל פועלת תחת עומסים חסרי תקדים, השופטים מחפשים ענייניות קרה ומזוקקת. בתוך המכונה הזו, בעל דין שלא מכיר את "כללי הבית" עלול לגלות שהגרסה שלו קורסת לא בגלל היעדר ראיות, אלא בגלל התנהלות שגויה שיצרה אנטגוניזם בכס השיפוט. כדי לצלוח את היום הזה בשלום, חשוב להבין שכל תפקיד באולם דורש אסטרטגיה התנהגותית שונה לחלוטין.



על דוכן העדים: אסטרטגיית הדיוק והאיפוק
העדות היא לב ליבו של ההליך המשפטי והנקודה שבה תיקים רבים מוכרעים. עבור העד, הדוכן הוא זירה פסיכולוגית מלחיצה שבה כל מילה נשקלת במאזניים. חקירה נגדית נועדה מטבעה להוציא את העד משיווי משקל ולייצר סתירות בגרסתו, ולכן הכלי החזק ביותר שעומד לרשות העד הוא הצמצום - תשובות קצרות, מדויקות וענייניות הן אלו שבונות אמינות. 

שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.


נאשמים בפלילים: השקט ככלי הגנה
עבור נאשם בהליך פלילי, כל רגע באולם הוא מבחן התנהגותי תחת עיניו הבוחנות של בית המשפט. בתפקיד זה, האיפוק הוא לא רק המלצה אלא צורך הישרדותי. ישיבה זקופה, קשב פעיל וארשת פנים ניטרלית משדרים כבוד למעמד ולחומרת האישומים. 

הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.


תובעים ונתבעים באזרחי: ניהול הסכסוך ללא רגש
בסכסוכים כספיים, עסקיים או אזרחיים, המאבק בין הצדדים הוא לרוב אישי ויצרי מאוד. כאן, המבחן הגדול הוא הניתוק הרגשי. בעלי דין המצליחים לשמור על טון ענייני ומקצועי מעלים את ערך הטיעונים שלהם. השימוש בתארים "אדוני" או "גברתי" והקפדה על הגשת מסמכים ותצהירים בלוחות הזמנים הנוקשים, הם הדרך להוכיח לבית המשפט שאתם פועלים בתום לב. 

בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.


העדים המומחים: המקצועיות כערך עליון
תפקיד ייחודי באולם הוא של העדים המומחים - רופאים, מהנדסים, שמאים או מומחי טכנולוגיה. השופטים מצפים מהם לפעול כיד ימינו של בית המשפט ולא כסנגורים של הצד ששילם עבור שירותיהם. המגמה המודרנית היא שימוש בשפה פשוטה ונגישה; מומחה שמתבצר מאחורי מונחים טכניים מורכבים בלי להסבירם, מאבד את היכולת להשפיע על פסק הדין. מומחה שנתפס כלא אובייקטיבי או כמי שמנסה "לעגל פינות" לטובת לקוחו, פוגע לא רק בתיק הנוכחי אלא בשמו המקצועי ובאמינותו בתיקים עתידיים.


קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים