גבר שפורסם עליו בתקופה שבה הוא ואשתו היו בהפסקה של הזוגיות ביניהם כי הוא "בוגד בה כבר שנים", יפוצה בעשרות אלפי שקלים. כך נקבע באחרונה בבית משפט השלום בחדרה. האחראית לפרסום הדברים היתה גיסתו של האיש – אחותה של רעייתו, והיא כתבה אותם בקבוצת הווטסאפ המשפחתית שבה חברים, בין היתר, ילדיהם של בני הזוג. השופט יניב הלר קבע כי לא עומדות לגיסה הגנות כלשהן הפוטרות אותה מאחריות ללשון הרע. הגיסה ברחה מאחד הדיונים בבית המשפט על רקע הבנתה לאן נושבת הרוח.

התובע ואשתו הסכימו על פסק זמן של שנה בחייהם הזוגיים. הם שיתפו את הילדים בהחלטה שקיבלו, ובאפריל 2020 עזב התובע את הבית ושכר דירה בעיר אחרת. בשלב מסוים גילתה האשה שבעלה החל לנהל מערכת יחסים עם השיננית שלו, ופסק הזמן נהפך בסופו של דבר לפרידה סופית ולגירושים.

בינואר 2021, ולפני ששנת פסק הזמן הגיעה לסיומה, כתבה אחותה של האשה את הדברים הבאים בקבוצת הווטסאפ המשפחתית, המכוונים לאחיינים שלה: "אבא שלכם בגד באמא שלכם עם בחורה שהיתה בת כיתתי. היא היתה השיננית שלו והיום היא המאהבת שלו". עוד כתבה הגיסה בהודעה כי "אתם יודעים שאבא שלכם כבר שנים בוגד באמא שלכם, ולא הצלתם את אמא שלכם מהבגידה".

בתביעה שהוגשה לבית המשפט שלושה חודשים אחרי שהדברים נכתבו בקבוצה, טען התובע כי מדובר בלשון הרע לכל דבר, המזכה אותו בפיצוי של לפחות 100 אלף שקל. מנגד, טענה גיסתו לשעבר כי היא שלחה את ההודעה בתום לב, ומתוך רצון להגן על אחותה; וכי ההודעה שלה משקפת את האמת, שהרי התובע אכן בגד באחותה וניהל קשר עם אחרת עוד לפני הגירושים. לאור זאת, טענה הגיסה, ניצבות לצדה ההגנות של חוק לשון הרע, הפוטרות אותה מאחריות לפיצוי בשל הוצאת דיבה.

• מכתב שתיאר את קבלה לעם ככת - הוצאת דיבה
• השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השופט הלר קבע כי אין מחלוקת כי הדברים שכתבה הנתבעת מהווים לשון הרע כהגדרתם בחוק, וכי מתקיים לגביהם יסוד הפרסום. השאלה היחידה היא אם חלה על הגיסה הגנת "אמת דיברתי" או הגנת תום הלב, הפוטרות אותה מהצורך בתשלום פיצוי. מסקנת השופט היתה שהן לא.

כך, השופט האמין לעדות של התובע וזוגתו הנוכחית, כי הקשר הרומנטי ביניהם החל אחרי הפרידה מהאחות של הנתבעת. בקשר לכך, העידה המטפלת הזוגית שליוותה את התובע ואשתו לשעבר בעניין פסק הזמן, כי למיטב ידיעתה גרושתו לא אסרה על בעלה דאז לנהל קשר עם אשה אחרת במהלך התקופה של פרידתם הזמנית.

גם בת הזוג הנוכחית שלו, השיננית, העידה כי לפני מרץ 2020 לא התקיים בינה לבין התובע קשר רומנטי, וכי שינוי הסטטוס בפייסבוק שלה ל"במערכת יחסים" בוצע על רקע הטרדות שחוותה מגברים, ורצונה לשים להן קץ. השופט כתב שהוא מאמין לעדותה.

• כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
• חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

בניגוד לעדי התביעה, קבע השופט כי עדות הגיסה הותירה רושם לא טוב, והיא אף הסתיימה בבריחתה מאולם הדיונים. מסקנת השופט היתה כי היא לא באמת ידעה שהתובע אכן בוגד "כבר שנים" באחותה, ולמעשה היא ניזונה ממידע שקיבלה אחותה, מבלי שטרחה כלל לברר אם זו אכן האמת.

השופט הלר הוסיף כי גם אין לראות בהודעה בקבוצת הווטסאפ המשפחתית ככזו שפורסמה בתום לב. "פרסום הודעה בנוסח 'אבא שלכם כבר שנים בוגד באמא שלכם', פרסום המופנה לילדיו של האב, בקבוצה המונה מעל 20 חברים ובה קטינים ובני משפחה, חורג מתחום הסביר", כתב. בעקבות כך הוא חייב את הנתבעת לפצות את גיסה לשעבר בסכום של 40 אלף שקל, ולשלם לו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 20 אלף שקל.

חוק איסור לשון הרע מגדיר "לשון הרע" כדבר שפרסומו עלול: להשפיל אדם בעיני אחרים או לעשות אותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג; לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגותו או תכונות המיוחסות לו; לפגוע במשרתו, בעסק שלו, במשלח ידו או במקצועו של אדם; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו; הנפגע מהפרסום לא נדרש להוכיח כי שמו הטוב, כבודו או פרנסתו נפגעו כתוצאה מהפרסום (גם אם מלכתחילה לא היה לו שם טוב). ההחלטה אם מדובר ב"לשון הרע" מתקבלת על ידי בית המשפט באופן אובייקטיבי, באמצעות מבחן האדם הסביר, ולפי ההקשר שבו פורסם התוכן. לכן, ההגדרה של לשון הרע עלולה להשתנות ממקרה למקרה, גם אם מדובר בתוכן זהה או דומה.

כדי שנתבע יהיה זכאי להגנה בגין פרסום לשון הרע בתום לב, עליו להוכיח כי: הפרסום נעשה בתום לב, או שהפרסום נעשה לפי אחת מהנסיבות (המצבים או המקרים) המפורטות בחוק.