"אבא שלכם בוגד באמא שלכם" - הגיסה כתבה בקבוצת ווטסאפ משפחתית והגיס תבע אותה - מה קבע בית המשפט?
גבר שפורסם עליו בתקופה שבה הוא ואשתו היו בהפסקה של הזוגיות ביניהם כי הוא "בוגד בה כבר שנים", יפוצה בעשרות אלפי שקלים. כך נקבע באחרונה בבית משפט השלום בחדרה. האחראית לפרסום הדברים היתה גיסתו של האיש – אחותה של רעייתו, והיא כתבה אותם בקבוצת הווטסאפ המשפחתית שבה חברים, בין היתר, ילדיהם של בני הזוג. השופט יניב הלר קבע כי לא עומדות לגיסה הגנות כלשהן הפוטרות אותה מאחריות ללשון הרע. הגיסה ברחה מאחד הדיונים בבית המשפט על רקע הבנתה לאן נושבת הרוח.
התובע ואשתו הסכימו על פסק זמן של שנה בחייהם הזוגיים. הם שיתפו את הילדים בהחלטה שקיבלו, ובאפריל 2020 עזב התובע את הבית ושכר דירה בעיר אחרת. בשלב מסוים גילתה האשה שבעלה החל לנהל מערכת יחסים עם השיננית שלו, ופסק הזמן נהפך בסופו של דבר לפרידה סופית ולגירושים.
בינואר 2021, ולפני ששנת פסק הזמן הגיעה לסיומה, כתבה אחותה של האשה את הדברים הבאים בקבוצת הווטסאפ המשפחתית, המכוונים לאחיינים שלה: "אבא שלכם בגד באמא שלכם עם בחורה שהיתה בת כיתתי. היא היתה השיננית שלו והיום היא המאהבת שלו". עוד כתבה הגיסה בהודעה כי "אתם יודעים שאבא שלכם כבר שנים בוגד באמא שלכם, ולא הצלתם את אמא שלכם מהבגידה".
בתביעה שהוגשה לבית המשפט שלושה חודשים אחרי שהדברים נכתבו בקבוצה, טען התובע כי מדובר בלשון הרע לכל דבר, המזכה אותו בפיצוי של לפחות 100 אלף שקל. מנגד, טענה גיסתו לשעבר כי היא שלחה את ההודעה בתום לב, ומתוך רצון להגן על אחותה; וכי ההודעה שלה משקפת את האמת, שהרי התובע אכן בגד באחותה וניהל קשר עם אחרת עוד לפני הגירושים. לאור זאת, טענה הגיסה, ניצבות לצדה ההגנות של חוק לשון הרע, הפוטרות אותה מאחריות לפיצוי בשל הוצאת דיבה.
- השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
- תשלם לנהג המונית: הערעור של גוטליב נדחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט הלר קבע כי אין מחלוקת כי הדברים שכתבה הנתבעת מהווים לשון הרע כהגדרתם בחוק, וכי מתקיים לגביהם יסוד הפרסום. השאלה היחידה היא אם חלה על הגיסה הגנת "אמת דיברתי" או הגנת תום הלב, הפוטרות אותה מהצורך בתשלום פיצוי. מסקנת השופט היתה שהן לא.
כך, השופט האמין לעדות של התובע וזוגתו הנוכחית, כי הקשר הרומנטי ביניהם החל אחרי הפרידה מהאחות של הנתבעת. בקשר לכך, העידה המטפלת הזוגית שליוותה את התובע ואשתו לשעבר בעניין פסק הזמן, כי למיטב ידיעתה גרושתו לא אסרה על בעלה דאז לנהל קשר עם אשה אחרת במהלך התקופה של פרידתם הזמנית.
גם בת הזוג הנוכחית שלו, השיננית, העידה כי לפני מרץ 2020 לא התקיים בינה לבין התובע קשר רומנטי, וכי שינוי הסטטוס בפייסבוק שלה ל"במערכת יחסים" בוצע על רקע הטרדות שחוותה מגברים, ורצונה לשים להן קץ. השופט כתב שהוא מאמין לעדותה.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
בניגוד לעדי התביעה, קבע השופט כי עדות הגיסה הותירה רושם לא טוב, והיא אף הסתיימה בבריחתה מאולם הדיונים. מסקנת השופט היתה כי היא לא באמת ידעה שהתובע אכן בוגד "כבר שנים" באחותה, ולמעשה היא ניזונה ממידע שקיבלה אחותה, מבלי שטרחה כלל לברר אם זו אכן האמת.
השופט הלר הוסיף כי גם אין לראות בהודעה בקבוצת הווטסאפ המשפחתית ככזו שפורסמה בתום לב. "פרסום הודעה בנוסח 'אבא שלכם כבר שנים בוגד באמא שלכם', פרסום המופנה לילדיו של האב, בקבוצה המונה מעל 20 חברים ובה קטינים ובני משפחה, חורג מתחום הסביר", כתב. בעקבות כך הוא חייב את הנתבעת לפצות את גיסה לשעבר בסכום של 40 אלף שקל, ולשלם לו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 20 אלף שקל.
חוק איסור לשון הרע מגדיר "לשון הרע" כדבר שפרסומו עלול: להשפיל אדם בעיני אחרים או לעשות אותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג; לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגותו או תכונות המיוחסות לו; לפגוע במשרתו, בעסק שלו, במשלח ידו או במקצועו של אדם; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו; הנפגע מהפרסום לא נדרש להוכיח כי שמו הטוב, כבודו או פרנסתו נפגעו כתוצאה מהפרסום (גם אם מלכתחילה לא היה לו שם טוב). ההחלטה אם מדובר ב"לשון הרע" מתקבלת על ידי בית המשפט באופן אובייקטיבי, באמצעות מבחן האדם הסביר, ולפי ההקשר שבו פורסם התוכן. לכן, ההגדרה של לשון הרע עלולה להשתנות ממקרה למקרה, גם אם מדובר בתוכן זהה או דומה.
כדי שנתבע יהיה זכאי להגנה בגין פרסום לשון הרע בתום לב, עליו להוכיח כי: הפרסום נעשה בתום לב, או שהפרסום נעשה לפי אחת מהנסיבות (המצבים או המקרים) המפורטות בחוק.
- 5.עצוב שאלו שופטנו (ל"ת)י 24/04/2024 14:18הגב לתגובה זו
- 4.הוכחת אבהות 21/04/2024 11:10הגב לתגובה זודוגמא קלאסית לשחיתות מערכת המשפט. השופט "מאמין" לתובע כי הנתבעת ברחה ולא יכלה לעמוד במעמסה הרגשית אז הוא העדיף לפרש זאת כחולשה לעדותה. פשוט פתטי. לעומת זאת כאשר עברין ,אסיר משוחרר נתבע לשלם מזונות על ידי אישה שניהלה עמו קשר ללא נישואין השופטת מאמינה לאישה ללא בדיקת אבהות ובכך קובעת תקדים מסוכן שכל גבר בישראל יכול להיתבע מזונות אם יסרב לבצע בדיקת אבהות סדום ועמורה
- 3.מדינה מטרוללת 21/04/2024 10:36הגב לתגובה זושאם היא הייתה כותבת בקבוצה שהוא אנס אותה, למרות שהיא הייתה יודעת שזה שקר גמור, הוא לא היה יכול לתבוע אותה בהתאם לפסק של בית המשפט העליון.
- 2.אז הגיסה היא מגדת עתידות?? ידעה מראש שהוא ילך עם (ל"ת)השיננית??? 20/04/2024 18:20הגב לתגובה זו
- 1.רגע אם זה האמת אז זה לא לשון הרע (ל"ת)מה 20/04/2024 14:41הגב לתגובה זו
- א 21/04/2024 07:36הגב לתגובה זולשון הרע זה על דברי אמת. אם אתה מדבר על מישהו שקרים זה כבר חמור הרבה יותר ואתה סתם שקרן. מסקנה-לא לדבר על אף אחד.

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים ישראלים תתברר בארץ
השופטת דחתה את בקשת אמזון ואמזון שירותים לכפירה בסמכות בית המשפט הישראלי. בהחלטה מקיפה היא קבעה כי אמזון מפעילה תצורת אתר ישראלית, פונה לצרכנים ישראלים ופועלת בשוק המקומי, ולכן לא תוכל לטעון שהפורום הישראלי אינו המקום הראוי לברר את התביעה. מדובר בייצוגית
בטענה כי ממשק המשתמש של אמזון הטעה לקוחות לרכוש מנוי פריים או פריים וידאו מבלי שהתכוונו לכך, ואף הקשה על ביטול השירותים
בתחילת 2025, באולם השקט של בית המשפט המחוזי בלוד, נדונה סוגיה עקרונית שמעסיקה צרכנים רבים בישראל: האם תאגיד אינטרנט בינלאומי כמו אמזון יכול להתחמק מדיון בישראל בטענה שהכל מתנהל מעבר לים. מאחורי ההליך עומדים שני צרכנים ישראלים, רביד דקל ושחר ולר, שהגישו בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד שתי ישויות של החברה: Amazon.com . ו-Amazon.com Services LLC. הם טענו כי ענקית הסחר האלקטרוני מפעילה את אתר Amazon.com באופן מטעה, כדי לשדל לקוחות לרכוש שירותי פריים ופריים וידאו גם כשלא התכוונו לכך, ושלאחר מכן היא מקשה עליהם להתנתק מהשירותים.
לטענת המבקשים, אמזון עיצבה את ממשק המשתמש כך שצרכנים יחשבו כי הצטרפות לשירותי פריים היא חלק אינטגרלי מתהליך הקנייה, וכי ההטעיה חמורה במיוחד עבור לקוחות ישראלים, שאינם נהנים מאותן הטבות משלוחים כמו הצרכנים האמריקאים. הם טענו כי גם השירות הנוסף, אמזון פריים וידאו, מוצג באופן מטעה, כך שצרכנים המבקשים לצפות בתכני סטרימינג בלבד נגררים לרכוש את חבילת פריים המלאה, שיקרה בהרבה. בנוסף, לטענתם, אמזון מערימה קשיים על מי שמנסה לבטל את המנוי.
במרכז ההליך ניצבה השאלה: האם לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתביעה נגד חברה אמריקאית, כשהשירות נרכש דרך אתר בינלאומי. אמזון ביקשה מבית המשפט לדחות את ההליך בטענה שאין לו סמכות מקומית, שכן "השירותים המדוברים אינם מוצעים כלל לצרכנים בישראל", אלא רק למשתמשים שהזינו כתובת משלוח בארה"ב. לטענתה, כל ההתקשרות נעשתה לפי תנאי שימוש שקובעים כי הדין החל הוא דין מדינת וושינגטון.
בסיס עובדתי "רעוע"
בבקשות הכפירה, הדגישה אמזון כי הבסיס העובדתי שעליו מבוססת בקשת האישור הוא "רעוע", וכי מדובר בניסיון של המבקשים "לייבא" את תביעת הרשות הפדרלית להגנת הצרכן (FTC) שנוהלה נגדה בארה"ב. אמזון טענה גם כי המבקשים עצמם מודים כי אינם זוכרים את נסיבות ההצטרפות לשירותים, ולכן לא הוכיחו כלל שנפגעו או הוטעו. המבקשים השיבו כי אמזון נוכחת היטב בישראל, פונה במובהק לקהל הישראלי, ואף מפעילה ממשק בשפה העברית ומאפשרת תשלום בשקלים. לטענתם, ההטעיות נוגעות לציבור הצרכנים המקומי, ולכן לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתיק. הם הדגישו כי, "הנזק שנגרם לחברי הקבוצה התרחש בישראל, כתוצאה מפעילותה של אמזון הפועלת כאן ומכוונת לשוק המקומי".
- אמזון לעניים? החברה משיקה את Amazon Bazaar לשווקים המתפתחים
- אמזון חותמת על עסקה של 38 מיליארד דולר עם OpenAI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת כרמית בן אליעזר דחתה את בקשת אמזון, בנימוק כי החברה לא הצליחה לבסס את טענתה העובדתית שלפיה שירות פריים אינו מוצע לישראלים. היא כתבה בהכרעתה כי, "משלא הוגש תצהיר מטעם המשיבות, הרי שלא הונחה תשתית לביסוסה של טענה זו". לדבריה, גם אם אמזון צדקה בטענה ששירות פריים מוצע רק למי שהזינו כתובת בארה"ב, זה לא מספיק כדי לשמוט את הקרקע מתחת לעילת התביעה, שכן גם לקוחות ישראלים שהזינו כתובת אמריקאית זכאים שלא להיות מוטעים.
