אלון שגב מנכל סולאיר
צילום: ליאת לרנר
ועידת ההשקעות באנרגיה

סולאיר נסחרת בכ-500 מיליון שקל ומצפה להרוויח עוד שנה בקצב של 200 מיליון שקל

אלון שגב, מנכ"ל החברה: "אנחנו מתקדמים בספרד ובצ'ילה; הסיכון העיקרי שלנו הוא עיכוב בפרויקטים, בינתיים זה מתקדם לפי לוחות הזמנים"
דור עצמון | (1)

סולאיר סולאיר -0.12% היא אחת מחברות האנרגיה הסולארית שנסחרות בבורסה. היא לא מהענקיות כמו אנרג'יקס ואנלייט, והייחוד שלה להיות במקומות הלכאורה יותר מאתגרים ששם גם יש יותר תשואה. החברה נסחרת ב-503 מיליון שקל והיא פועלת בעיקר בספרד ויש לה כמה פרויקטים גדולים בצ'ילה. סולאיר והעומד בראשה, אלון שגב, קיבלו אות הוקרה בוועידת ההשקעות באנרגיה, בשל היזמות ובשל הפוטנציאל. תחזית החברה היא להיקפים מרשימים בשנים הבאות, במקביל ליצירת רווח משמעותי של מעל 200 מיליון שקל.

שגב, התארח בוועידת ההשקעות באנרגיה של ביזפורטל וסיפר בשיחה עם עורך האתר, אבישי עובדיה, על תחילת דרכו: "אחרי שסיימתי לימודיי, לפני כ-30 שנה, נדבקתי בחיידק הזה שנקרא יזמות. בהתחלה בכיוונים אחרים. לפני 25 שנה התחלתי לעסוק באנרגיה מתחדשת וסולארית. בסביבות 2005, התחלתי פעילות בספרד יחד עם שותפתי עד היום היו"רית פאולה. בשלבים הראשונים זו הייתה יזמות דלת משאבים, זה יזמות של לקחת יותר סיכונים. הקמנו חברה בישראל שעסקה ביזמות עד שהגיע פרויקט נאות חובב שיזמנו והבאנו גם לבשלות ולמימון של 100 מיליון יורו, אז זה היה בשבילנו הרבה מאוד, וגם היום. מכרנו אותו לחברת אנרג'יקס ולאחר מכן המשכנו ליזום בישראל בהיקפים משמעותיים, עד שהגענו למסקנה שכיזם שרוצה להתרחב, נאלץ למכור את הפרויקט כי אין נגישות להון. השיטה הייתה לממש ולהתרחב לפרויקטים נוספים".

איך קם יזם בבוקר ומחליט שהוא רוצה להיכנס לשוק הספרדי? 

"יזם זה אדם שבאיזשהו שלב נדבק בחיידק ומטרתו גם להדביק את הצוות הנהדר שיש לו. הצוות חושב, חוקר, בודק, בוחן את כל הסיכונים ואז מחליט איפה הכי נכון להשקיע. לגבי ספרד זה היה לחזור למקום שהכרנו בתחילת הדרך. זיהינו פרויקטים שאוטוטו עומדים להבשיל ועדיין אפשר לפתח אותם ולקחת סיכון לא גבוה ולהגיע לצבר משמעותי של 1 ג'יגה".

מה הייחוד שלכם לעומת חברות אנרגיה סולארית אחרות?

"אנחנו משתדלים לא להתחרות במיינסטרים. משתדלים לבדוק ולהבין את החסרונות שלנו בכל רגע נתון. לא נכנסים לשוק האמריקאי כי אין לנו יתרון יחסי. בספרד התחרות גדלה עם גופים מאוד גדולים והיתרון היחסי הולך ופוחת, אבל זה תלוי בגודל הפרויקט ובשלב של הרגולציה, ההתעניינות, ההקמה. אתה מגיע לשוק בשלב מסוים ויש לך שליטה בשרשרת הערך ואתה יוזם, אבל אז השחקנים הגדולים נכנסים".

יש את הרווח שנובע מההקמה ויש את הרווח לאחר מכן של ההנבה השוטפת. המספרים בדו"חות שלכם מצביעים על מצב "פושר" בשנה האחרונה, אבל, בתחזית של 2025 רואים שאתם מציבים תחזית FFO של מעל 300 מיליון שקל.

"כן, אך כשלוקחים את חלקנו בנטרול חלק השותפים סדר גודל מגיעים בערך ל-200 מיליון שקל. אלה פרויקטים שאמורים להבשיל עד 2025. מקווה שלא יהיו עוד עיכובים, אלו הפרויקטים הראשונים בצבר שאמורים להבשיל ואנחנו מאמינים שהם יבשילו בזמן. היקף הפעילות המצטבר שלנו בספרד וצ'ילה מוערך ב-3 מיליארד שקל".

סולאיר צפויה ליהנות מרווחי הקמה של מעל מיליארד בשנים הבאות, כך שכאשר מנסים להגיע לרווח מייצג שיכלול את ההנבה ואת ההקמה, מגיעים לאזור 300 מיליון שקל.

אתה חושב שרווח מייצג של 300 מיליון יהיה מייצג ל-5-10 שנים קדימה?

"החברה מכוונת ללכת הכי גבוה שאפשר, מקווה ומאמין שיהיה לזה המשך ונגדל בצבר הפרויקטים".

בוא נניח שאין פיתוח עתידי ועוצרים את ההקמות העתידיות. המשקיעים יכולים להניח שרווח של 250-300, יש גם מיסים והוצאות מטה כמובן, זה רווח מייצג?

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

"זו השאיפה שלנו".

מה הסיכונים שעלולים לגרום לכך שזה לא יגיע?

"הסיכון העיקרי בתחום שלנו, בעיקר בפרויקטים גדולים, אלו עיכובים. לקחנו בחשבון אפשרות כזו, אני מקווה שלא נהיה שם. אבל זה סיכון".

משקיעים שמסתכלים על אזורי הפעילות שלכם, יגידו שספרד זה שוק של עשרות שנים ושם יש יותר ביטחון. אבל, בצ'ילה הלכתם לפרויקטים גדולים מאוד וזה שוק יותר צעיר ויש חשש לגביו.

"צ'ילה זה יזמות מהסוג של ללכת על הקשה שאתה מאמין שתפתור. זה מקום שעדיין נוח לפעול בו מבחינת תחרות. הרגולציה טובה ותומכת. אחת הרגולציות המובילות בתחום אגירה וגם התזמון שלנו. היה טוב, הגענו בסוף השפל, יש ביקוש גדול לחשמל, ומחירי החשמל, גם בשל הפער בין מחיר החשמל ביום למחיר החשמל בלילה, צפויים לספק לנו רווחיות טובה".

איך עובדים בצ'ילה, יש שותף מקומי?

"יש שותף ספרדי שעובד איתנו גם בצ'ילה. העיקר היה להקים צוות מקומי. יש 8 עובדים בחברה הבת המשותפת ורוב הפעילות של ההקמה היא במיקור חוץ".

איך הפרויקטים בצ'ילה מתקדמים ביחס ללו"ז שהיה לכם בעבר? אתם בהתאם ללוז או שזה איטי יותר?

"שני הפרויקטים הראשיים מוכנים להקמה. אנו היום נמצאים בשלבים מתקדמים לחתום על הסכמים לרכישת החשמל, מבחינה סטטוטורית הקדימו".

הסגירה הפיננסית קשה יותר?

"אלה גופים אמריקאים בד"כ והמימון בדולר. לאור חזרת הרבה גופים מוסדיים מאירופה, אוסטרים, גרמניים, וגם קנדיים, יש הרבה מאוד עניין, בעיקר בגלל שרוכש החשמל זה גופים משמעותיים וההתקשרות לטווח ארוך".

התייחסנו לרווח הצפוי המייצג שצפוי בהינתן שלא יהיו פרויקטים נוספים, ארצה להתייחס לסיום לעניין התשואה. על פרויקטים בספרד התשואה סביב 10% לפני מימון, בצ'ילה קצת יותר.

"כל פרויקט לגופו. אנחנו מסתכלים, על התשואה על ההון שהיא דו ספרתית נמוכה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דנדי 18/04/2024 09:31
    הגב לתגובה זו
    ולכן המספרים לא מרשימים אף אחד בלי רווח גולמי ותזרים חיובי.
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.