אינפלציה ארצות הברית
צילום: גיא טל
מעבר לים

מה הגורם לאינפלציה הדביקה, והאם הפתרון בכלל בידיים של הפד'?

מאקרו: לאור נתוני האינפלציה התקוות להורדת ריבית קרובה נגוזות; מה גורם לאינפלציה להמשיך להיות מעל היעד? בחינה של רכיבי האינפלציה מעלה את האפשרות שהפתרון בכלל לא בידיים של הפד'; שוק המניות: עליית התשואות מאיימת להעמיק את התיקון
גיא טל |

מאקרו: סיכויים נמוכים להורדת ריבית ביוני

זהו החודש השלישי ברציפות, כל הרבעון הראשון של שנת 2024 למעשה, שנתוני האינפלציה מאכזבים, כלומר גבוהים מהתחזיות. הנרטיב בשוק משתנה במהירות וחוזר לקונספציית ה"גבוה יותר לזמן ארוך יותר", או בלשונו של פאוול בראיון השבוע: "אם האינפלציה הגבוהה יותר תימשך, הפד' יכול לשמר את הרמה הנוכחית של הריבית כמה זמן שיידרש". 

עוד אמר פאוול בדיון שנערך השבוע יחד עם נגיד הבנק של קנדה ואישים נוספים: "בשנה האחרונה השיפור בהיצע תמך בצמיחה בארצות הברית בהוצאות הצרכנים וגם בתעסוקה, לצד ירידה משמעותית באינפלציה. הנתונים האחרונים מראים צמיחה סולידית ושוק תעסוקה שממשיך להיות חזק, אך גם חוסר בהתקדמות נוספת בשנה הזו לעבר יעד האינפלציה של 2%". זו ההתבטאות הראשונה של פאוול מאז תחילת אפריל, אז הוא עוד דיבר על "מהמורות בדרך" שלא אמורות להשפיע על המדיניות, אך נראה שהנתון האחרון שינה את השקפתו על מצב האינפלציה, והדבר בהחלט משתקף בדבריו. 

פאוול גם חזר שוב על מה בכל זאת יכול לגרום לשינוי במדיניות באופן מוקדם מהצפוי - החלשות בשוק התעסוקה: "יש לנו מרווח משמעותי להקל (את המדיניות המוניטרית) אם שוק התעסוקה יחלש באופן בלתי צפוי. כרגע, בהינתן עוצמת שוק התעסוקה וההתקדמות באינפלציה עד כה, ראוי לאפשר למדיניות המצמצמת לעבוד ולתת לנתונים המתפרסמים להדריך אותנו".

השוק מתחיל להבין שאפשר לשכוח מהורדת ריבית ביוני (חוזי הריבית מתמחרים סיכוי של 16% בלבד), וכעת העיניים נשואות ליולי (כ-43% שהריבית תרד ביוני או ביולי). הריבית נמצאת ברמה גבוהה יחסית של 5.25% - 5.5% מאז יולי בשנה שעברה. 

התחזית המפחידה: הריבית תעלה ל-6.5%

הבנקים ובתי ההשקעות ממהרים אף עם לעדכן תחזיות. כלכלני גולדמן זאקס דוחים את הערכתם להורדת ריבית מיוני ליולי. בברקליס מעדכנים שהם צופים כעת רק הורדת ריבית אחת בשנת 2024. בצ'ארלס שוואב אומרים שהנתונים הנוכחים מראים שתהיה רק הורדת ריבית "אחת או שתיים" השנה. טורסטן סלוק מבית ההשקעות אפולו דובק בעמדתו שלא נראה כלל הורדות ריבית בשנת 2024 – "הפד' טרם סיים להילחם באינפלציה ושיעורי הריבית יישארו גבוהים יותר לזמן ארוך יותר".  

 

לורנס סאמרס, שר האוצר לשעבר, אמר בראיון לבולמברג כי השוק צריך "לקחת ברצינות" את האפשרות שהמהלך הבא של הבנק המרכזי יהיה דווקא העלאת ריבית. נראה שזו הערכה קיצונית. פאוול לא העלה זאת אפילו בתור אפשרות, אלא דיבר על כך שאם הנתונים לא יהיו טובים אז הפד' ימשיך עם המדיניות הנוכחית לזמן ארוך יותר, לא שהם יעלו את הריבית.

אבל ב-UBS מצטרפים לסאמרס באזהרות, לפחות בתור תרחיש אפשרי אחד, ואף נוקבים במספר מפחיד. לדבריהם, השילוב של צמיחה חזקה ואינפלציה דביקה עלול להביא את הפד' להעלות את הריבית עד 6.5% בשנה הבאה, כלומר אחוז שלם נוסף. זהו תרחיש שכמעט בוודאות יביא למיתון וקריסה בשוק המניות. יחד עם זאת תרחיש הבסיס של הבנקאים משוויץ הוא עדיין לשתי הורדות ריבית השנה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

מי שבכל זאת שומר על אופטימיות הוא נשיא הפד' בניו יורק, ג'ון וויליאמס: "נצטרך בנקודה מסוימת להתחיל את תהליך החזרת הריבית לרמה נורמלית יותר, ולדעתי קרוב לוודאי שהתהליך הזה יתחיל עוד השנה" אמר השבוע למרות נתוני האינפלציה המדאיגים, אולי על רקע הבחירות המתקרבות. אבל אולי, בגלל ניתוח גורמי האינפלציה. 

 

מה גורם לאינפלציה הגבוהה?

באופן כללי ניתן לחלק את מדד המחירים לצרכן לשירותים ומוצרים. אינפלציית המוצרים נמצאים תחת שליטה כבר זמן מה, מה ש"דביק" היא אינפלציית השירותים. בתוך החלק הזה מה שמכונה "קורת גג" ידוע כנתון שמתעדכן באיטיות, לכן הפד' מתמקד בעיקר באינפלציית ה"סופר ליבה" או "ליבת הליבה" שהיא "שירותים להוציא דיור". מה שמדאיג במדד האחרון  הוא שגם הנתון הזה חזר לטפס, ושוב נמצא מעל 4% בשיעור שנתי, כפי שניתן לראות בקצה הימני שלה גרף הבא - אינפלציית שירותים ללא רכיב הדיור:

 

הכלכלנית קלאודיה סאהם בכירה לשעבר בפד' (שפתחה את אינדיקטור המיתון הקרוי על שמה) מנסה להצביע על סיבה לאופטימיות זהירה. ראשית היא מדגישה שהעובדה שהאינפלציה מרוכזת בשירותים ולא במוצרים היא כבר התקדמות לעומת המצב בשנת 2022.

לדבריה האינפלציה בשנת 2022 התפרסה על פני הרבה מאד קטגוריות גם של מוצרים וגם של שירותים, מה שהביא את הפד' להעלות את הריבית באופן אגרסיבי כדי לפגוע בצריכה באופן שימתן את העלאת המחירים. ירידת האינפלציה שהתרחשה בשנת 2023 עקב צעדי הפד' אמנם לא ממשיכה בשנת 2024, אך כעת הגורמים העיקריים לאינפלציה, גם בתוך סקטור השירותים, מרוכזים במספר קטגוריות מצומצם מאד ולא מתפשטים על תחומים רבים. למעשה ישנן שתי קטגוריות בלבד שאחראיות על רוב האינפלציה במדדים האחרונים – דיור וביטוח רכב.

על רכיב הדיור (קורת גג) כתבנו לאחרונה לא פעם. אינפלציית ביטוחי הרכב היא נושא מפליא ולא ברור. ביטוחי רכב מהווים רק 3% ממשקל הרכיבים במדד ה-CPI ובכל זאת השפעתם הגדולה מראה עד כמה הזינוק במחיר הביטוחים חד. המדד האחרון הצביע על עליה שנתית של 22% במחירי ביטוח הרכב, הזינוק הגבוה ביותר מאז 1976.

מה הסיבה לעלייה החדה בביטוחי הרכב? חברות הביטוח הגדולות לא מספקות פרטים, אך נראה שישנם כמה גורמים, לא מעט מהם עדיין קשורים למגיפת הקורונה ולבעיות בצד ההיצע. ראשית מחירי הרכבים עצמם, כמו גם מחירי החלפים והעבודות במוסך עלו, כך שחברות הביטוח נדרשות לשלם מחירים גבוהים יותר במקרה של תביעת ביטוח. כעת העלויות האלו מתגלגלות לצרכנים. יחד עם זאת קשה לראות בכך הסבר מספק לעלייה הדרמטית במחירי הביטוח. עליית מחירי הרכב די נעצרה, ובנוסף, העליות לא היו כה חריגות ביחס לרכיבים אחרים באינפלציה.

בכל זאת פרופסור ג'רמי סיגל סבור שזה הגורם. כך הוא כותב בבלוג שלו: "מחיר ביטוחי הרכב שמפגרים באופן היסטורי אחר מחירי הרכב בשנה או יותר, מתאימים את עצמם לעליית מחרי הרכב בתקופת מגיפת הקורונה. במבט קדימה, ההתייצבות במחירי הרכבים המשומשים והחדשים משקפים פחות לחצים אינפלציוניים בהמשך". 

גורמים בתעשיית הרכב מצביעים על גורם נוסף – "מאז הקורונה ראינו עליה מדהימה בנהיגה תוך כדי הסחות דעת" אומר ריין מקהון, מנהל בחברה המפתחת מוצרים לשיפור הבטיחות בדרכים. מקהון כמובן בעל אינטרס, אך הוא מתבסס על נתונים שהחברה שלו שאבה מאפליקציות של חברות הביטוח שעוקבות אחר נהיגה של מבוטחים. הנתונים בודקים מהירות, שימוש בסלולרי תוך כדי נהיגה, עצירות פתאומיות וכדו', ומצביעים  על עליה חדה בנסיעה תוך כדי הסעות דעת. מצד שני, ירידה בכוח האדם המשטרתי (גם בגלל הקורונה ושוק העבודה האדוק) הוריד את האכיפה באזורים רבים בארצות הברית.

מדובר בשילוב קטלני, לא רק למחירי הביטוח. מספר התאונות הקטלניות מזנק, וכך גם התביעות המוגשות לחברות הביטוח. בסופו של דבר הכל, כמובן, מתגלגל לכיס של המבוטחים. תהא הסחבה אשר תהא, מחירי ביטוח הרכב מזנקים בצורה יוצאת דופן ומהווים את אחד הגורמים לאינפלציה הדביקה בחודשים האחרונים.

 

הגרף הבא ממחיש את דבריה של סאהם, ביחס לגורמי האינפלציה:

הצבע הכחול משקף את אינפלציית קורת הגג. הכתוב אם ביטוחי הרכב והאפור את כל השאר. הגיוני שהחלק הכחול יהיה משמעותי שכן רכיב קורת הגג הוא הגדול ביותר במדד, ומהווה כ-40% ממנו. התרומה של החלקים האפורים – "אחר" – לאינפלציה בשנת 2022 היתה משמעותית ביותר, כלומר האינפלציה נבעה מתחומים רבים, כפי שכתבה סאהם, בעוד בעשרת החודשים האחרונים החלק הזה הצטמצמם מאד, ולמעשה הוא כמעט לא מורגש. ביטוחי הרכב, לעומת זאת, הולכים ותופסים נתח הולך וגדל באינפלציה, למרות שמשקלם במדד הוא רק 3%. 

אולי הריבית היא לא הפתרון

אם בסופו של דבר האינפלציה גבוהה, מה זה חשוב ממה היא נובעת? לדברי סאהם הבנת הגורמים לאינפלציה מסייעת להבנה איך צריך להיאבק בה. השאלה המתבקשת היא האם ריבית גבוהה אכן תסייע להביס את האינפלציה הנוכחית. 

לדבריה "הנשק" של הפד' לא מתאים לטפל באינפלציה שנובעת מבעיות בצד ההיצע, כפי שהן משתקפות בניתוח רכיבי האינפלציה. בעוד הריבית הגבוהה יכולה לפגוע בביקוש באופן שבסופו של דבר יביא את האינפלציה ליעד במחיר של מיתון, הבעיות האמיתיות שוכנות בצד ההיצע, כלומר הבעיה לא באמת תיפתר, ויווצרו בעיות אחרות, לא פחות גרועות. "האינפלציה מצטמצמת לכמה תחומים מאתגרים. הצמצום הזה משקף כמה ניצחונות במאבק נגד האינפלציה, אבל מה שנשאר מלמד אותנו שיעור חשוב. זה הזמן לקובעי המדיניות מחוץ לפד' לקבל אחריות על האינפלציה, וחשוב יותר, לעשות משהו בנוגע לזה. הפד' גם מעורב, אבל הוא לא יכול לפתור את זה לבד".

נסביר את דבריה מעט יותר. יש הבדל מהותי בהתמודדות עם אינפלציה הנובעת מצד ההיצע לבין כזו הנובעת מצד הביקוש. במקרה שהביקוש חזק מדי, ריבית שתקשה על הצריכה עשויה לעזור. בעוד במקרה שההיצע חלש מדי ריבית גבוהה לא ממש תסייע (ויכולה אף להזיק) ובעיות ההיצע אמורות להיפתר בדרכים אחרות (פתרון בעיות שרשראות האספקה, הגדלת ייצור וכדו'). 

בתחילת ההתפרצות האינפלציונית הפד' לא מיהר להעלות את הריבית, כיון שהוא טען שהאינפלציה "זמנית", כלומר, הפד' הבין שהיא נובעת מצד ההיצע עקב בעיות שרשראות האספקה ולא בגלל ביקוש גבוה מדי. אבל מדובר בטעות שכן האינפלציה נבעה לכל הפחות גם מצד הביקוש, ובסופו של דבר, כפי שהעירה סאהם, התפשטה כמעט לכל תחומי הכלכלה. לכן השימוש (המאוחר) בכלי הריבית היה נכון לשנת 2022 - 2023. אבל אם כעת הבעיה אינה מצד הביקוש, שכן בסופו של דבר העליה במשכורות מתמתנת למרות שוק העבודה החזק, המשך הריבית הגבוהה עלול בסופו של דבר לפגוע בכלכלה יותר ממה שהוא יסייע להוריד את האינפלציה. 

 

שוק המניות: התשואות מאיימות להעמיק את התיקון

ישנה אוירה פסימית למדי בשוק המניות מאז פרסום נתוני האינפלציה. חשוב לזכור שלמרות האווירה הפסימית אנחנו במרחק של כ-4% בלבד משיא כל הזמנים. זה טוב ורע. טוב כי זה אומר שבינתיים אין קריסה מהותית בשוק המניות, רע, כי יש עוד הרבה מה לתקן עד שהשוק ייחשב שוב זול.

הדבר המדאיג ביותר מבחינת שוק המניות בימים אלו, ומהווה את הטריגר העיקרי לירידות, הוא הזינוק המחודש בתשואות, שגורם לכך שהאג"ח שוב מתחיל להיות אלטרנטיבה לגיטימית להשקעה במניות. כעת תשואת אגרות החוב לעשר שנים עומדת על 4.659% - הגבוה ביותר מאז נובמבר. אלו של שנתיים עברו אמש את רף ה-5%. אם אפשר לקבל 5% בשנה לשנתיים הקרובות, אפשר כבר לראות בזה אלטנרטיבה ראויה למניות.

השאלה הגדולה היא עד כמה עמוק עלול התיקון להגיע? הכלכלן אד ירקוני (השורי באופן כללי) מסמן את רמת ה-4700 נקודות ב-SP500 כ"תיקון קלאסי" של 10% מהשיא (5254 נקודות בסוף מרץ). זיו סגל מצביע על רמות דומות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.