נפתח בסיפור של חברת ברנמילר ברנמילר שהגיעה לשווים מאוד יפים ונכנסה לבורסה ב-2017, התרסקה ב-90% מאז השיא והחליטה לצאת מתל אביב. החברה עדיין נסחרת בנאסד"ק, ואחת הטענות הייתה שהיא הגיעה לאן שהגיעה בזכות ההייפ שהיה על חברות אנרגיה והסנטימנט השתנה.

בשיחה על העתיד של חברות האנרגיה המתחדשת שגם עוסקות באגירה, שוחחנו על הבעיות והחסמים אבל דווקא מצדם של קרנות ההשקעה. על הנושא דיברו בפאנל בועידת ההשקעות באנרגיה עדי וגמן, שותפה מנהלת ב-E44 Ventures, לימור נקר-וינסנט, סמנכ”לית בקרן בירד ועו”ד יעל שמעון-מני, שותפה בפרל כהן.

לימור, אני רוצה לשאול אותך האם את מרגישה שהסנטימנט אכן השתנה?

"אנחנו לא משקיעים בחברות ספציפיות אלא משקיעים בפרויקט. אכן השקענו בפרויקט של ברנמילר והם הקימו מערכת אגירת אנרגיה שהיום נמצאת בשימוש. לגבי הסנטימנט, אני לא חושבת שיש שינוי. אם מסתכלים על השקעות בתחום אז דווקא יש האצה ויש צורך הולך וגדל באספקת אנרגיה. זה נכון שבתחומי האנרגיה לוקח הרבה זמן לטכנולוגיה להבשיל אבל מדובר בתחום שהוא מאוד רחב. לפעמים יש חברות ישראליות אופטימיות שמבינות מאוחר מדי שצריך הרבה יותר כסף בשביל להגיע לשוק".

עדי, איך היית מתארת את השוק היום?

"אי אפשר להתעלם מהמלחמה אבל בגדול לפני המלחמה ראינו יזמים מצוינים שרוצים ללכת ולהקים מיזמים בתחום, לא רק בגלל שזה הייפ אלא בגלל שזו ההזדמנות העסקית הכי גדולה במאה ה-21. ישראל יכולה להיות ותהיה בעיניי מובילה בתחומים האלה גם בגלל ההון אנושי וגם בגלל הטכנולוגיה החזקה".

• לאן תחום הדיפנס-טק בישראל יכול לצמוח ואיך גופי הביטחון עוזרים?
• נאוויטס: הושלמו התיקונים שננדואה; השטת המתקן צפויה בחודש דצמבר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יעל, כמי שמלווה חברות בתחום איך את מסבירה שעד עכשיו לא ראינו שם הישג משמעותי?

"יש עניין של הייפ ומומנטום אבל לחברות בתחום הזה יש חסמים ספציפיים כמו למשל הצורך במימון משמעותי. אלה מוצרים שצריכים המון זמן ושיתופי פעולה אסטרטגיים, לפעמים עם גופים ממשלתיים, וכמובן שגם קיימים חסמים רגולטוריים בישראל ובכל העולם. יש חסמים רגולטוריים שונים בכל מקום וזה גם מקשה על ההתרחבות. אני כן מאמינה שיש צורך והבנה של החשיבות לפתח את האנרגיות האלה ולכם אני מאמינה שבשנים הקרובות נראה יותר כאלה בישראל ובכלל".

אם נסתכל על תחום ה-EV, אנחנו רואים שבזמן האחרון מתחילה נסיגה שמגיעה מכל מיני סיבות, לימור - מה את רואה, עד כמה חברות רוצות להיכנס לתחום של EV היום?

"התחום נשאר, ברור שהייתה האצה מאוד גדולה ועכשיו רואים האטה יחסית. אנחנו משקיעים למשל בזוז פאוור זוז פאוור 3.2% שבדיוק התמזגו לספאק, ומה שאנחנו רואים זה שהתהליך לקבל את האישורים לוקח המון זמן. בפועל למרות התמריצים שיש בארה"ב התהליכים ארוכים. יחד עם זאת אין מה לעשות, העולם הולך לכיוון של ה-EV והשאלה היא איך אנחנו פותרים את עניין הטעינה. המערכת הופכת להיות מערכת רב שכבתית, לא רק רשת החשמל אלא גם איך משתמשים בסוללה של הרכב בשביל לספק חשמל לצרכים הביתיים".

• ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
• "המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"

יעל, עד כמה ישראל מעודתת יזמות בתחום האנרגיות המתחדשות?

"התשובה היא ככל הנראה לא מספיק. צריך לעשות יותר, יש פה פוטנציאל אדיר ואי אפשר שלא לקשר למלחמה. ההבנה היא שהאנרגיות האלה הן צורך קיומי אמיתי ולכן המדינה צריכה להפנים את זה כמה שיותר מהר, בין אם זה הסרת חסמים או מתן תמריצים די לדחוף את התחום הזה קדימה ושיצאו מפה טכנולוגיות לכל העולם".

"אין ספק שאנחנו ניצבים בעיצומם של שינויים גדולים, יש פה משבר אקלים עולמי ורבים יודעים שהנושא של אספקת חשמל הוא משמעותי", מוסיפה לימור נקר-וינסנט. "לנו בישראל נוספו גם השינויים הגיאו-פוליטיים וזה מייצר הרבה אתגרים. כל הנושא של חוסן אנרגטי הופך להיות נושא אקוטי בישראל ופה יש לנו הרבה מאוד עבודה אבל זו גם הזדמנות לחברות הישראליות להביא טכנולוגיות מחו"ל לארץ".

"לא עושים מספיק בתחום הרגולציה וזה קריטי", מוסיפה עדי וגמן. "המדינה היא זו שיכולה לעודד את כל שרשרת הערך. יש 3 חברות פרויקטים - אורמת אורמת טכנו 0.9% , דוראל דוראל אנרגיה 2.67% , ואנלייט אנלייט אנרגיה 2.05% שלשלושתן יש פעילות השקעה גלובאלית משמעותית, אבל הממשלה לא עושה כלום ובסוף הכסף הפרטי כנראה יעשה מה שהכסף הציבורי לא יעשה".