אפל
צילום: Drew Angerer - Getty Images

משרד המשפטים האמריקאי תובע את אפל בחשד למונופול; המניה ירדה ב-4%

על פי התביעה שהוגשה בניו ג'רזי אפל תחזקה את המונופול הבלתי חוקי שלה בשווק הטלפונים, מה שהניע את "הערכת השווי האסטרונומית" שלה על חשבון צרכנים, מפתחים ויצרניות מתחרות
איתן גרסטנפלד | (1)

משרד המשפטים האמריקאי הגיש תביעה נגד אפל בטענה שהחברה הפכה למונופול בלתי חוקי בשוק הסמארטפונים, דבר שמרחיק מתחרים ומגביל את החדשנות בתחום. לטענת התביעה ענקית הטכנולוגיה תחזקה את המונופול שהניע את "הערכת השווי האסטרונומית" שלה על חשבון צרכנים, מפתחים ויצרניות מתחרות.

התביעה, שהוגשה לבית המשפט הפדרלי בניו ג'רזי, טוענת כי לאפל יש כוח מונופול בשוק הסמארטפונים אשר משתמשת בשליטתה כדי "לעסוק במהלך רחב, מתמשך ולא חוקי. כל שלב במהלך ההתנהלות של אפל בנה וחיזק את החפיר סביב מונופול הסמארטפונים שלה", נכתב בתביעה שהוגשה לבית המשפט. על פי משרד המשפטים בכדי לדאוג שלקוחותיה ימשיכו לרכוש אייפונים, אפל חסמה אפליקציות מסרים חוצי פלטפורמות, הגבילה את הנגישות לארנקים ולשעונים חכמים של צד שלישים ושיבשה שירותי סטרימינג בענן.

התביעה, שהוגשה גם ל-16 פרקליטים כלליים במדינה, היא הדוגמה האחרונה לגישה של משרד המשפטים לאכיפה אגרסיבית של חוק ההגבלים העסקיים הפדרליים, שלטענת גורמים רשמיים מכוונת להבטיח שוק הוגן ותחרותי. זאת לאחר שהנשיא ג'ו ביידן קרא למשרד המשפטים ולנציבות הסחר הפדרלית לאכוף במרץ את חוקי ההגבלים העסקיים.

התביעה החדשה מכוונת ישירות אל ליבו של המבצר הדיגיטלי אותו הלכה וביצרה אפל באדיקות. האסטרטגיה סייעה להפוך את אפל לחברה המשגשגת ביותר בעולם, עם הכנסות שנתיות של כמעט 400 מיליארד דולר ועד לאחרונה, שווי שוק של יותר מ-3 טריליון דולר. התביעה עלולה לאלץ את אפל לבצע שינויים בכמה מהחטיבות הרווחיות ביותר שלה: האייפון, שבו הציגה בשנה החולפת מכירות של למעלה מ-200 מיליארד דולר, ה-Apple Watch, שהביא להכנסות של 40 מיליארד דולר, וקו השירותים שדיווחה על הכנסות של 85 מיליארד דולר.

"אם תישאר ללא עוררין, אפל רק תמשיך לחזק את מונופול הסמארטפונים שלה", אמר התובע הכללי מריק גרלנד בהודעה לעיתונות. מנגד, בהצהרה נגדית אפל אמרה כי היא כופרת בהנחת היסוד של התביעה וכי היא ערוכה להתגונן בבית המשפט. "תביעה זו מאיימת על מי שאנחנו ועל העקרונות המייחדים את מוצרי אפל בשווקים תחרותיים קשים. אם יצליח, זה יעכב את היכולת שלנו ליצור את סוג הטכנולוגיה שאנשים מצפים מאפל - היכן שהחומרה, התוכנה והשירותים מצטלבים", אמר דובר אפל לרשת CNBC. "זה גם יהווה תקדים מסוכן, שיאפשר לממשלה לנקוט ביד קשה בעיצוב הטכנולוגיה".

התביעה באה בעקבות שנים של חקירות על שיטות העבודה העסקיות של אפל ושני תיקים קודמים של משרד המשפטים נגד אפל: האחד על מחירי הספרים האלקטרוניים והשני בנוגע להאשמות שהיא שיתפה פעולה עם חברות טכנולוגיה אחרות כדי להפחית את המשכורות של העובדים. "התנהגות אנטי-תחרותית זו נועדה לשמור על כוח המונופול של אפל תוך הפקת הכנסות רבות ככל האפשר", נכתב בתלונה.

התביעה מדגישה הערות של המנכ"ל טים קוק ומנהלים אחרים, בתגובה לבקשות של חלק מהמשתמשים לשפר את העברת ההודעות מאנדרואיד לאייפון. כתב ששאל את מנכ"ל החברה מדוע הוא לא יכול לשלוח סרטונים מסויימים לאמו, נענה על ידי טים קוק "קנה לאמא שלך אייפון". מלבד האייפון התביעה מתייחסת גם לשעון החכם של אפל, Apple Watch, אותו תכננה החברה כך שיעבוד רק עם מכשירי אייפון, ולא עם מכשירי אנדרואיד. משמעות ההחלטה של החברה היא ש"משתמשים שרוכשים את ה-Apple Watch יתמודדו עם עלויות נכבדות מהכיס אם הם לא ימשיכו לקנות אייפון", כך על פי התביעה. בנוסף, משרד המשפטים טען כי אפל נלחמה בשירותי סטרימינג בענן בפלטפורמת ה-App Store שלה, וחסמה את הגישה של צרכנים למשחקי וידאו באיכות גבוהה באייפון, תוך שהיא מהדהדת תלונות דומות של המתחרות מיקרוסופט ומטא (פייסבוק).

קיראו עוד ב"גלובל"

המשקיעים מבינים את חומרת המצב - הירידות במניה של אפל מחקו בעצם 100 מיליארד דולר מהשווי שלה, ומתחילת השנה המניה של אפל ירדה כבר ב-10%. החברה שעד לא מזמן הייתה הגדולה ביותר מבחינת שווי שוק שווה היום חצי  טריליון דולר פחות מהומבילה הנוכחית, מיקרוסופט.  MICROSOFT .

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לרון 22/03/2024 13:24
    הגב לתגובה זו
    שבאפט עם כל המיליארדים לא עלה על זה בזמן,ברור מצד שני שההר יוליד עכבר
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.