בישראל מתקיים קוקטייל קטלני של עודף משמעותי ביותר של עו"ד ביחס למדינות אחרות ב-OECD. למעשה פי 4.5 יותר מהממוצע בעולם המפותח. אתם קוראים נכון. זה מייצר תהליכים משפטיים וחוו"ד משפטיות הרבה מעבר לצורך, עבודה שעו"ד מייצרים אחד לשני, שנים עד לסיום המשפט שגורם לסבל אנושי לנתבעים (וגם לתובעים), ירידה באמון הציבור, פריצת גבולות אתיים ובזבוז משאבים כלכליים אדירים. אם נוסיף לכך את התחזית של גולדמן זקס שב-15 השנים הבאות 44% מהמשרות בתחום המשפט ייעלמו, אז בכל הנוגע לישראל NASA we have a problem.

אין ברירה, חייבים לטפל בקטסטרופה הזו. דרך אחת להקטין את ההיצף של תביעות והתדיינויות היא לייקר את האגרות ופסיקת ההוצאות למי שמפסיד. פתרון דרסטי ויעיל יותר - לאחר תקופת מעבר, תהיה עצירת קבלת עו"ד חדשים למקצוע לתקופה של 5 שנים.

ישראל היא שיאנית העולם במספר עו"ד לנפש

באחת מהאוניברסיטאות בישראל נערך לאחרונה מחקר השוואתי על מערכת המשפט בישראל מול ה-OECD (המחקר לא פורסם עדיין). מתברר שישראל היא שיאנית העולם במספר עו"ד לנפש, עם 740 עורכי דין על כל 100 אלף תושבים לעומת 160 עו"ד בממוצע ב-OECD, יותר מפי 4.5! בגרמניה "אלופת אירופה" בתחום זה, המספר הוא כ-500, בארה"ב המספר הוא בסביבות 400. בבריטניה סביב 350. ישראל היא שיאנית העולם – וזה לא פחות מנורא.

• בית המשפט לצד עורכי הדין: לא יפורסמו פרטיהם
• ההתמחות של עורכי דין עומדת להתקצר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אולי הבעיה החמורה ביותר היא מעל 800 אלף הליכים משפטיים חדשים כל שנה! כאשר אפילו מספר העו"ד התובעים את לקוחותיהם/מעסיקיהם וכו' גבוה בהרבה ממשקלם באוכלוסייה.

חוק פרקינסון עובד שעות נוספות

לפי אחד העקרונות החשובים ביותר של חוק פרקינסון, בארגונים בירוקרטיים פקידים מייצרים עבודה זה עבור זה. ככל שיש יותר פקידים כך גדלה העבודה ללא קשר לכמות העבודה הנדרשת באמת. אותו דבר קורה בישראל, רק שבאופן מפתיע הוא קורה דווקא בסקטור הפרטי: ככל שעולה כמות עורכי הדין, כך הם מייצרים יותר עבודה, ללא קשר לצורך האמיתי של המדינה בעורכי דין. אם הבדיחה לא היתה על חשבוננו זה היה יכול להיות ממש מצחיק.

כדי להבין זאת יותר להלן דוגמא מעניינת: מחירי הטיפולים הרפואיים בארה"ב הם הגבוהים בעולם בעיקר בגלל עלויות הביטוח שמושתות על הרופאים מפני תביעות רשלנות רפואית. זה הפך ל"ספורט לאומי" של עו"ד בארה"ב – הגשת תביעות כאלו. לפי מאגר המידע (ה-NPDB) של ה-US Department of Health and Human Services, במדינות ניו יורק, קליפורניה ופלורידה היו המספרים הגבוהים ביותר של תביעות על רשלנות רפואית בין 2018 ל-2022. במדינות אלו מסתבר שקיימת קורלציה מלאה בין התביעות לבין מספר עורכי הדין הגבוה.

• 21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
• ישראל חושפת את "אור איתן": מערכת יירוט לייזר מבצעית ראשונה בעולם
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה...

מאמר של אונ' הרווארד שבדק תפקודם של מנכ"לים של חברות בארה"ב (כאלה שלמדו משפטים מול אלו שלמדו מנהל עסקים – MBA) מצא שבאופן משמעותי היתה פחות ליטיגציה בחברות שנוהלו ע"י בוגרי משפטים. ז"א הם בעצמם יודעים שיש להקטין את הניפוח של הנושא המשפטי ומשתדלים לצמצם זאת כאשר הדבר נתון בידם, בעוד חבריהם ללא רקע משפטי נתנו ליועצים המשפטיים בחברות לייצר עוד עבודה משפטית בלתי נחוצה.

מגרעות רבות הנובעות מההצפה בישראל

הכמות העצומה של עורכי דין גרמה לכך שפרנסתם תלויה על בלימה וחוסר וודאות. עורכי דין רבים מסכימים לקחת תיקים בתחומים שאינם בקיאים בהם, מה שמוביל כמובן לחוסר מקצועיות. לאור השינוי בהתנהגותם של עורכי דין רבים, התרחשה פגיעה משמעותית באמון הציבור. דבריו של עורך דין ללקוחו אינם נתפסים כיום תמיד כייעוץ מקצועי גרידא, בעוד שבעבר היו נשמעים להם בעיניים עצומות. היום מטילים ספק בייעוץ והדברים נבדקים היטב. פריצת גבולות אתיים – התחרות הבלתי אפשרית שנוצרה בין משרדי עורכי דין יצרה מצב שבו יש עורכי דין המוכנים לעבור על כללי האתיקה בכדי לקבל עבודה. התנהלות שכזו פוגמת ביושרה של המקצוע ובמעמדם של עורכי הדין כלפי הלקוחות, בתי המשפט והציבור בכלל. את הדברים האלו לא אני קבעתי, קבעו זאת שורה של עו"ד עימם שוחחתי, שכמובן מעדיפים לשמור על עילום שם.

בזבוז משאבים אקדמיים

אחרי שכל זה נאמר, נראה שכוחות השוק עשו את שלהם. הביקוש ללימודי משפטים ירד עם השנים, חלק גדול מהשרלטנים נבעט החוצה ושכר העבודה של עורכי הדין הטובים לא ירד משמעותית.

למעשה, עפ"י אומדנים כ-15% עד 20% כלל אינם עוסקים במקצוע. לכאורה חדשות טובות, אך לא בהכרח. שלא לדבר על כל אלו שבכלל לא עברו את בחינות המועצה. זהו בזבוז משאבים אקדמיים אדיר, כאשר רבים לומדים מקצוע ומקדישים לו ממיטב זמנם, כשבסופו של יום הם לא עוסקים בו כלל (למען ההגינות, זה עוד הרבה יותר מודגש בלימודי מדעי הרוח). חלק עוסקים במקצועות קרובים: התואר בעריכת דין פותח בפני הלומדים אפשרויות נוספות כמו עוזרי מנכ"ל, אחריות על תהליכים בחברה, תחומי ניהול הסיכונים וה-ESG (השקעות ירוקות) ועוד.

והתועלות מההצפה?

התחרות וההצפה בשוק הביאה לתחרותיות וירידה בעלויות המשפטיות של תאגידים. זאת מכיוון שחלק ניכר מעוה"ד הפעילים לא עוסקים בליטיגציה אלא בייעוץ משפטי שוטף לתאגידים ורשויות שלטון, ייצוג בעסקאות גדולות בתחום שוק ההון או נדל"ן ועבודות סמי משפטיות בתאגידים הגדולים ובעיקר בחברות הציבוריות הזקוקות לכ"א הבקיא במשטר תאגידי, הכרות עם דיני החוזים וכו'. לימודי משפטים הם פלטפורמה מעולה לכל אדם שרוצה הכרות עם עולם רחב ומורכב וודאי למי שרוצה לעסוק בתפקידי ניהול.

מדוע בכ"ז יש צורך בישראל ביותר עו"ד ממדינה ממוצעת

בכל העולם חלקים רבים מהנושאים נפתרים במסגרות חוץ משפטיות. בישראל המצב שונה: סכסוכי עבודה נפתרים בבית הדין לעבודה וזה מאד חריג ביחס לעולם. גם העובדה שחלק מהתהליכים המוניציפליים גולשים לבתי משפט. סיבה נוספת: המשקל היחסי של ענף ההייטק בישראל, יותר מפי שניים מהממוצע ב-OECD. ההייטק, בגלל המאפיינים המיוחדים שבו, זקוק ללווי משפטי באופן אינטנסיבי יחסית לענפי משק אחרים. כך למשל בארה"ב, כ-25% מעוה"ד מתרכזים במרכזי הפעילות העסקית והפיננסית במדינה (ניו יורק וקליפורניה).

לכן ניתן להבין את הצורך שמספרם של עוה"ד בישראל ביחס לגודל האוכלוסיה יהיה נניח כמו בארה"ב, מעט יותר מפי 2 מאשר במדינת OECD ממוצעת. אבל פי 4.5???

לעצור קבלת עורכי דין חדשים למקצוע ל-5 שנים

אם נוסיף לכל שנכתב כאן את התחזית של גולדמן זקס שב-15 השנים הבאות 44% מהמשרות בתחום המשפט ייעלמו אז בכל הנוגע לישראל NASA we have a problem. לאור הנזקים הכלכליים והחברתיים האדירים מהריבוי הבלתי טבעי של עו"ד, מה הפתרון? דרך אחת להקטין את ההיצף של תביעות והתדיינויות היא לייקר את האגרות ופסיקת ההוצאות למי שמפסיד. פתרון אחר יעיל יותר אך דרמטי ודרסטי: לאחר תקופת מעבר מסוימת שתקבע מראש, יש לאסור על קיומם של מבחני הסמכה ללשכת עוה"ד לתקופה של 5 שנים.

ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה".