מאקרו: החלטת הריבית - מסיבת העיתונאים וטבלת הנקודות

שוב אנחנו בפני "החלטה גורלית" של הפד'. לא ממש גורלית כי ברור מה היא תהיה - השארת הריבית על כנה פעם נוספת. בכל זאת השווקים יהיו קשובים למתרחש בוושינגטון.

איך הגענו עד הלום? בקצרה, בסוף שנת 2023 ציפו בשוק ל-6 – 7 הורדות ריבית, שיתחילו, כך קיוו, בפגישה הקרובה שמתקיימת היום. בפד' דחו זאת בנחרצות ו(כנראה) צדקו. בפגישה האחרונה בסוף ינואר פאוול כבר אמר בפרוש שהורדת ריבית במרץ ככל הנראה לא תקרה, אבל כן תתרחש מאוחר יותר השנה. מאז קיבלנו שתי קריאות אינפלציה מעט גבוהות מדי, אם כי לא גרועות, והשוק מתמחר מחדש את הסיכויים להורדת ריבית ביוני הפחות מ-50%.

אז מה צפוי בשוק בעקבות החלטת הריבית? שני גורמים יכולים להפתיע\להזיז את השוק לכאן או לכאן. האחד הוא מסיבת העיתונאים של פאוול אם תכיל התבטאויות יוצאות דופן (לא סביר), והשנייה היא "טבלת הנקודות" שמשקפת את ציפיות חברי הוועדה ביחס להורדות ריבית עתידיות. הטבלה הזו מתפרסמת כל שתי פגישות, ובפעם שעברה היא שקפה הערכות ל-3 הורדות ריבית השנה. סביר מאד שהצפי הזה ישתנה ל-2 הורדות ריבית עד סוף השנה, וזו התפתחות שכן עלולה להשפיע לשלילה על המסחר.

 

כלכלן בכיר בביקורת חריפה על פאוול 

מעניין לראות מה חושב הכלכלן גרג מנקיו, פרופסור לכלכלה בהרווארד, על מסיבות העיתונאים. כך כתב לאחר הפגישה האחרונה: "כשצפיתי במסיבת העיתונאים של פאוול הבנתי שהוא עושה בדיוק הפוך ממה שתקשורת כלכלית טובה אמורה להיות. כשאני כותב מאמר, נותן הרצאה או כותב פרק בספר, המטרה שלי היא לתת מקסימום אינפורמציה במינימום מילים. אבל כשיו"ר הפד' עונה על שאלות הכתבים נראה שהוא מנסה לתת הכי מעט אינפורמציה בהכי הרבה מילים. כל תשובה שהוא נותן זה פחות או יותר פרפראזה על מה שה-FOMC כבר מסר בהצהרה או משהו שהיו"ר כבר אמר הרבה פעמים לפני".

• המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
• לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לאור הביקורת זו ממליץ מנקיו לבטל לחלוטין את מסיבות העיתונאים. לדבריו, כשם שבית המשפט העליון לא עושה מסיבת עיתונאים על החלטותיו אלא נותן להן לדבר בעד עצמן בפסקי הדין שמתפרסמים, כך הפד' אמור לפרסם החלטה עם כל המידע הרלוונטי לשווקים, ואין צורך במסיבת עיתונאים להסביר אותה.

נראה שיש הרבה צדק בביקורת הזו, אבל בכל זאת מסיבות העיתונאים של פאוול לפעמים מוסיפות מידע שמזיז את השווקים לכאן או לכאן. כך לדוגמה בפעם האחרונה התנועה המשמעותית בשוק החלה לאחר שפאוול אמר לבסוף במילים די ברורות שלא סביר לצפות להורדת ריבית במרץ. ובכל זאת, אין סיבה סבירה לכך שלא ניתן יהיה פשוט לכתוב זאת בהצהרה של הוועדה, במקום לחכות שאיזה שהוא כתב איכשהו "יסחט" את זה מפאוול.

 

מאקרו: האם מחירי הסחורות יחזירו את האינפלציה? 

פרופסור ג'רמי סיגל כתב השבוע ביחס להחלטת הפד' ומסיבת העיתונאים כי הוא צופה טון "שורי יותר" אבל שהוא לא מודאג כלל מהאינפלציה, שכן האינפלציה ה"אמיתית", לדבריו, היא בין 1% ל-2%. הנתונים הגבוהים שהתפרסמו לאחרונה משקפים את המציאות לפני מספר חודשים (בעיקר מחירי רכיב "קורת הגג" כפי שכתבנו פה כמה פעמים). אבל הוא גם העיר שמחירי הסחורות, שהיו אחד הגורמים המרכזיים להתמתנות האינפלציה בשנה האחרונה, הפסיקו לרדת לאחרונה: "מדד הסחורות של בלומברג השתטח כעת והגיע לתחתית. נצטרך לעקוב אחרי זה, אבל זה לא מאד מדאיג" סיכם.

• טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
• עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

האנרגיה אכן הייתה אחד הגורמים המרכזיים לאינפלציה הגבוהה גם במדד המחירים לצרכן (CPI), וגם במדד המחירים ליצרן (PPI) שפורסמו בשבוע שעבר. הנפט, לדוגמה, עלה כבר ב-19% מאז אמצע דצמבר, וגם מחירי הדלק גבוהים יחסית. אז למה סיגל לא מודאג? כיוון שהאנרגיה איננה חלק מ"מדד הליבה" החשוב יותר כיון שהיא מאד תנודתית, לכן ההשפעה שלה נלקחת בעירבון מוגבל. תנועות המחירים בחודשים האחרונים מדגימות את התנודתיות הזו: לפני שמחירי הנפט עלו ב-19% בחודשים האחרונים הם ירדו ב-29% בשלושה החודשים שקדמו לכך, זאת לאחר עליה של 40% בשלושה החודשים שקדמו לכך - רכבת הרים, אבל בסופו של דבר המחירים לא שונים בהרבה מאשר לפני שנה. 

 

יחד עם זאת אי אפשר להקל ראש בהשפעת מחירי האנרגיה גם בטווח הארוך יותר, שכן הם מחלחלים ומשפיעים בהמשך על כל שרשרת הייצור והאספקה. לכן, אסור להתעלם ממגמות מדאיגות שמתחילות להסתמן.

בעוד את מדד המחירים לצרכן השוק קיבל באדישות יחסית, מדד המחירים ליצרן כבר גרם ליותר דגלים אדומים לבצבץ, והשוק הגיב בצורה קצת יותר חדה (אם כי הוא חזר להתאושש מאז, ושוב נמצא ברמת שיא של כל הזמנים). הבעיה עם מדד המחירים ליצרן היא שהוא עלול לשקף מגמות ארוכות טווח יותר. אם העלויות של היצרן עולות, בסופו של דבר גם הצרכן ישלם יותר. לכן כשהאנרגיה מתחילה להשפיע על מדד המחירים ליצרן זה אומר שהיא מחלחלת ומשפיעה על גורמים נוספים, ואת התוצאה אנו עלולים לראות בעוד כמה חודשים גם ב-CPI. למעשה, ניתן ללמוד מניסיון העבר הקרוב, שהרי עליית מחירי האנרגיה הייתה אחד הגורמים המרכזיים בהתפרצות האינפלציונית של השנים האחרונות.

 

אז מה באמת קורה בשוק הסחורות?

שוק הסחורות מאד מגוון ומורכב וכולל סחורות רבות שחלקן חוו עליות שערים וחלקן ירידות. תנודות המחירים מושפעות ממגוון רחב מאד של גורמים טבעיים, פוליטיים וחברתיים ואי אפשר להתייחס לכל השוק כמקשה אחת. באופן כללי ניתן לומר שבשנה הנוכחית לעומת הקודמת ניתן לראות יותר סחורות בצד הירוק מאשר בצד האדום. מאז אמצע דצמבר עלו מדדי הסחורות הרחבים בשיעור דו ספרתי נמוך. באופן יותר ספציפי גם המתכות (ובראשן הזהב), האנרגיה (בהובלת הנפט) וחלק מהסחורות חקלאיות מראות סימנים שוריים.

שלושת סוגי הסחורות מושפעים באופן כללי משלושה גורמי מאקרו דומים. הראשון מצד ההיצע - הייצור גבוה באופן כללי מהציפיות המוקדמות. השני גם מצד ההיצע, אך לכיוון השני - התנאים הגיאופוליטיים העולמיים מאיימים לפגוע בייצור ובשינוע הסחורות. השלישי מצד הביקוש – הצמיחה העולמית בביקוש נמצאת בהאטה משמעותית, בהובלת סין ואירופה (אבל לא רק). שניים מהגורמים האלו אמורים לדחוף את המחירים כלפי מטה (הראשון והשלישי), ואחד כלפי מעלה (השני), אבל כשמנסים לרדת לפרטים, נראה שהמצב מורכב הרבה יותר. ננסה לראות כמה מהתנאים המשפיעים על מחירי סחורות ספציפיות ובאופן כללי יותר על השוק. 

 

ראשית, הגורם המשפיע ביותר על האינפלציה – הנפט. מדינות קרטל אופק פלוס מקצצות בעקביות ובנחישות את ייצור הנפט מצידן, מה שהיה אמור לפגוע בהיצע ולשמור על מחירים גבוהים, אבל מה שמאזן את התנועה הזו זה עליה בייצור של מדינות שאינן חברות באופק פלוס. בראש המדינות הללו עומדת ארצות הברית, שהיא כיום יצרנית הנפט הגדולה בעולם (זו השנה השישית ברציפות), עם יייצור של יותר מ-12.9 מיליון חביות ליום בשנת 2023. המספר הזה ממשיך לתפוח, ובדצמבר הוא כבר הגיע ל-13.3 מיליון.

בצד הביקוש, בדומה לסחורות אחרות, ישנה האטה בצמיחה. כלומר הביקוש ממשיך לעלות אך בקצב איטי יותר, הנמוך יותר מקצב הגדילה בייצור. השבוע פורסמו נתונים מעודדים מסין מהבחינה הזו, שם הביקוש לנפט חזר לעלות. הנהנית העיקרית מכך בינתיים היא רוסיה. יבוא הנפט מרוסיה לסין צפוי החודש לשבור שיאים. 

הגידול בייצור במדינות שאינן חברות באופק, בתוספת ההאטה בצמיחה בביקוש גורמים לכך שלפי הסוכנות העולמית לאנרגיה ההיצע יעלה על הביקוש לפחות עד סוף השנה הנוכחית, בהינתן קיצוץ הייצור של מדינות אופק, עמידה ביעדים של המדינות השונות, והמשך המגמות הנוכחיות בצד הביקוש.

במבט ארוך טווח ייתכן שהייצור יפחת או לפחות לא יגדל באותו קצב בהמשך. ראשית ניכרת מגמת קונסולידציה בענף עם שלוש רכישות ענק בחודשים האחרונים, כך שצפויה פחות תחרות. בנוסף, חברות האנרגיה הגדולות נזהרות מהשקעות חדשות לנוכח העליה בביקוש לאנרגיה נקיה ומתחדשת, והן מתמקדות בנכסים עם רווחיות גבוהה על חשבון צמיחה וגילוי מקורות אנרגיה חדשים שקשים יותר להפקה (כמו שדות נפט בלב האוקיינוס).

גורם נוסף שמשפיע על מחירי הנפט וסחורות נוספות זו ההפרעה ליכולת השינוע הימית מצד המורדים החות'ים שמטילים את חיתתם על אחד מנתיבי התעבורה המרכזיים בעולם. נראה שזה הגורם העיקרי לעלייה האחרונה במחירי הנפט בשבועות האחרונים. פתרון אמיתי לסיטואציה הזו לא נראה בטווח הזמן הקרוב. 

מחירי הגז הטבעי, לעומת זאת, ממשיכים להיות נמוכים. החורף החם בחצי הכדור הצפוני, בתוספת ירידה בביקוש התעשייתי באירופה כמו גם מלאים גבוהים שומרים על המחיר נמוך. יחד עם זאת הביקוש הנמוך גורם כבר להשפעה על צד ההיצע כשחברות שונות החלו לקצץ בייצור.

גורם נוסף עלול להשפיע לרעה על מחירי הגז. נזכיר, שמלבד המלחמה החדשה יחסית במזרח התיכון והשפעתה על מחירי הסחורות, ובעיקר הנפט, המלחמה הישנה יותר באירופה גם ממשיכה במלוא עוזה, אף על פי שנראה שהעולם למד לחיות עם השפעותיה הכלכליות. עם פרוץ המלחמה התפרסמו לא מעט תחזיות אפוקליפטיות על מחסור אקוטי בדגנים ובאנרגיה, בעיקר גז טבעי, שעלולים להיווצר בעקבות המלחמה, תחזיות שבאופן כללי לא התממשו למרבה המזל. אבל זה לא אומר שאין באמת השפעה, ויתכן שההשפעה הזו אף תגדל בעתיד הקרוב.

מאות אלפי רוסים ואוקראינים ממשיכים להקיז אלו את דמם של אלו בשדות הקטל הקרים בצפון מזרח אירופה, אבל לשתי המדינות יש גם הסכם ביניהם להזרמת גז רוסי לאירופה. אבל ההסכם הזה עומד לפוג בסוף שנת 2024, וישנן אינדיקציות שהוא לא יחודש, בעיקר מצד אוקראינה. אם אכן כך יהיה ייתכן שנחזור לשמוע על חששות בנוגע להיצע הגז.

 

סחורות חקלאיות מרכזיות כמו חיטה ותירס סבלו מהיצע נמוך בשנת 2022, בעיקר לנוכח המלחמה באוקראינה. מאז נמצאו פתרונות שונים וההיצע התאזן, ואף נוצרו עודפים. סין ביטלה לאחרונה סדרה של הזמנות ייבוא של דגנים מארצות ואירופה לנוכח מלאים גבוהים, מחירים נמוכים יותר, והיצע של סחורה קרוב יותר לבית.

 

אבל סחורות חקלאיות אחרות, ביניהן אורז, קקאו, סוכר וקפה סבלו מתנאי מזג אוויר שהביאו ליבול נמוך יחסית כך שהמחירים נותרו גבוהים. את העליות מוביל הקקאו עם עליה של 186% בשנה האחרונה. שתי יצרניות הקקאו הגדולות בעולם – חוף השנהב וגאנה – בדרך לאחת השנים הגרועות מזה זמן רב מבחינת תפוקת הקקאו. יוצא מכך שמגמת מחירי הסחורות החקלאיות מאד מגוונת ומשתנה מסחורה לסחורה. 

 

גם במתכות התמונה מעורבת. מחיר הזהב נמצא קרוב לרמת שיא כל הזמנים (שנקבע לאחרונה), אך הראלי הואט מעט. הביקוש לזהב נמצא במגמה חיובית. הסיבות העיקריות הן רכישות של בנקים מרכזיים כמו אלו של סין או רוסיה, שמחליפים רזרבות דולריות ברזרבות של זהב. בנוסף, הצפי להורדת ריבית (שמתישהו תבוא...) שתביא גם להיחלשות הדולר מפנה כספים לאפיקי רווח פוטנציאלים אחרים, שאחד מהם הוא הזהב. נראה שכל הגורמים האלו ממשיכים להתקיים, כך שלא מן הנמנע שנראה בקרוב את המשך העליות במחיר הזהב. 

 

מצד שני הביקוש לברזל ולמתכות אחרות החשובות לסקטור הבנייה נמצא בירידה, בעיקר עקב האטה בסין בתחום התשתיות והבנייה, כמו גם ירידה בייצור התעשייתי באירופה. כל היצרניות הגדולות דווחו על ירידה בייצור בשנת 2023, מה שמיתן במעט את הירידה בביקוש.

 

גם המתכות הקשורות לייצור בטריות – ליטיום, קובלט וניקל חוות ירידה בצמיחת הביקוש. המתכות הללו מושפעות מאד מתעשיית הרכב החשמלי, כך שהאטה האחרונה בתחום הביאה לעצירת הצמיחה בביקוש. מצד שני ההיצע דווקא עולה כשהתפוקה גבוהה מהצפוי לנוכח ההשקעות האחרונות בתחום.

לסיכום, נראה שהמגמה הכללית של עליות במחירי הסחורות לא נהנית ממומנטום חזק, ויש סיכוי לא רע שהיא תיבלם בחלק גדול מהמקרים ולא תגרום להתחדשות האינפלציה. יחד עם זאת חשוב לזכור שזהו שוק מאד מגוון שמושפע מהרבה מאד גורמים, ושאם כן תימשך המגמה השורית בסופו של דבר גם האינפלציה עלולה לחזור שוב.

מיקרו: המניה הלוהטת שעוברת פיצול

אחת המניות הלוהטות בשנים האחרונות, שלא משתייכת ל"שבע המופלאות" ופחות עולה לכותרות (לפחות בארץ) היא מניית רשת המסעדות המקסיקנית   CHIPOTLE MEXICAN GRILL .

המניה טיפסה ב-73% בשנה האחרונה, וב-320% בחמש השנים האחרונות ונסחרת כעת בשווי של 76 מיליארד דולר. החברה נסחרת במכפיל רווח נדיב למדי של 63, ואינה מחלקת דיבידנד, אך היא נהנית מצמיחה עקבית בהכנסות וברווחים. 

לאור הטיפוס בערך החברה מחיר המניה המריא ל-2797 דולר למניה בודדת, באזור מחיר השיא של כל הזמנים. מדובר ברמת מחיר שמקשה על המסחר במניה עצמה שכן מחיר כזה גבוה מדי למשקיע הקטן. הוא גם מקשה על  מסחר באופציות, כמו גם על כניסה למדדים מסוימים (הדאו ג'ונס בעיקר).

המחיר הגבוה הביא את החברה להודיע אמש לאחר המסחר על פיצול מניות של 50 ל-1, מהלך שצריך עוד לעבור אישור של בעלי המניות. "זהו הפיצול הראשון בהיסטוריה בת 30 השנים של צ'יפוטלה, ואנחנו מאמינים שהוא יהפוך את המניה שלנו ליותר נגישה לעובדים כמו גם לציבור המשקיעים הרחב" אמר סמנכ"ל הכספים של החברה.

במידה והפיצול יאושר על כל מניה יקבלו משקיעי החברה 49 מניות נוספות. פיצול מניות לא משפיע באופן ישיר על הערך הממשי של החברה, שכן מחיר המניה מחולק אף הוא בחמישים, אך עשויה להיות לו השפעה חיובית על נגישות המניה כמו גם השפעה פסיכולוגית על המשקיעים. מנית החברה הגיבה לידיעה בעליה של 5% במסחר המאוחר.