ההנפקה המפתיעה של השנה: אנציקלופדיה בריטניקה תנפיק לפי שווי של 1 מיליארד דולר
בזמן שלא מעט חברות טכנולוגיה צעירות בוחנות בימים אלו את האפשרות להיכנס לשוק המניות, בשקט בשקט ישנה חברה וותיקה ועתירת מוניטין אשר מתחממת על הקווים. במפתיע או שלא מדובר באנציקלופדיה בריטניקה, אשר צפויה להנפיק בקרוב את מניותיה לפי שווי של 1. מיליארד דולר, כך על פי דיווח של רשת בלומברג.
על פי הדיווח, הנפקת המניות של החברה הוותיקה הפועלת משיקגו צפויה להתקיים כבר במהלך יוני הקרוב. ההנפקה הצפויה, ממקמת אותה לצד חברות גדולות אחרות המבקשות לרשום את מניותיהן למסחר בבורסה וביניהן ענקית המדיה החברתית רדיט Reddit עם שווי העולה על 6.5 מיליארד דולר, וכן המותג הקמעונאי שיין (Shein), המוערך ב-60 מיליארד דולר. במידה וההנפקה תצא לדרך, הכספים שיגויסו עשויים לסייע לחברה לפתח את הפלטפורמות הדיגיטליות שלה, להרחיב את ספריית התוכן החינוכי שלה וכן לבחון רכישות פוטנציאליות בתחום הטכנולוגיה החינוכית (Edtech).
.
לאנציקלופדיה בריטניקה, מורשת של מעל 250 שנה, ומיליוני משתמשים ברחבי העולם. החברה אשר נוסדה בשנת 1768, מחזיקה באנציקלופדיה הכללית הוותיקה ביותר בשפה האנגלית. במשך דורות, הכרכים של האנציקלופדיה שימשו מקור מידע באינספור משקי בית ומוסדות אקדמיים. בשנת 1964, רכשה אנציקלופדיה בריטניקה את מילון מרים-וובסטר (Merriam-Webster), שהפכה במהלך השנים לספקית המובילה של מילונים.
בשנים האחרונות התאימה החברה את פעילותה לעולם הדיגיטלי, וכיום היא מתהדרת במגוון מוצרים חינוכיים וביניהם Britannica Education, פלטפורמת למידה מקיפה המותאמת לתלמידים שגדלו בעולם טכנולוגי. לצד זאת, מחזיקה החברה גם בחברת בת ישראלית, מלינגו, העוסקת בפיתוח מילונים מקוונים וכלי חיפוש חכמים לרשת האינטרנט, לצד תוכנת עיבוד שפות שמיות המופעלת בין היתר על ידי בינה מלאכותית. בין המוצרים אותם מפעילה החברה ניתן למנות את המילון החינמי הפופולארי מורפיקס, המילון העברי-עברי רב מילים, וכן את נקדן מורפיקס, תוכנה המנתחת ומנקדת אוטומטית כל מילה וכל צורה בשפה העברית על פי כללי הדקדוק העברי.
- נבאן רוצה לגייס לפי 6.5 מיליארד - מתחת לשווי בגיוס פרטי לפני שלוש שנים
- דרכים להרוויח מעיוותים בשוק המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השינוי הטכנולוגי שעברה החברה הוא שצפוי להניע את הצמיחה שלה בשנים הקרובות. על פי הדיווחים לקראת ההנפקה, לאנציקלופדיה בריטניקה למעלה מ-7 מיליארד צפיות בעמודים מדי שנה, לצד בסיס משתמשים של יותר מ-150 מיליון תלמידים וסטודנטים ב-150 מדינות. נתונים אלו תורגמו על ידי החברה להכנסות של כמעט 100 מיליון דולר במהלך שנת 2022.
ותק של 250 שנה
אנציקלופדיה בריטניקה ראתה אור לראשונה בשנת 1768, באדינבורו, סקוטלנד על ידי בשם קולין מקפרקוהר וחרט בשם אנדרו בל. בניגוד לאנציקלופדיות עבות הכרס של התקופה, מייסדי בריטניקה ביקשו להנגיש את המידע גם עבור אנשים שחיפשו חומר עזר מהיר, ולא רק עבור אלו בחרו להעמיק את ידיעותיהם בשלל המונחים שהאנציקלופדיה הציעה. מגמה זו הלכה והתחזקה עם השנים והביאה לכך שהאנציקלופדיה זכתה לפופולאריות רבה.
בשלהי שנות ה-20 של המאה ה-20 עברה החברה לפעול מארצות הברית, ובחלוף מספר שנים השתקעה החברה במשכנה הנוכחי בשיקגו. בשנת ב-1932 מונה אדם בשם האריסון פאוול, למהל החברה. בתקופתו, שינתה החברה את האסטרטגיה שלה והחלה להפיץ את האנציקלופדיה במתכונת שנתית. בנוסף, הנהיג פאוול מדיניות של מכירת ספרים "מדלת לדלת", אשר הביאה לגידול בהכנסות של החברה. שינוי נוסף אותו הנהיג פאוול היה הפצת "ספר השנה" של בריטניקה, אשר עסק באירועים המרכזיים שהתרחשו באותה השנה.
בסוף שנת 1941 תרמה סירס רובאק, החברה שהחזיקה בזכויות על האנציקלופדיה את בריטניקה, לאוניברסיטת שיקגו. בינואר 1996 נמכרה האנציקלופדיה מיליארדר השווייצרי, יעקב ספרא. בתקופה זו, חוותה החברה שורה של קיצוצים כלכליים שכללו פיטורי עובדים וכן הועלו טענות מצד העובדים בנוגע להלנת שכר. כך למשל הניו יורק פוסט דיווח כי פרילנסרים נאלצו להמתין עד שישה חודשים להמחאות ועובדים מן המניין לא קיבלו העלאה במשכורת במשך שנים.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
החל משנות ה-80 של המאה ה-20, החלה החברה לבצע התאמות של פעילותה לשינויים הטכנולוגים, ובפרט התפתחות והתפשטות טכנולוגיית המחשבים האישיים והדיסקים ובהמשך האינטרנט ששינו באופן דרמטי את עולם ההוצאה לאור בכלל ואת עסקי האנציקלופדיה בפרט. בשנת 1981, במסגרת הסכם עם Mead Data Central, נוצרה הגרסה הדיגיטלית הראשונה של האנציקלופדיה.
בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 הפכה בריטניקה לזמינה למשלוח אלקטרוני במספר מוצרים מבוססי CD-ROM, כולל אינדקס אלקטרוני ותקליטור (המספק טקסט ומילון, יחד עם תוכנת אחזור קניינית. במהלך שנות ה-90 המוקדמות, החברה פיתחה את בריטניקה אונליין, והפכה למעשה לאנציקלופדיה הראשונה הפועלת באינטרנט. בתחילת המאה ה-21, הרחיבה החברה את פעילותה גם אל תוך תחום הטכנולוגיה החינוכית (Edtech). בשנת 2001 הציגה Britannica Digital Learning אתרי אינטרנט מיוחדים לבתי ספר ואוניברסיטאות.
- 3.תומר 19/03/2024 19:57הגב לתגובה זוזה הולך להיות מביךךךל
- 2.בעולם של ויקי לבריטניקה אין מה להציע (ל"ת)wiki 19/03/2024 15:44הגב לתגובה זו
- 1.בעולם של AI לבריטניקה אין מה להציע (ל"ת)היטקיסט 19/03/2024 14:32הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
