20 שנה אחרי הגירושים: אשה זכאית למניות אגד של בעלה לשעבר
אשה שהתגרשה מבעלה לפני יותר מ-20 שנה זכתה באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע בנתח מכובד מנכסיו. סגנית הנשיא, השופטת רותם קודלר עיאש, קיבלה את טענת האשה שלפיה מכוח הסכם הגירושים ביניהם, היא זכאית למחצית מהמניות באגד שקיבל בעלה לשעבר, כתוצאה מהסבת החברה ב-2019 מאגודה שיתופית לחברה בע"מ.
התובעת והנתבע התגרשו ב-2003. באותה תקופה היה הבעל עובד פעיל באגודה השיתופית אגד ובעל מניה בה. בהסכם הגירושים שעליו חתמו הצדדים לפני 21 שנה נקבע, בין היתר, שמניות אגד הרשומות על שם הבעל בהווה ובעתיד מהוות רכוש משותף של הצדדים.
השנים חלפו, ובמרץ 2019 נעתר בית המשפט לבקשת אגד לאשר הסדר בינה לבין חבריה, שלפיו היא תעבור שינוי מבני ותהפוך מאגודה שיתופית לחברה בע"מ. בהתאם להסדר, מניית היסוד שבה מחזיק כל חבר אגד הומרה ב-100 מניות רגילות של אגד כחברה בע"מ, לצד תשלום חד פעמי של 450 אלף שקל.
בעוד שבסכום הכספי התחלק הבעל עם גרושתו בהתאם להסכם הגירושים, את ה-100 המניות הוא שמר לעצמו. בעקבות כך הוגשה התביעה לבית המשפט באוקטובר 2022.
לטענת האשה, מתוקף הסכם הגירושים היא זכאית למחצית מ-100 המניות ומ-450 אלף שקל שהתקבלו כתוצאה מפדיון מניית היסוד. לדבריה, עקב עסקת מיליארדים שביצעה אגד עם קרן ההשקעות קיסטון ב-2022, זינק השווי של כל מניה באופן דרמטי, והגיע לכ-2.2 מיליון שקל.
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, טען הגרוש כי יצא ידי חובתו כשהעביר לגרושתו מחצית מהפדיון הכספי של מניית היסוד. לשיטתו, המניות שבהן הוא מחזיק כיום לא קשורות לגירושים, כך שהוא לא נדרש לחלוק בהן עמה. לטענת האיש, התביעה הוגשה בחוסר תום לב מתוך תאוות בצע, וכל מטרתה היא למוטט אותו נפשית וכלכלית.
השופטת קודלר עיאש דחתה את הניסיון של הגרוש להפריד בין שתי התמורות שקיבל כתוצאה מהסבת אגד לחברה בע"מ. היא כתבה כי, "משמעות פדיון מניית הצדדים באגודה השיתופית אגד היא הן קבלת סך של 450 אלף שקל שאין מחלוקת שמחציתם התקבלו בידי התובעת, והן קבלת 100 מניות חדשות באגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ".
השופטת שבה והדגישה כי שני חלקי התמורה – הכסף והמניות – מהווים את התצורה החדשה של מניית אגד, שאותה רכשו הצדדים בתקופת החיים המשותפים, ושמהווה את רכושם המשותף כאמור בהסכם הגירושים שקיבל תוקף של פסק דין.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
בתוך כך, השופטת דחתה את טענת האיש שלפיה זכה ב-100 המניות בשל מאמץ או עבודה עצמאיים מצדו, שאינם קשורים לגירושים, באופן שמחריג לכאורה את גרושתו מהן. היא הבהירה כי מדובר בתמורה שהתקבלה כפועל יוצא של השינוי המבני באגד, ובמסגרת המרת המניה ששייכת לשני הצדדים.
לפיכך קבעה השופטת כי התובעת זכאית להירשם כבעלים של 50 מ-100 המניות שקיבל הגרוש כתוצאה מהפיכת אגד לחברה בע"מ. בהיעדר אפשרות שכזו, נקבע כי עליו לשלם לאשתו את ערכן הכספי. עוד חויב הגרוש לשלם לתובעת, גרושתו, הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
כאמור, ב-2019 נהפכה אגד מקואופרטיב לחברה בע"מ, בהסכמה גורפת של חברי הקואופרטיב על המהלך. הדבר נעשה אז כדי להתאים אותה לעידן המכרזים בענף התחבורה הציבורית. שתי יבואניות רכב התמודדו על רכישת נתח מאגד ב-2021 - קרסו מוטורס עם קרן אלומה וקבוצת מגדל; וקבוצת כלמוביל עם קרן פורטיסימו קפיטל. שתי הקבוצות עלו לשלב הסופי ברכישה בתחילת 2022. אף שהציגו את ההצעות הגבוהות ביותר, אף אחת מהן לא עמדה בתנאי המימון.
באוקטובר 2022 הושלמה רכישת 60% ממניות אגד בידי שותפות של קרן קיסטון וקרן המורים והגננות, תמורת כ-2.96 מיליארד שקל. קרן קיסטון מחזיקה בכ-80% מהשותפות. היא השיגה את המימון למהלך בהובלת בנק לאומי ובנק מזרחי, ואילו קרן המורים והגננות מחזיקה בכ-20% הנותרים מהשותפות.
חלקה של קיסטון בהון העצמי שהושקע בשותפות הוא כ-1.022 מיליארד שקל. השותפות מימנה את יתרת התשלום, בין היתר, באמצעות הלוואות בנקאיות בסך של כ-1.4 מיליארד שקל מבנק לאומי ומבנק מזרחי טפחות. בנוסף, עם השלמת העסקה, מינתה השותפות הרוכשת חמישה דירקטורים לדירקטוריון אגד ומשקיף מטעם קרן המורים והגננות.
- 1.מה היא עשתה בכלל שמגיע לה (ל"ת)לא מגיע לה 19/03/2024 07:38הגב לתגובה זו
- צדיקה 20/03/2024 07:41הגב לתגובה זואני מתה על אלה שתמיד אומרים מה עשית כל היום? עבדתי מחוץ לבית עד השעה 16.00 ואז הגעתי הבייתה. בישלתי, הפעלתי מכונה, סידרתי את הבית, לקחתי ילדים לחוגים, קיפלתי כביסות, רצתי לימי הורים, קופת חולים ושכחתי בכלל לאכול...
- הצופה 19/03/2024 13:20הגב לתגובה זומה שאשתו וכיום גרושתו עשתה - איפשרה לבעלה, כיום הגרוש - לעבוד באגד באופן מלא תוך שהיא מטפלת במשפחה .
- דרור 19/03/2024 12:55הגב לתגובה זושותפה בחוב ברכישת המניה בזמן שהיתה נשואה בדיוק כמו שותפות בדירה מרגע הנישואין

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים ישראלים תתברר בארץ
השופטת דחתה את בקשת אמזון ואמזון שירותים לכפירה בסמכות בית המשפט הישראלי. בהחלטה מקיפה היא קבעה כי אמזון מפעילה תצורת אתר ישראלית, פונה לצרכנים ישראלים ופועלת בשוק המקומי, ולכן לא תוכל לטעון שהפורום הישראלי אינו המקום הראוי לברר את התביעה. מדובר בייצוגית
בטענה כי ממשק המשתמש של אמזון הטעה לקוחות לרכוש מנוי פריים או פריים וידאו מבלי שהתכוונו לכך, ואף הקשה על ביטול השירותים
בתחילת 2025, באולם השקט של בית המשפט המחוזי בלוד, נדונה סוגיה עקרונית שמעסיקה צרכנים רבים בישראל: האם תאגיד אינטרנט בינלאומי כמו אמזון יכול להתחמק מדיון בישראל בטענה שהכל מתנהל מעבר לים. מאחורי ההליך עומדים שני צרכנים ישראלים, רביד דקל ושחר ולר, שהגישו בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד שתי ישויות של החברה: Amazon.com . ו-Amazon.com Services LLC. הם טענו כי ענקית הסחר האלקטרוני מפעילה את אתר Amazon.com באופן מטעה, כדי לשדל לקוחות לרכוש שירותי פריים ופריים וידאו גם כשלא התכוונו לכך, ושלאחר מכן היא מקשה עליהם להתנתק מהשירותים.
לטענת המבקשים, אמזון עיצבה את ממשק המשתמש כך שצרכנים יחשבו כי הצטרפות לשירותי פריים היא חלק אינטגרלי מתהליך הקנייה, וכי ההטעיה חמורה במיוחד עבור לקוחות ישראלים, שאינם נהנים מאותן הטבות משלוחים כמו הצרכנים האמריקאים. הם טענו כי גם השירות הנוסף, אמזון פריים וידאו, מוצג באופן מטעה, כך שצרכנים המבקשים לצפות בתכני סטרימינג בלבד נגררים לרכוש את חבילת פריים המלאה, שיקרה בהרבה. בנוסף, לטענתם, אמזון מערימה קשיים על מי שמנסה לבטל את המנוי.
במרכז ההליך ניצבה השאלה: האם לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתביעה נגד חברה אמריקאית, כשהשירות נרכש דרך אתר בינלאומי. אמזון ביקשה מבית המשפט לדחות את ההליך בטענה שאין לו סמכות מקומית, שכן "השירותים המדוברים אינם מוצעים כלל לצרכנים בישראל", אלא רק למשתמשים שהזינו כתובת משלוח בארה"ב. לטענתה, כל ההתקשרות נעשתה לפי תנאי שימוש שקובעים כי הדין החל הוא דין מדינת וושינגטון.
בסיס עובדתי "רעוע"
בבקשות הכפירה, הדגישה אמזון כי הבסיס העובדתי שעליו מבוססת בקשת האישור הוא "רעוע", וכי מדובר בניסיון של המבקשים "לייבא" את תביעת הרשות הפדרלית להגנת הצרכן (FTC) שנוהלה נגדה בארה"ב. אמזון טענה גם כי המבקשים עצמם מודים כי אינם זוכרים את נסיבות ההצטרפות לשירותים, ולכן לא הוכיחו כלל שנפגעו או הוטעו. המבקשים השיבו כי אמזון נוכחת היטב בישראל, פונה במובהק לקהל הישראלי, ואף מפעילה ממשק בשפה העברית ומאפשרת תשלום בשקלים. לטענתם, ההטעיות נוגעות לציבור הצרכנים המקומי, ולכן לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתיק. הם הדגישו כי, "הנזק שנגרם לחברי הקבוצה התרחש בישראל, כתוצאה מפעילותה של אמזון הפועלת כאן ומכוונת לשוק המקומי".
- אמזון לעניים? החברה משיקה את Amazon Bazaar לשווקים המתפתחים
- אמזון חותמת על עסקה של 38 מיליארד דולר עם OpenAI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת כרמית בן אליעזר דחתה את בקשת אמזון, בנימוק כי החברה לא הצליחה לבסס את טענתה העובדתית שלפיה שירות פריים אינו מוצע לישראלים. היא כתבה בהכרעתה כי, "משלא הוגש תצהיר מטעם המשיבות, הרי שלא הונחה תשתית לביסוסה של טענה זו". לדבריה, גם אם אמזון צדקה בטענה ששירות פריים מוצע רק למי שהזינו כתובת בארה"ב, זה לא מספיק כדי לשמוט את הקרקע מתחת לעילת התביעה, שכן גם לקוחות ישראלים שהזינו כתובת אמריקאית זכאים שלא להיות מוטעים.
