גיפ
צילום: רשתות חברתיות סעיף 27

קנה ג'יפ עם הלוואה חודשיים לפני בקשת חדלות פירעון - ויחזיר רק כחמישית מהחובות

אף שהתנהל בחוסר אחריות קיצוני, שופט קבע כי החייב יקבל הפטר אם ישלם 96 אלף שקל בתוך ארבע שנים, אחרי שצבר חובות של יותר מ-450 אלף שקל. לטענת החייב, הוא רכש את הג'יפ עבור אחיו - שלדבריו משלם עבורו
עוזי גרסטמן | (15)
נושאים בכתבה חובות פסק דין

אדם שהוגדר "חייב" יקבל הפטר מחובות בהיקף של 452 אלף שקל אם ישלם 48 תשלומים של 2,000 שקל בלבד. כך קבע שופט בית משפט השלום בירושלים, דוד שאול גבאי ריכטר. השופט הוציא את צו השיקום אף שהחייב רכש ג'יפ זמן קצר לפני כניסתו להליך.

הסיפור החל כשבסוף 2021 פנה החייב לבית המשפט וביקש לפתוח בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הוא טען אז שהוא נשוי ואב לחמישה - אחת מהם בעלת צרכים מיוחדים, ועובד בתפקיד אחזקה עם משכורת חודשית של כ-7,000 שקל. בנוסף, הוא מקבל קצבת ילדים בסך 880 שקל בחודש, ובת זוגו לא עובדת. הוא טען כי הסיבה להיווצרות החובות היא הוצאות המחיה של המשפחה, שהן גבוהות מההכנסות.

בתחילת ההליך נקבע  כי החייב ישלם 150 שקל בחודש לנושים, ובהמשך הסכום עלה ל-850 שקל לחודש. בדיון שהתקיים באחרונהב תיק, הסכימו הצדדים כי צריך לתת צו שיקום לחייב, אך היתה מחלוקת על פרטי הצו, בשל התנהלותו הכלכלית של החייב.

לאור ממצאים שעלו, המעידים על הכנסות בסך 18 אלף שקל בתקופה שלפני פתיחת ההליך, הנאמן ועורך הדין הממונה טענו כי החייב לא ממצה את כושר ההשתכרות שלו. עוד לטענתם, כחודשיים לפני שביקש לפתוח בהליך הוא רכש ג'יפ באמצעות הלוואה שנטל. כמו כן, התגלה כי הוא מנהל תביעה לפיצויים על נזקי גוף, מבלי שביקש היתר לכך, כנדרש בהליך של חדלות פירעון.

בעקבות הדברים האלה, טענו הנאמן ועורך הדין הממונה כי יש לממש את הג'יפ או לפדות את השווי שלו, ולהעביר לנושים חלק מהפיצוי שייפסק לחייב, אם יזכה בתביעת נזקי הגוף שהגיש. עורך הדין הממונה המליץ כי צו השיקום יכלול 60 תשלומים של 3,000 שקל, ואת מימוש הרכב ששוויו 136 אלף שקל, כך שבסופו של דבר יועברו לקופת הנושים 316 אלף שקל. בתגובה לכך, טען החייב כי הוא אכן עבד 11 שנה בעבודה אחרת עם משכורת נאה, עד שנפגע ב-2018 בתאונת עבודה שבעקבותיה הוא נאלץ לסיים את העבודה ההיא, ולעבור לעבודתו הנוכחית.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

לגבי הג'יפ, החייב אישר כי לקח הלוואה בסך של 150 אלף שקל לטובת רכישתו, אך לדבריו הוא מסר את הרכב לאחיו, שהוא זה שמשלם עליו. מאחר שהרכב משועבד וההלוואה בגינו משולמת על ידי האח, נטען כי אין טעם לממש אותו. בקשר לתביעת הפיצויים, טען החייב כי באחד הדיונים בעניינו הוא ביקש בעל פה היתר לנהל אותה.

השופט קיבל את הסברי החייב בעניין יכולת ההשתכרות שלו, והבהיר כי יש לבחון את הכנסתו כיום ולא את זו שהיתה לו בעבר. עם זאת, הוא ציין כי יש קושי ממשי להתעלם מרכישת הג'יפ: "אם קבעתי שהיחיד גילה יוזמה ומעוף בהקשר לרצונו להגדיל את כושר השתכרותו, הרי שביחס לרכישת הרכב, גילה היחיד חוסר אחריות קיצוני", כתב השופט. אף שכיום ההלוואה משולמת על ידי מישהו אחר, השופט קבע כי יש לתת ביטוי לשווי הרכב במסגרת צו השיקום. לגבי התביעה הנזיקית, קיבל השופט את פניית החייב בעל פה במהלך הדיון, וקבע כי יש לאפשר לו לנהל את התביעה בכפוף לכך שאם יקבל פיצוי על הפסדי השתכרות - הוא יועבר לנושים שלו.

קיראו עוד ב"משפט"

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    אריה 17/03/2024 13:58
    הגב לתגובה זו
    בארץ צריך להיות תחמן רמאי וגנב כדי לחיות טוב, אנשים ישרים אין להם סיכוי
  • 11.
    מימי 17/03/2024 06:55
    הגב לתגובה זו
    ועוד עושים לו הטבות
  • 10.
    יוסי 16/03/2024 20:49
    הגב לתגובה זו
    שווה לרמות את המדינה לקחת הלוואות ולעשות פירעון חכמי חלם
  • 9.
    משתלם לקחת הלוואות ולקבל פטור מהחזרת הכסף. (ל"ת)
    מוטי 16/03/2024 20:09
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אבי 16/03/2024 19:55
    הגב לתגובה זו
    ובגלל שופטים תת רמה כאלה יש ריבוי נוכלים ועבריינים נקווה שהוא חריג בנוף ויעיפו אותו ...
  • צודק בהחלט (ל"ת)
    מוטי 16/03/2024 20:11
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    זה שופט זה? מתאים בקושי להיות שר בממשלה. (ל"ת)
    חיים 16/03/2024 18:57
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אליהו 16/03/2024 17:18
    הגב לתגובה זו
    אם היה אשכנזי היה מקבל הפטר מלא ומחיקת חובות עם יכולת קנייה של גיפ שני יקר יותר
  • אתה גזען ומחפה על חייבים. (ל"ת)
    סמי 16/03/2024 20:10
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קים און ג'_ונג 16/03/2024 17:10
    הגב לתגובה זו
    אנחנו נאנקים , תחת מיסים , מילואים והחוק נותן לאחד כזה לחמוק מחובותיו ומי משלם ? אנחנו בושה
  • ישראל 17/03/2024 16:53
    הגב לתגובה זו
    הרפורמה של לוין הייתה להכשיר עבריינים ולתת יותר כוח לממשלה על חשבון בתי המשפט.
  • 4.
    פטריוט 16/03/2024 16:30
    הגב לתגובה זו
    בגלל שופטים כאלה כל עבריין מלך
  • 3.
    כלכליסט 16/03/2024 16:00
    הגב לתגובה זו
    התנהלות פושעת אם אין לו הכנסה גבוהה לצה יש ךו עיניים גדולות אין לו זכות לחשוב על ג׳יפ הבחור לוקה בחוסר יידע מינימלי בניהול משק בית מי אמור לשלם על כל החוב שמחקו לו , כמובן כספיי הציבור גועל נפש טוב שלא קנה פרארי
  • 2.
    כלכלן 16/03/2024 14:25
    הגב לתגובה זו
    ברור שצריך גיפ יוקרתי כדי לנסוע ולחלק 2000 ש"ח בחודש- לא ככה שופט הזוי ???
  • 1.
    שי 16/03/2024 10:41
    הגב לתגובה זו
    מעודדים אנשים לנצל את המערכת .במדינה שלנו רק רמאים מצליחים.
שדה חיטה
צילום: pixbay

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך

לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי

עוזי גרסטמן |

בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.

מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.

שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"

המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה  רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".

אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.