מטוס בואינג דרימליינר
צילום: טוויטר

רווחים מול בטיחות הנוסעים: מה עומד על הכף במשבר של בואינג

שלושה שבועות אחרי התקלה החמורה הנוספת במטוס בואינג 737 מקס, מאפשרת רשות התעופה הפדרלית להחזיר את מטוסי הדגם לפעילות. מה גרם לתקלה, איך הגיבה המניה, מה גילו החוקרים, ואיך יסתיים מאבק האיתנים בין החברה לרשויות, שבמרכזו עומדים כסף גדול, מוניטין, ומעל הכל - הנוסעים

עופר הבר | (1)

לפני כשלושה שבועות אירעה תקלה חמורה במטוס בואינג 737 מקס של אייר אלסקה כאשר אחת מדלתות החירום של המטוס התנפצה ונתלשה ממקומה. האירוע הסתיים לבסוף בנס, וה-FAA, רשות התעופה של ארה"ב, הודיעה על קרקוע כל המטוסים מדגם זה במדינה.

 

היום הודיעה ה-FAA כי היא עוצרת את התוכנית של בואינג  BOEING להרחבת ייצור מטוסי 737 מקס, אך עם זאת סללה את דרכה של החברה להחזרת מטוסי הדגם הקיימים לפעילות בימים הקרובים. אבל מאחורי הקלעים ממשיכה להתנהל דרמה של ממש כשעל הפרק החברה, הרשויות, כסף גדול ומעל הכל – הנוסעים ובטיחותם.

מטוסי בואינג. צילום: בואינג

מטוסי בואינג. צילום: בואינג

 

שורש הבעיה – הגדלת מיקור החוץ

הארט סמית', מהנדס עובד בואינג כתב בשנת 2001 ״נייר לבן״ (סוג של מסמך עדות) שזעזע את עובדי והנהלת בואינג, ובו טען כי ביצועי בואינג כיצרן מטוסים ראשי לא יוכלו להיות טובים יותר מביצועיו של הספק הפחות מיומן והנחות ביותר של החברה. בכדי להתרכז בהרכבה הראשית של המטוסים, ובכדי לחסוך בהוצאות, בואינג נקטה יותר ויותר במדיניות מיקור חוץ של הוצאת מכלולים ראשיים במטוסים ליצרני משנה בארה״ב וברחבי העולם כולו.

בואינג לא סיפקה תשתיות נאותות לאותם יצרנים בכדי להבטיח את טיב הייצור ברמה הגבוהה הדרושה בעולם התעופה על פי הנחיות ה-) FAAרשות התעופה הפדרלית), ומדיניות זו גם הקשתה על בקרת טיב איכות הייצור במפעלי הספקים ברחבי העולם.

 

טיסת הבלהות של אייר אלסקה

טיסת בואינג 737 מקס של אייר אלסקה, במהלכה התעופפה דלת המטוס בגובה של כ-4 ק״מ במהלך ההמראה בפורטלנד, ארה״ב, היכתה גלים בתחילת ינואר ושוב העלתה את בואינג לכותרות. האירוע פוגע שוב במוניטין של החברה ומכה בה לאחר שתי התרסקויות קודמות של דגמים 737 מקס בשנים 2018 ו-2019, אירועים שבהם נהרגו 350 נוסעים.

במהלך ההמראה נקלע המטוס לסערה בגובה נמוך יחסית, רעידות פקדו את מבנה המטוס, הדלת נתלשה, וכך הנוסעים הנסערים מצאו את עצמם חשופים ליניקת אוויר מתוך המטוס החוצה. למרבה המזל, הנוסעים היו עדיין חגורים למושבם והאירוע הסתיים בנזק מזערי - באובדן טלפונים ניידים שנשאבו החוצה ובנוסע שחולצתו נשאבה מעל לגופו.

קיראו עוד ב"גלובל"

אילו קרה האירוע בגובה רב יותר במהלך שיוט המטוס בטמפרטורה של מינוס 51 מעלות צלזיוס, בהיעדר חמצן ובהפרשי לחצים גדולים יותר, המטוס היה מתבקע והנוסעים היו נספים כולם. המטוס היה רק מספר חודשים בשירות והספיק לבצע כ-190 טיסות עד התפרקות הדלת.

 

ה-FAA הורתה לקרקע מיד 171 מטוסי 737 מקס 9, מהדגם בו קיימת דלת הפלאג לצרכי בדיקות וחקר תקלה, אלפי טיסות בוטלו ברחבי העולם והאיום על המוניטין של בואינג צף מחדש. יום אחד של קרקוע המטוסים מוערך בנזק של 1-2 מיליון דולר, לחברות התעופה ולבואינג.

 

החוקרים מצאו ממצאים קשים

בדגמי 737 מקס 9, בואינג מאפשרת לחברות התעופה להתקין דלת פלאג במקום הדלת האחורית. מדובר בדלת קלה יותר שאינה מאפשרת פתיחת חירום ואינה הכרחית לפתיחת חירום במידה וכמות המושבים במטוס מופחתת לרווחת הנוסעים. מקטע הדלת מיוצר על ידי בואינג במיקור חוץ בחברת SPIRIT  SPIRIT AIRLINES בארה״ב.

 

חיבור דלת הפלאג נעשה באמצעות 4 מחברים ו-12 מתאמים בצידי הדלת. דלת הפלאג מיועדת לפתיחת תחזוקה בלבד בחברת התעופה.

 

הגוף החוקר, NTSB, שעובדיו סרקו את המטוס, מצאו ממצאים קשים של היעדר ברגים מחברים בין הדלת למשקוף, ציר תלוש וברגי אבטחת צירים חסרים. יותר מכך, גם במטוסים אחרים נמצאו ברגים רופפים. החלו להישמע קולות לבדיקה רוחבית של דגמי מטוס אחרים של בואינג, בהם נעשה שימוש רוחבי בחלקי מטוס המשמשים במטוס 737 מקס 9.

 

לאחרונה נמצאו ברגים רופפים בחיבורי הגה הכיוון ופגמים במערכות הפשרת הקרח במנועים, פגמים שגרמו לחימום יתר בהפעלת מערכת ההפשרה ובמתן הוראה לטייסים לכבותה לאחר 5 דקות הפעלה. פעילות המוגדרת בנוהל ללא פתרון התקלה ואינה בטוחה כמערכת אוטומטית.

 

הגוף החוקר עדיין מרכז ובודק ממצאים, אך כבר עתה נשאלות שאלות קשות לגבי אבטחת האיכות בבואינג וספקי המשנה ולגבי טיב הייצור. אך השאלה הקשה מכל – האם יש כאן כשל תכנוני? בואינג בתשובותיה לרשות החוקרת הפנתה מיד את הכף לעבר בעיות אבטחת איכות וייצור.

 

קיים הבדל ענק בין אפיון תקלת דלת הפלאג כבעיית איכות לבין בעיית תכן. תקלת איכות ניתן לפתור בזמן קצר על ידי הגברת הפיקוח על יצרני המשנה והשמת מבקרי איכות רבים יותר בתהליך ההרכבה והבדיקות. זה יאפשר לשחרר לאוויר את המטוסים המקורקעים תוך זמן קצר יחסית ויותיר נזקים כלכליים מזעריים.

 

מאידך, והיה כי יתברר שמדובר בתקלת תכן, התהליך ארוך. יידרש לתכנן מחדש את דלת הפלאג ומחבריה, את משקופי הדלת, לבצע חישובי מבנה, ניסויי מעבדה וניסויי טיסה ולרשיין את מטוסי 737 מקס מחדש, תהליך היכול לארוך שנה עד שנתיים, וכמובן לבצע ריקול לתיקון והחלפת מקטעים במטוסים שכבר סופקו למספר חברות תעופה בעולם.

הנזק של תקלת תכן ותיקונה הינו נזק עצום לבואינג המוערך בכמה מיליארדי דולרים, פגיעה קשה במוניטין, כמו גם פגיעה כלכלית בחברות התעופה.

 

מה באמת מעניין את מנכ"ל בואינג?

מאחורי הקלעים מתנהל מאבק איתנים בין בואינג לרשויות התעופה בארה״ב על הגדרת התקלה כבעיית איכות הייצור, מה שמעלה את השאלה - האם בטיחות הנוסעים נמצאת לנגד עיניו של מנכ"ל בואינג במקום הראשון, גם כאשר מאזן החברה עלול להיפגע קשות על ידי ביצוע תיקונים הדרושים בכדי לשפר את בטיחות הנוסעים?

 

בבחינה הנדסית של אופן חיבור דלת הפלאג, ניכר כי בשיקולי התכן מהנדסי ומנהלי בואינג העדיפו את הוזלת הפתרון ההנדסי על ידי התקנת דלת הפלאג מהצד החיצוני של המטוס, דבר המאפשר גם תחזוקה קלה יותר לחברות התעופה בהחלפת מושבים מעת לעת. חסרונה של ההתקנה החיצונית הוא בהיותה תלויה בטיב תכן החיבור והקשיחים. אילו הייתה מבוצעת התקנה פנימית של דלת פלאג הגדולה במידותיה מהפתח ובהיותה נשענת על המשקוף אינה יכולה להישלף, לא היינו מדברים עלנוסע שחולצתו נתלשה מבעד לדלת פרוצה במהלך טיסה שהסתיימה בנס.

 

לחברה המתחרה איירבאס פתרון התקנת דלת בשיטה הבטוחה יותר לנוסעים. לאור מידע זה, האם זוהי בעיית איכות או שתכן בטוח יותר נדרש?

ברגים רופפים שנמצאו גם במטוסי 737 מקס 9 אחרים, יכולים להצביע על תקלת תכן הגורמת להתרופפות הברגים במהלך הטיסה עקב חוסר מומנט הידוק מספיק, אי אבטחת הברגים, או עקב תנועת מבנה גמיש בין חלקי המטוס המביאה להתרופפות הברגים ברעידות המטוס הקורות במהלך הטיסה ובעיקר במהלך רעידות קשות המתעוררות בכניסת המטוס לכיסי אוויר או סופות בגובה רב.

 

האם הרשויות חזקות מספיק?

כאמור, מאבק איתנים מתנהל כעת על מוניטין, בטיחות נוסעים, תקציבים אדירים, מאזני חברה, משרות מנהלים ומחיר מניית בואינג בבורסות העולם. מאז תחילת המשבר האחרון נפלה מניית בואינג ב-20% משיאה לפני המשבר. בואינג החלה לאבד הזמנות מטוסים לטובת חברת איירבאס ומאבדת מוניטין כיצרנית המובילה בעולם.

מניית בואינג ב-30 הימים האחרונים

 

בכדי שבטיחות הנוסעים תעמוד במקום ראשון ללא פשרות, נדרשות רשויות פיקוח ואכיפה חזקות מאוד. ה-FAA וה-NTSB - האם הם חזקים מספיק בכדי להניע את בואינג לכיוון הבטוח? האם מנהלי בואינג יתעשתו או שתתגבש פשרה הנדסית וניהולית בהליכה על חבל דק בין התפשרות על בטיחות הנוסעים לבין מיקסום מאזני חברת בואינג?

 

מינויו של אדמירל דונלד קירקלנד, פורש הצי האמריקאי, לעמוד בראש צוות שיפור האיכות בבואינג מספק רמז לאן בואינג מכוונת: שיפור האיכות ללא כניסה מעמיקה ומיטיבה בשיפורי תכן להעלאת בטיחות הנוסעים במטוסי 737 מקס.

 

הכותב הוא מהנדס בכיר מומחה תעופה ועובד בואינג לשעבר

 

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כתבה יפה וכתובה היטב. (ל"ת)
    שי.ע 25/01/2024 22:01
    הגב לתגובה זו
גוגל אלפאבית רשתות חברתיותגוגל אלפאבית רשתות חברתיות

אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה מרחיבה את שליטתה בתשתיות חשמל ומרכזי נתונים כחלק מהיערכות לגידול בביקוש למחשוב ולבינה מלאכותית, על רקע מגבלות רשת החשמל בארה״ב

אדיר בן עמי |

אלפאבית Alphabet 0.85%  הודיעה כי תרכוש את חברת התשתיות Intersect Power בעסקת מזומן בהיקף של 4.75 מיליארד דולר, בתוספת חוב קיים. המהלך משתלב בגל השקעות רחב של ענקיות הטכנולוגיה, המבקשות להרחיב במהירות את קיבולת מרכזי הנתונים והאנרגיה הנדרשת להפעלתם, על רקע העלייה החדה בביקוש למחשוב עבור יישומי בינה מלאכותית.


Intersect עוסקת בפיתוח תשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים, ולפי הודעת אלפאבית מחזיקה בצבר פרויקטים בהיקף של מספר ג’יגוואטים, הנמצאים בשלבי פיתוח או הקמה. רכישת החברה צפויה להעניק לגוגל גישה ישירה למקורות חשמל נוספים, בתקופה שבה רשתות החשמל בארה״ב מתקשות לעמוד בקצב הביקוש הגובר. העסקה מגיעה לאחר שגוגל כבר יצרה קשרים עסקיים עם Intersect בשנה שעברה, אז נכנסה להשקעה מיעוט והחלה בשיתוף פעולה לפיתוח מתקני ייצור חשמל בסמוך לקמפוסים של מרכזי נתונים. כעת, אלפאבית מבקשת להעמיק את השליטה בשרשרת האספקה האנרגטית הנדרשת לפעילותה.


לדברי אלפאבית, Intersect תמשיך לפעול כיחידה נפרדת תחת המותג הקיים, ולא תשולב באופן מלא בפעילות גוגל. הנהלת החברה תישאר על כנה, ובראשה המנכ״ל שלדון קימבר. נכסים פעילים של Intersect בטקסס, וכן נכסים פעילים ומתוכננים בקליפורניה, לא ייכללו בעסקה.


אלפאבית תרכוש את פלטפורמת פיתוח האנרגיה של Intersect ואת צוות העובדים העוסק בפרויקטים שכבר הוקצו לגוגל. מדובר בנכסים שנועדו לתמוך ישירות בהרחבת פעילות מרכזי הנתונים של החברה בארה״ב.


ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל

העסקה משקפת מגמה רחבה יותר בענף, שבה חברות טכנולוגיה גדולות מחפשות חיבור ישיר לייצור חשמל. הביקוש למרכזי נתונים גדולים, המונעים על ידי מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, הפך את סוגיית האנרגיה לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של הענף.במקביל, גם שחקנים נוספים בוחנים רכישות בתחום. קבוצת סופטבנק בוחנת יעדים אפשריים בענף מרכזי הנתונים, וחברות השקעה פרטיות פועלות לרכישת ספקיות תשתית ורשתות חשמל, במטרה ליהנות מהגידול בביקוש.


מייקל סיילור ביטקוין
צילום: טוויטר

סטרטג׳י מגייסת מאות מיליונים - אבל מפסיקה לרכוש ביטקוין

לאחר גיוס של כ־748 מיליון דולר ממכירת מניות, החברה בחרה שלא להגדיל את החזקותיה במטבע הדיגיטלי, על רקע ירידה של יותר מ־30% במחיר הביטקוין ולחץ גובר סביב יכולת עמידה בהתחייבויות פיננסיות

אדיר בן עמי |

סטרטג׳י MicroStrategy Inc -0.3%  , המחזיקה הגדולה בעולם בביטקוין מקרב החברות הציבוריות, עצרה בשבוע האחרון את רצף רכישות המטבע הדיגיטלי, לאחר תקופה של קניות אינטנסיביות. לפי הדיווחים, החברה גייסה מאות מיליוני דולרים ממכירת מניות, אך בחרה שלא להפנות את הכסף להגדלת החזקות הביטקוין.


בין 15 ל־21 בדצמבר מכרה סטרטג׳י כ־4.5 מיליון מניות רגילות וגייסה נטו כ־748 מיליון דולר. בניגוד להתנהלותה בשבועות הקודמים, החברה לא ביצעה רכישות ביטקוין בתקופה זו, ובכך קטעה רצף של שלושה שבועות שבהם הגדילה את אחזקותיה במטבע. המניה הגיבה באדישות יחסית. מניית סטרטג׳י עלתה בכ־1.5% במסחר, במקביל לעלייה מתונה במחיר הביטקוין, שנסחר סביב 89 אלף דולר. עם זאת, מניית החברה איבדה כ־42% מתחילת השנה, לאחר זינוק חד בתחילתה, ובשוק מציינים כי חסרים כיום טריגרים ברורים להמשך עליות.


הביטקוין יורד יותר מ-30%

הפסקת הרכישות מגיעה על רקע ירידה חדה במחיר הביטקוין, שאיבד יותר מ־30% מאז השיא שנרשם באוקטובר. מאז, המטבע מדשדש סביב רמות של כ־90 אלף דולר, מצב שמקשה על חברות ממונפות כמו סטרטג׳י להצדיק המשך הגדלת חשיפה. בתחילת החודש פעלה החברה בכיוון ההפוך, כאשר רכשה ביטקוין בהיקף של כ־1.9 מיליארד דולר בתוך שבועיים. גם אז, המהלך לא הצליח לבלום את הירידה במניה, מה שהגביר את הספקות בקרב משקיעים לגבי הקשר הישיר בין אסטרטגיית הרכישה לבין ערך המניה.


סטרטג׳י מחזיקה כיום בכ־671 אלף ביטקוין, שנרכשו במחיר ממוצע של כ־75 אלף דולר ליחידה. שווי ההחזקה הכולל נאמד בכ־60 מיליארד דולר, נתון ההופך את החברה לחשופה במיוחד לתנודתיות בשוק הקריפטו.


במקביל, החברה פועלת לחיזוק הנזילות. מוקדם יותר החודש הקימה סטרטג׳י רזרבה של כ־1.4 מיליארד דולר, שנועדה לשמש לתשלומי ריבית ודיבידנדים עתידיים. המהלך נועד להפיג חששות בשוק מפני מצב שבו החברה תידרש למכור ביטקוין כדי לעמוד בהתחייבויותיה.