לאחרונה התפרסם על ידי הגוף שמספק סקירות וניתוחים סטטיסטיים בארה"ב (המקביל ללמ"ס הישראלי) סקר המשפחות. הסקר מודד את ההכנסות, ההוצאות וההון העצמי של המשפחות בארה"ב. מסתבר כי לראשונה משפחה אמריקאית (House hold)  ממוצעת הנה "מיליונרית" עם הון  של כמיליון דולר.

פעם מיליון דולר היה הון של מיליונרים "אמיתיים", היום זה הממוצע בארה"ב. הנתון הזה מנופח במעט, שכן הוא כולל את הערך העתידי של פנסיות למיניהן לרבות את מכשירי ה-IRA שכוללים פנסיה וחסכונות לטווח ארוך נוספים בניהול אישי ומהווים חלק משמעותי מההון הכולל של משפחה.

על פי הנתונים ערך הפנסיות עולה על ערך הנדל"ן של משפחה ממוצעת. כשחושבים על זה לעומק, מבינים שזה במקומות מסוימים גם המצב בארץ. אנשים רבים חוסכים (במיוחד בפנסיות התקציביות) סכומי עתק בחסכונות הפנסיונים, שבמקרים רבים עולים על ערך הדירה או הדירות שלהם.

בבנק UBS התייחסו לנתונים האלו והעריכו כי הונו של האמריקאי הבוגר (לא כולל ילדים עד גיל 21)  הנו 551 אלפי דולר, שני רק לשוויץ, שבה הונו של אדם ממוצע הינו 685 אלפי דולר.  לעומתם, הונו הממוצע של בוגר ממוצע בהאיטי, מדינה למודת אסונות טבע ופשע הסמוכה לארה"ב  על סמך מידע שפורסם על ידי  הבנק העולמי, הנו 626 דולר בלבד. קצת קשה להשוות בין כל מקורות המידע, אך בכל מקרה הפער ניכר. לפי בנק UBS, הונו הממוצע של בוגר ישראלי הינו  235 אלפי דולר. שימו לב, מדובר על סך  הונו של אדם בוגר ולא על הכנסותיו, כשהאחרון הנו נתון שפורסם לאחרונה בסקר של הלמ"ס בישראל.

• מחקר חדש על אושר: 10-15 דקות שיעשו אתכם מאושרים
• מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שאלת השאלות: האם האמריקאי הממוצע, שהוא עשיר פי אלף מאדם בוגר בהאיטי, הוא גם מאושר יותר? מדד האושר או מדד שביעות הרצון הנו נושא נדוש בלתי ניתן להכרעה, שכן הוא כולל מרכיבים סובייקטיביים  במשקלות שרירותיים. ננסה כאן לבודד מרכיב אחד: מה יכולה להיות השפעת העושר על מדד האושר. תוך כדי כך,  נפריך מיתוס ידוע האומר כי  אושרו של אדם הנו ביחס ישר להכנסתו. טענה זו  לא הוכחה כמובהקת. סביר להניח שאושרו של אדם, בגין הרכיב הכלכלי הוא יחסי, כלומר ,נובע ממעמדו הכלכלי היחסי לאנשים אחרים בסביבתו. לשם דיוק, היכולת לצרוך מוצרים ושירותים ביחס לאחרים. מדובר על יכולת צריכה ולא על צריכה בפועל שכן הוכח, למשל שצרכנים כפייתיים  אינם מאושרים יותר בלשון המעטה. כלכלן ידוע בעבר, מילטון פרידמן, טען כי יכולתו של אדם לצרוך נובעת בעקרו ממרכיב פרמננטי בעושרו, דהיינו הונו  ולא מהכנסות  שוטפות ומזדמנות. אמנם קיים קשר בין רמת ההכנסה והונו של אדם, אך נראה כי המרכיב הדומיננטי בהשפעה על רמת האושר הנו הונו היחסי של אדם ביחס להונם של אנשים בסביבתו.

כיצד אם כך נמדוד טענה זו לגבי עושר יחסי?   לצורך זה   נבחן מספר נתונים  ממקורות שונים:

הונו הממוצע של אדם בוגר, כפי שנידון למעלה, לעומת  ההון החציוני, כלומר הונו של אדם ש50%  מחבריו עשירים יותר.  נטען כי ככל שהפער באחוזים גבוה יותר, גדלה אי שביעות הרצון של האדם הממוצע. לא בכדי נטען בקבלה כי  מי הוא העשיר – השמח בחלקו.

שיעור הצמיחה השנתי הממוצע בעשר השנים האחרונות בתוצר הלאומי או ההכנסה הלאומית בנטרול מיסים (הכנסה פנויה).  נטען כי ככל ששיעור הצמיחה גבוה יותר, סביר כי ציפיות האדם הממוצע לשיפור עתידי גבוהות יותר. הנתונים הם במונחי דולר קבוע לשנת 2022.

• טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
• עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

מדד ג'יני  המודד אי שוויון בהכנסות ביחס למצב של הכנסות זהות לכל האוכלוסייה. מדד זה כשלעצמו יתקשה לתת תשובה מדויקת לענייננו ,שכן הוא מתייחס לאי שוויון בהכנסות שבהן מרכיב השכר הנו דומיננטי.  ניתן היה להשתמש  באותה מתודולוגיה למדוד אי שוויון בהון, אך נתונים אלו אינם נגישים.

נעשה השוואה בין לאומית במדגם של 100 מדינות,  כאשר המשתנים הללו משוקללים למדד של שביעות רצון, שעשוי לשקף נכון את השפעת העושר על האושר של האדם הממוצע. (ראה טבלה מסכמת. הטבלה הנה תוצר עריכה של המחבר ממספר מקורות. טל"ח).

מהטבלה עולות כמה מסקנות מעניינות:  המדינה שבה מרכיב האושר תורם הכי הרבה למדד האושר הנה איסלנד,  בעיקר בשל שוויון יחסי בהונם של תושבי האי. לעומת זאת הארצות העשירות,  לפי רמת ההון הממוצע  כגון  ארה"ב ושוויץ,  נמצאות בתחתית הרשימה, דבר  המעיד נחרצות שיותר הון  אינו בהכרח  תנאי לאושר.

ישראל, לפי אמת מידה זו נמצאת במקום ה-46 מתוך מדגם של 100 מדינות. מחד,  אי השוויון בהון ניכר אך גידול בתוצר במונחי דולר קבוע (חוזקו של השקל עזר לא במעט לנתון זה) ממתן  השפעה זו באופן ניכר. הנתון נכון לשנת 2022,  הרבה לפני האירועים הביטחוניים ב-2023.

לבסוף נותרה השאלה, מהי תרומתו (משקלו) האמיתית של מרכיב העושר היחסי במדד האושר?  כאן התשובה כרוכה בהנחות  סובייקטיביות והיא בוודאי שונה מתרבות אחת לשנייה, אך בסופו של דבר היחסים האורדינליים יישמרו. במדינה כמו בהוטן נטען בעבר על ידי שליטיה כי השפעת מרכיב העושר הנה אפסית, ולפיכך הפסיקו למדוד או לפרסם את הנתונים הנ"ל, אך קשה להניח כי החלטה שלטונית יכולה לשנות את טבע האדם עד כדי כך.