ערב הסעודית רוצה להיגמל מנפט עד 2030 - מה המשמעות לשוק האנרגיה?
ערב הסעודית היא מעצמת נפט - הזהב השחור אחראי ל-70% מהכנסות הממשלה ו-40% מהכלכלה כולה, אבל גורמי מאקרו כמו המעבר לאנרגיות נקיות והסכסוך במזרח התיכון מטילים צל כבד על התעשייה שהביאה את ערב הסעודית לאיפה שהיא היום. מוחמד בן סלמאן, יורש העצר שמתפקד כראש הממשלה בפועל של המדינה, לא מחכה והחליט לפעול לשינוי הכלכלה של המעצמה המזרח תיכונית.
התכנית של ערב הסעודית
בן סלמאן החליט שערב הסעודית צריכה להתקדם, והוא החליט זאת כבר בשנת 2016, אז הוא השיק את התכנית שלו בשם "חזון 2030". חלק מהתכנית היא הנגשת המדינה למערב, בעזרת אירועים תרבותיים כמו אירוח פסטיבל מוזיקת פופ הגדול ביותר שהיה במזרח התיכון, אבל גם בעזרת טכנולוגיה, כמו התכנית עם חברת הרכבים החשמליים לוסיד LUCID GROUP שתייצר את הרכבים בשטח המדינה לשימוש האזרחים אבל גם לייצוא. בנוסף, בן סלמאן יצא בתכנית שאפתנית לבניית עיר חשמלית לגמרי במדבר, והוא אפילו כבר התחיל לעשות שינויים בתעשיית הנפט עם דחיפה למעבר לפטרוכימיכלים.
אבל בן סלמאן מבין שהוא צריך למשוך תעשייה מבחוץ אם הוא רוצה להיגמל מהנפט כעמוד התווך של הכלכלה שלו, והוא פועל - רק שבוע אחרי המתקפה של חמאס ב-7.10 בן סלמאן אירח במדינה מספר חברות עולמיות בועידת עסקים, כאשר בין הנוכחים היו המנכ"לים של סיטיגרופ CITIGROUP , בלאקרוק BLACKROCK INC , וגולדמן זאקס GOLDMAN SACHS . גם חברות טכנולוגיה כבר הודיעו על השקעות במדינה: אורקל ORACLE CORP הודיעה כי תשקיע 1.5 מיליארד דולר בתשתיות ענן במדינה ומיקרוסופט תשקיע 2 מיליארד דולר באותו תחום. וגם הבנק HSBC הודיע כי יגדיל את כוח העבודה שלו במדינה בשיעור של בין 10%-15%.
אבל התחום בו ערב הסעודית מתכוונת להשקיע הכי הרבה, לפי גולדמן זאקס, הוא תחום התיירות.
סכומי ההשקעות של ערב הסעודית בתחומים השונים עד 2030, לפי ההערכות של גולדמן זאקס
ערב הסעודית שמה לעצמה למטרה להפוך את עצמה ליעד תיירות יוקרה. המדינה שמה לעצמה יעד שהתיירות תרכיב כ-10% מהתוצר שלה עד שנת 2030, לעומת 6% מהתוצר שהיא סיפקה השנה. כחלק מהצעדים להשגת היעד הזה, המדינה מקימה חברת תעופה נוספת, שתתחרה בחברות הגדולות באזור כמו Persian Gulf, אמירויות, ואתיחאד.
מה המשמעות לתעשיית הנפט העולמי?
ערב הסעודית היא יצואנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצאת נפט בסדר גודל של 150 מיליארד דולר בשנה המרכיבים כמעט 15% מסך הנפט המיוצא בעולם, כאשר הבאה אחריה היא רוסיה המייצאת 113 מיליארד דולר של נפט המרכיבים 12% מהנפט המיוצא בעולם. נפט היה ועודנו אחד המשאבים החשובים בעולם עם השפעה אדירה על הכלכלה כולה, ויציאה מהירה של היצואנית המובילה תשאיר חלל ריק אליו תיכנס מדינה אחרת, ולפי הנתונים זאת ככל הנראה תהיה רוסיה.- הליוס חותמת על חוזה אגירת חשמל של 100 מיליון שקל
- אנלייט קיבלה 403 מיליון דולר למימון פרויקטים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ערב הסעודית יצאה לא פעם במהלכים של הקטנת הייצוא על מנת להעלות את המחיר, אלא שרוב הפעמים מדינות אחרות כמו ארה"ב הגבירו את הייצוא על מנת לגשר על הפער ולמנוע קפיצה במחיר. הפיכתה של רוסיה לשחקנית הגדולה ביותר בשוק הנפט כנראה תביא לאירועים כאלה בתדירות גבוהה יותר, לאור המתח הגיאו-פוליטי בינה לבין ארה"ב, מתח גבוה יותר מזה שהיה בין ערב הסעודית לארה"ב.
- 1.אשרי המאמין 28/12/2023 17:04הגב לתגובה זומדינות מתפתחות צורכות יותר ויותר והן רוצות נתח מהעוגה של ההצלחה .ללא הקטנת או יצוב מספר האוכלוסין בעולם ימשיכו לצרוך נפט.
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון
ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.
גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי
פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.
החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.
מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף
נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.
- שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
- שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.
