באפט
צילום: טוויטר

המדד שהצליח לנצח את וורן באפט ומה צפוי לעזור לברקשייר ברבעון הנוכחי

ברקשייר עלתה ב-12% בשנה ב-10 השנים האחרונות, מעט מאחורי ה-S&P500 שהשיג תשואה שנתית של 12.2% כולל דיבידנדים. גם בחמש השנים האחרונות ברקשייר נמצאת מאחורי המדד, עם תשואה שנתית של 13.4%, לעומת 16.4% של המדד
אדיר בן עמי | (1)

מניית ברקשייר האת'ווי BERKSHIRE HATHAWAY B מסיימת את 2023 עם ביצועים מאכזבים ומציבה את החברה של וורן באפט וצ'רי מאנגר שנפטר לאחרונה (בגיל 99) מאחורי מדד ה-S&P 500 ב-10 השנים האחרונות. מניות ה-Class A של החברה עלו ב-16% בשנת 2023, לעומת ה-S&P שהשיג תשואה כוללת של 26%. > פילוסופיית החיים וההשקעות של צ'ארלי מאנגר - קריאת חובה למשקיעים ברקשייר עלתה ב-12% בממוצע שנתי ב-10 השנים האחרונות, מעט מאחורי ה-S&P500 שהשיג תשואה שנתית של 12.2% כולל דיבידנדים. גם בחמש השנים האחרונות ברקשייר נמצאת מאחורי המדד, עם תשואה שנתית של 13.4%, לעומת 16.4% של המדד. מניית החברה השיגה ביצועים דומים למדד ב-20 השנים האחרונות, עם תשואה שנתית של 9.8%. זאת למרות הצמיחה הדרמטית ברווחים התפעוליים וההשקעה באפל שהניבה לברקשייר רווח של כמעט 150 מיליארד דולר.  הביצועים של מניית ברקשייר מראים עד כמה זה קשה אפילו למשקיע בסדר גודל של באפט לנצח את המדד המונע על ידי ענקיות הטכנולוגיה, במיוחד לאור הגודל הענקי של ברקשייר, כשבסיס הנכסים של החברה עומד על טריליון דולר. לא ממש ברור מדוע מניית החברה מפגרת מאחורי השוק לאחרונה כאשר היא מסיימת שנה שכנראה תהיה שנת שיא ברווחים. הרווח התפעולי אחרי מיסים עשוי לעלות ביותר מ-25% לכמעט 40 מיליארד דולר ב-2023. תיק המניות של ברקשייר בשווי 350 מיליארד דולר, נמצא בהובלה השנה על השוק, המונעת על ידי אפל שעלתה השנה ב-50% לכ-194 דולר למניה. אפל אחראית על כמעט חצי מתיק המניות של ברקשייר. בין העסקים האחרים של החברה שעשויים לעזור לברקשייר ברבעון אפשר למצוא את חברת הביטוח Geico שעוברת מהפך ברווח ואת חברת הרכבות BNSF שנחשבת לבעלת פוטנציאל משמעותי ולפי הערכות עשויה להיות שווה כ-150 מיליארד דולר.  בנוסף, ברקשייר נהנית מהעלייה החדה בריבית לטווח קצר מאז תחילת 2022 כאשר החברה יושבת על יותר מ-150 מיליארד דולר במזומן המשוקעים ברובם באג"ח ארה"ב שמניבים ריבית של מעל 5%. עם זאת, המשקיעים צופים רווחים נמוכים יותר בגזרת המזומן בשנה הבאה, כאשר הפד צפוי להוריד את הריבית לטווח קצר.  בקרב המשקיעים מתחילים להישמע חששות בנוגע לגילו של באפט, שחגג 93 באוגוסט האחרון ואיבד את שותפו צ'רלי מאנגר לאחרונה בגיל 99. למרות שבאפט ציין כי הוא מרגיש "טוב", הוא הוסיף כי הוא מבין שהוא משחק ב"הארכת זמן" והחל להתכונן לרגע שזמנו יגיע. למשקיע האגדי אומנם לא נותרו שנים רבות, אבל הוא חד ומעורב מתמיד. באפט עדיין מסוגל למצוא הזדמנות ענקית בסכום של יותר מ-50 מיליארד דולר שהוא כבר מחפש זמן מה.  למרות שהמיליארדר ציין בשנה שעברה כי אין לברקשייר עניין בבעלות על אוקסידנטל פטרוליום, באפט עדיין מסוגל לשנות את דעתו. החברה ממשיכה להגדיל הנתח וכעת מחזיקה בכ-28% מחברת האנרגיה. אוקסידנטל מוערכת ביותר מ-50 מיליארד דולר, מה שאומר שקיים הסיכוי שהחברה תהפוך להשקעה הענקית אותה באפט מחפש.   

הדוחות לרבעון השלישי

ברקשייר האת'ווי דיווחה בתוצאותיה לרבעון השלישי על רווח תפעולי של 10.8 מיליארד דולר כשהיקף המזומנים עלה ל-157 מיליארד דולר בזכות הריבית הגבוהה והשקעה באג"ח ממשלתיות. אלא שההפסדים בהחזקה במניות הסחירות, בעיקר אפל, הביאו אותה להפסד בשורה התחתונה של 12.8 מיליארד דולר.  ברקשייר השלימה רכישה של מניותיה בהיקף של 1.1 מיליארד דולר ברבעון  השלישי  - קצב נמוך לעומת הרבעונים הקודמים. בסה"כ רכשה בשלושה רבעונים מניות ב-7 מיליארד דולר.   שווי השוק של ברקשייר הגיע לפני מספר שבועות לשיא של 800 מיליארד דולר כשכעת הוא קרוב לשיא עם 775 מיליארד דולר. הסיבה לירידה היא בעיקר הירידה במניית אפל שאחראית על מחצית מההשקעות הסחירות שלה ואיבדה שווי של כ-20 מיליארד דולר ברבעון השלישי (כשמאז הוסיפה עוד הפסד של כ-4 מיליארד דולר). סה"כ ההפסד בהחזקות הסחירות הסתכם ברבעון השלישי ב-24 מיליארד דולר.  

התוכניות לתקופה שאחרי באפט

וורן באפט, אמר במכתבו האחרון כי ברקשייר מחזיקה במנכ"ל הנכון לרשת אותו ובדירקטוריון הנכון, כשהמיליארדר תרם מניות בשווי 866 מיליון דולר לארבעה עמותות משפחתיות. במכתב שפורסם באתר החברה, אמר באפט, בן ה-93, כי הוא מרגיש "טוב אבל לגמרי מבין שאני משחק בתוספת זמן".  ברקשייר סימנה את סגן יו"ר החברה, גרג איבל, העומד בראש עסקי החברה הלא ביטוחיים, כיורשו הסביר של באפט. בנוסף, המיליארדר ציין כי שלושת ילדיו, הווארד, סוזן ופיטר באפט, יקיימו את צוואתו וישמשו כנאמנים של קרן הצדקה שתקבל כמעט את כל הונו.  "שלושת ילדיי הם המוציאים לפועל של הצוואה הנוכחית שלי וכן הנאמנים הנקובים בקרן הצדקה שתקבל יותר מ-99% מההון שלי בהתאם להוראות הצוואה", אמר באפט. "הם לא היו מוכנים לחלוטין לאחריות המדהימה הזו ב-2006, אבל עכשיו הם כן. בניהול הנאמנות, על השלושה לפעול פה אחד. בגלל האופי האקראי של המוות, תמיד חייבים למנות יורשים". שלושת ילדיו של באפט הם בני 65 עד 70 עם האוורד וסוזן באפט שנמצאים במועצת המנהלים של ברקשייר. המשקיע האגדי החל למסור את מניותיו בברקשייר ב-2006 ותרם יותר ממחצית מהן מאז. עיקר התרומות שלו היו עבור הקרן של ביל ומלינדה גייטס. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יהודה 25/12/2023 11:59
    הגב לתגובה זו
    1. המדד הוא ברוטו - כשאתה משקיע אתה משלם עמלה שאולי אם תשקלל אותה - באפט ינצח. 2. השקעה בחברה של באפט פחות תנודתית ופחות מסוכנת שגם את זה צריך לקחת בחשבון.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.