בנק אוף אמריקה
צילום: טוויטר

הפסדים של 100 מיליארד דולר מתחבאים בדוחות של בנק אוף אמריקה

הראלי הנוכחי בשווקים תרם קצת למאזן של בנק אוף אמריקה, אבל לפי ההערכות עדיין יש לו הפסדים לא ממומשים בהיקף של 100 מיליארד דולר על אגרות חוב - אבל הוא מציג אותם כנכסים לא למימוש
רוי שיינמן | (11)

כל המשקיעים שמחים לראות את ראלי סוף השנה המסורתי מתממש בשווקים, אבל בנק אוף אמריקה  BANK OF AMERICA שמח במיוחד - לבנק היו את הפסדי האג"ח הלא ממומשים הגדולים ביותר, ובפער, מבין כל הבנקים בתום הרבעון השלישי, אבל הראלי הנוכחי צמצם את ההפסדים האלה משמעותית.

לפי ההערכות, לבנק אוף אמריקה יש בסך הכל הפסדים של בערך 600 מיליארד דולר באגרות חוב ממשלתיות והלוואות מגובות משכנתאות, אבל הוא סיווג אותם כנכסים לא למכירה, משמע להחזקה עד לפקיעה, וככה הוא הצליח לייפות את המאזן שלו, ולפי ההערכות הראלי הנוכחי הוריד את ההפסדים שלו על האג"ח מסכום של 130 מיליארד דולר ל-100 מיליארד דולר.

לשם השוואה, לג'יי פי מורגן צ'ייס  JP MORGAN יש הפסדי אג"ח לא ממומשים בסכום שמוערך בין 30-35 מיליארד דולר, כאשר בתום הרבעון השלישי המספר הזה עמד על 40 מיליארד דולר.

אחד האנשים היותר ביקורתיים כלפי התופעה הזו הוא הבעלים של בעלת המניות הגדולה ביותר של בנק אוף אמריקה - וורן באפט שמחזיק בברקשייר האת'אווי. באפט מתמקד יותר בהלוואות מגובות משכנתאות בביקורת שלו בטענה שאלה נכסים גרועים להחזקה בסביבת ריבית גבוהה - מועד הפקיעה שלהן מתארך, שזה בדיוק ההפך ממה שהמחזיקים היו רוצים. ברקשייר, שמחזיקה ב-13% ממניות הבנק, לא רכשה מניות נוספות במהלך השנה.

למרות ההפסדים הגדולים שעדיין רשומים על הנייר, המנייה של בנק אוף אמריקה דווקא עלתה ב-25% מסוף הרבעון השלישי וזאת בזכות צמצום ההפסד מסכום גדול הרבה יותר. המחיר של הלוואות מגובות משכנתאות עלו בערך ב-5% מאז תחילת הרבעון, מה שתורגם לצמצום ההפסד על הנייר של הבנק ב-30 מיליארד דולר, ובנוסף בתקופה הזו התשואות על האג"ח ירדו משיא של 5% ל-3.95%.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    האמיתי 20/12/2023 05:38
    הגב לתגובה זו
    המפולת בפתח זה הזוי איך שהם מחזיקים את השוק בכוח עם מכפילים בחלל בעיקר מניות כמו אינבידיה ברדקום נטפליקס ועוד כמה חלליות
  • 8.
    שכחת מהריביות החדשות שלא מעודכן בדוחות שאתה מסתכל (ל"ת)
    יוסי 19/12/2023 22:09
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ברי 19/12/2023 22:06
    הגב לתגובה זו
    הריקבון נמשך ..
  • 6.
    אבי 19/12/2023 20:49
    הגב לתגובה זו
    זה יגמר בירידות חזקות
  • 5.
    גדול מדי 19/12/2023 18:31
    הגב לתגובה זו
    הוא עדיין לא התאושש מ2008
  • 4.
    בבר 70 שנה בבורסה 19/12/2023 17:55
    הגב לתגובה זו
    לא לומדים האמריקאים הקפיטליסטים תאבי הבצע. לברוח מהר
  • 3.
    הריבית תרד והאגח לא יהיה הפסדי, מניות בנקים ארה"ב UP (ל"ת)
    מושיקו 19/12/2023 17:26
    הגב לתגובה זו
  • ככל שהריבית תעלה, ככה אגח שלהם יצטמצם (ל"ת)
    הפוך 19/12/2023 20:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ככה בונים את משבר הבנקאות הבא (ל"ת)
    גולדפינגר 19/12/2023 17:11
    הגב לתגובה זו
  • רון בוי 19/12/2023 17:26
    הגב לתגובה זו
    גם שם כמו אצלנו עכשיו יחפשו אשמים ויגידו לא ראינו ולא ידענו..
  • 1.
    מ. כהן 19/12/2023 16:53
    הגב לתגובה זו
    שהתשואות של אג"ח ממשלתי ירדו בחדות בשבועות האחרונים, אחרת ההפסדים היו גבוהים ב 10-15 מיליארד גבוהים יותר
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.