שופינג בנובמבר: בשבוע האחרון הוציאו הישראלים באשראי 8.8 מיליארד שקל; רק 3.2% פחות מהממוצע לפני המלחמה
לאחר הכניסה לתוקף של הפסקת האש בעזה ובצפון ביום שישי האחרון, לצורך עסקת החזרת החטופים. חגי הקניות של נובמבר בישראל הביאו לתנועה ערה של ישראלים לקניונים ומרכזי הקניות וגם פעילות גבוהה בהוצאות של הציבור בכרטיסי האשראי.
לפי הנתונים, בשבוע ה-7 של מלחמת חרבות ברזל ההוצאות של הציבור הגיעו ל-8.806 מיליארד שקל - הנתון הכי גבוה מאז תחילת המלחמה. על רקע מבצעי הקניות של נובמבר נרשמה עלייה של 18% בהוצאות על הלבשה והנעלה ו-10% בהוצאות על חשמל ואלקטרוניקה.
על פי נתוני שבא, מנהלת ומפתחת מערכת התשלומים הלאומית באשראי, נמצא כי ההוצאות בכרטיסי אשראי של הציבור הישראלי נמוכות רק ב-3.2% מהממוצע שהיה נהוג לפני המלחמה.
- הופחתו ריביות ונסגרו תיקים ב-1.45 מיליון ש' לחייב
- האם משמורת כמעט שווה מצדיקה הפחתת מזונות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צילום tapanakorn CANVA
לפי הנתונים, בשבוע ה-7 של המלחמה (19 עד 25 בנובמבר) נרשמה התאוששות משמעותית בפעילות המשק וחלה עליה של כ-1.7 מיליארד שקל בהיקף ההוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע ה-6 של המלחמה (12 בנובמבר עד ה-18 בנובמבר), מדובר על עליה בשיעור של 23.1% בסך ההוצאות של הציבור הישראלי בשבוע שעבר לעומת השבוע שקדם לו.
התאוששות הדרגתית במשק
סך ההוצאות בשבוע ה-7 של המלחמה הגיעו לסכום של 8.806 מיליארד שקל ובהשוואה לשבוע ממוצע מתחילת שנת 2023 בו ההוצאות עומדות על 9.069 מיליארד שקל, מדובר על ירידה בשיעור של 3.2% בלבד. בשבוע הראשון של המלחמה היקף ההוצאות עמד על 6.496 מיליארד שקל, בשבוע ה-2 של המלחמה 6.939 מיליארד שקל, בשבוע ה-3 של המלחמה סך ההוצאות עמדו על 7.965 מיליארד שקל, בשבוע ה-4 7.512 מיליארד שקל, בשבוע ה-5 סך ההוצאות הגיע ל-7.142 מיליארד שקל ובשבוע ה-6 - 7.153 מיליארד שקל.
טלי הולנברג, סמנכ״לית שיווק, פיתוח עסקי ומכירות של שבא ציינה כי ״חגי הקניות של נובמבר הגיעו בשבוע שעבר לשיא עם מבצעי הבלו פריידי, ויחד עם ההפוגה בלחימה, והאופטימיות של שחרור חלק מהחטופים, הם שגרמו לציבור הישראלי לחזור בהמוניו לקניונים ומרכזי הקניות. ראינו בשבוע החולף כיצד ההוצאות בענפי צריכה בולטים במשק, כמו הלבשה והנעלה, חשמל ואלקטרוניקה, עלו בצורה מרשימה, לעומת הממוצע שנהוג בהם מתחילת השנה. בנוסף, גם בתחום המזון ראינו התאוששות וענף המסעדות רחוק כעת רק 13% מהממוצעים שהשיג טרום המלחמה".
- רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
- הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
חזרה לשגרה
לפי הנתונים, ביום שישי האחרון בין השעות 08:-15:00 הוציאו הישראלים למעלה מ-895.8 מיליון שקל באשראי, עלייה של 2% לעומת השנה שעברה, ב-25 בנובמבר 2022, שבמהלך שעות אלו בשנה שעברה הוציאו הישראלים רק 878.2 מיליון שקל. לשם השוואה, לפני שנתיים, ב-26 בנובמבר 2021, נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום של 745 מיליון שקל. בבלאק פריידי ב-27 בנובמבר 2020, עמדו ההוצאות על סכום של 615 מיליון שקל.
לפי נתוני שבא, הדקה העמוסה במהלך יום שישי היתה בשעה 12:26 במהלכה נרשמו למעלה מ-15,000 עסקאות בכרטיסי אשראי בהיקף של 3.9 מיליון שקל.
הנתונים של יום שישי האחרון מצביעים על החזרה לשגרה של העורף הישראלי במלחמה. כזכור בתחילת המלחמה נרשמה ירידה משמעותית בהוצאות הישראלים בכרטיסי אשראי. לפי נתוני חברת שבא, ב-5 הימים הראשונים של המלחמה חלה ירידה של 33% בהיקף ההוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי לעומת הסכום הממוצע שהישראלים הוציאו מאז חודש יוני 2023.
לפי נתוני שבא, בימים הראשונים של המלחמה נרשמה ירידה של כמעט 2 מיליארד שקל בהוצאות בכרטיסי אשראי בימים ראשון עד רביעי. כאשר היקף ההוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי הגיעו למעלה מ-4.424 מיליארד שקל, לעומת סכום ממוצע של למעלה מ-6.592 מיליארד שקל בימים ראשון עד רביעי שהוציא הציבור הישראלי מאז תחילת חודש יוני 2023.
- 1.מריה 29/11/2023 00:37הגב לתגובה זוהחרדים בוזזים את הקופה כך שבעתיד לא ניתן יהיה להסתמך על עזרה מהמדינה.
- המגיב 30/11/2023 21:27הגב לתגובה זוהפנסיונרים התקציביים, א.ברק1, א.ברק2, ולא לשכוח את כיסוי החובות של "הבימה", ושאר גופי "תרבות" למיניהם.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח
כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח.
פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות" הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".
היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.
פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"
במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".
- יוסי כהן מתקרב לאקזיט של 50 מיליון דולר
- דונאלד טראמפ נגד יוסי כהן - האקזיט של כהן בדוראל ארה"ב מתרחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?"
חבקין: "אפשר לומר".
חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"
