העתיד של OpenAI בסימן שאלה. מה זה אומר לגבי אנבידיה, גוגל ואמזון?
מיקרוסופט MICROSOFT פעלה במהירות על מנת להציל את השקעתה ב-OpenAI ושכרה את המנכ"ל המודח, סם אלטמן. עם זאת, יתכן והמהירות והפזיזות בה בוצעו הפיטורים של אחד האנשים החזקים בענף יעצבו מחדש את מרוץ הבינה המלאכותית.
על ידי צירוף אלטמן לשורותיה, מיקרוסופט חיזקה את מעמדה בתחום הבינה המלאכותית מול גוגל ואמזון וכעת יש לה צוות AI פנימי חזק, בנוסף לנתח של 49% ב-OpenAI. אך העתיד של OpenAI עתיד לא ברור. יותר מ-500 עובדי החברה איימו להתפטר אם הדירקטוריון הנוכחי לא יתפטר ויחזיר את אלטמן לתפקיד. "פעולותיכם הבהירו שאינכם מסוגלים לפקח על OpenAI", כתבו העובדים. "איננו מסוגלים לעבוד עבור או עם אנשים חסרי יכולת, שיפוט ודאגה למשימה ולעובדים".
כעת לאחר הדחתו של אלטמן, מי שצפוי לתפוס את מקומו לזמן הקרוב יהיה מנכ"ל Twitch לשעבר אמט שיר. שיר היה חלק מהאקסלרטור - Y Combinator, יחד עם אלטמן וידוע כתומך נלהב של בטיחות בפיתוחי בינה מלאכותית. לפי שיר, הוא מתכנן לעשות שינויים רבים בצוות ההנהלה של הסטארט-אפ ולשכור חוקר עצמאי שיבדוק את עזיבתו של אלטמן.
החששות
ב-OpenAi חוששים מצד אחד שעובדים רבים ילכו בעקבותיו של אלטמן ויצטרפו למיקרוסופט, אך מהצד השני, העובדים עלולים גם להתפתות לעבור למתחרות האחרות שרק מחכות להזדמנות. "נותר לחכות ולראות כמה מוחות יברחו מ-OpenAI, אבל אנחנו חושבים שמיקרוסופט הצליחה להכיל את המצב במידה רבה עם צירופו של אלטמן ואחרים לחברה", כתב אנליסט Evercore, קירק מטרן.
- סם אלטמן משתעשע: ה-ChatGPT הבא ייקרא 6-7
- אמזון חותמת על עסקה של 38 מיליארד דולר עם OpenAI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוסר הוודאות בסטארטאפ הבינה המלאכותית עלול לפתוח את הדלת לגוגל GOOGLE ואמזון AMAZON לנצל את המצב. אלטמן אמר לאחרונה כי OpenAI נמצאת בשלבים המוקדמים של פיתוח GPT-5, מודל ה-AI האחרון שלה. ההתקדמות הזו צפויה להיות מאותגרת על ידי השינויים הארגוניים. גם אם הצוות החדש של אלטמן יוביל את הדור הבא של מודלי הבינה המלאכותית, מיקרוסופט תצטרך לספק את כוח האדם והמשאבים בכדי לעשות זאת וזה יקח זמן, מה יכול לאפשר לגוגל ואמזון למצב עצמן מחדש ולדחוק את הטכנולוגיה של OpenAI הצידה.
גוגל עובדת קשה על מודל AI בשם Gemini שצפוי להתחרות ב-GPT-4 ולהיות משוחרר בחודשים הקרובים. גם אמזון משקיעה במודל AI משלה, שנקרא אולימפוס ועשוי להתעלות על הטכנולוגיות של OpenAI ואלפבית.
פיתוחי הבינה המלאכותית של גוגל ואמזון עשויים להפיק תועלת ממאגר חדש של כישרונות שעלול להשתחרר מ-OpenAI. לפי דיווחים, סטארט-אפ ה-AI דיבר עם משקיעים על מכירת מניות שתעריך את החברה לפי שווי של 80-90 מיליארד דולר. הדבר צפוי להיות מאוים כעת בעקבות המהפך בחברה ויכול לתמרץ את העובדים להמשיך הלאה.
אנבידיה
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
חברה אחת שכבר פועלת כדי לנצל את המצב היא אנבידיה NVIDIA COR . חוקר ה-AI של אנבידיה, ג'ים פאן, פרסם פוסט ב-X בו ציין כי הצוות שלו מחפש להעסיק מהנדסים וחוקרים והתייחס ספציפית לעובדי OpenAI. הסיטואציה די מעורבת עבור ענקית השבבים, שכן מצד אחד אם מיקרוסופט תצטרך לספק גם ל-OpenAI וגם לצוות הביתי החדש שלה משאבים מספקים על מנת להריץ מודלים של בינה מלאכותית, מיקרוסופט תצטרך להגדיל את רכישות השבבים המתוכננות שלה, כולל מאנבידיה.
עם זאת, אלטמן בילה זמן במזרח התיכון ובדק את השטח עבור סטארט-אפ חדש לייצור שבבים לפיתוח AI בעלות נמוכה. עם הרעיון יבשיל, זה עלול להאיץ את העבודה במיקרוסופט על מנת להפחית את התלות בספקי שבבים אחרים כמו אנבידיה. השלכה נוספת של הסערה ב-OpenAI יכולה להיות ההתמקדות החדה יותר שתהיה לחברות במבנה של סטארטפי בינה מלאכותית. מיקרוסופט לא החזיקה במושב בדירקטוריון OpenAI, שהייתה בנויה כמלכ"ר.
הסטארט-אפ המתחרה AI Anthropic, קיבל השקעות של מיליארדי דולרים מאמזון וגוגל והוקם כתאגיד לתועלת הציבור, מה שאומר שהדירקטוריון שלו מאזן בין אינטרסים פיננסיים ופיתוח אחראי של AI. עם זאת, הסטארט-אפ מחזיק במבנה נאמנות שפירושו כי גוף נאמנים עצמאי יבחר בסופו של דבר את רוב חברי הדירקטוריון, בהדרגה במשך הזמן. מבנים ארגוניים כאלה נועדו להפחית את הסיכונים בפיתוחי AI, אבל האירועים האחרונים עלולים להשאיר את המשקיעים זהירים יותר לגבי אופן העבודה בפועל.
- 1.הדג מסריח מהראש 21/11/2023 12:37הגב לתגובה זומזכיר את הברדק בממשלת ישראל בראשותו של בוגד מושחת , אלא שכאן מדובר בדיני נפשות , בחיי בניה הלוחמים ובקיומה של מדינת ישראל .
- א.ברק 1 - ו - א.ברק 2 אכן תואמים לתיאור (ל"ת)המגיב 22/11/2023 00:47הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
