טוויסט בעלילה - סם אלטמן גויס למיקרוסופט
ביום שבת דירקטוריון חברת OpenAI, החברה שעומדת מאחורי הצ'אט בוט הפופולארי ChatGPT שתרם רבות לזינוק של תחום ה-AI בעולם, הודיע בפתאומיות על פיטוריו של המנכ"ל והמייסד השותף, סם אלטמן. הדירקטוריון אמר שהמהלך נעשה בעקבות "איבוד האמון" באלטמן, שזה לגיטימי - בכל זאת המנכ"ל היה מעורב בלא מספר סיפורים מוזרים בתקופה האחרונה, כמו הזלזול ביכולות הטכנולוגיות של הודו או השקת המטבע הדיגיטלי החדש שלו, אבל עדיין, אלטמן הוא הפנים של החברה ויש לו חלק עצום בהבאתה לאיפה שהיא נמצאת היום, ועדיין, לא נראה שאף אחד מהאירועים האלה, או כל אירוע אחר, היווה עילה ממשית לפיטוריו של אלטמן.
אז הסיפור הזה תמוה כבר מההתחלה, אבל מספר שעות לאחר הדיווח הוא קיבל תפנית עוד יותר מוזרה, כאשר החלו לצוץ דיווחים על כך שדירקטוריון החברה פנה לאלטמן בבקשה שיחזור לתפקידו, וכך גם לגרג ברוקמן, הנשיא שהתפטר אחרי ההודעה על פיטוריו של אלטמן. הדיווחים לא אוששו על ידי שום גורם רשמי, אבל ההערכות היו הן שהדירקטוריון הבין שהמהלך היה פזיז מדי, ובעיקר שהמנכ"לית הזמנית, מירה מוראטי, לא מתאימה לתפקיד, בין היתר בגלל שהיא נמצאת בחברה רק 3 שנים - מוראטי הייתה אחד מהקולות הבולטים שקראו לפיטוריו של אלטמן, אולי כי רצתה את כס המלכות לעצמה. אחרי הפיטורים של אלטמן היא, ומספר חברי דירקטוריון שכנראה רתמה למטרה, צייצו ציוץ זהה בטוויטר: "OpenAI היא כלום בלי האנשים שלה".
אבל היום הגיעה המערכה השלישית, בה ירה האקדח שראו במערכה הראשונה: ביום שבת אחרי הפיטורים, מיקרוסופט MICROSOFT , השולטת בחברה, סיפקה תגובה קצת עמומה, ללא התייחסות ישירה לפיטוריו של אלטמן: "יש לנו מערכת יחסים ארוכת טווח עם OpenAI ומיקרוסופט נשארת מחויבת לחברה ולמנכ"לית מוראטי. נמשיך להתקדם אל עבר העידן הבא של AI בשביל הלקוחות שלנו". והיום, מיקרוסופט יצאה בהודעה שהיא ממנה את אלטמן וברוקמן לתפקידים במחלקת ה-AI שלה עצמה.
אז מה בעצם קרה כאן? יש כמה תרחישים אפשריים:
התרחיש הראשון הוא שהכל נעשה בתמימות דעים - הדירקטוריון באמת לא היה מרוצה, מיקרוסופט ראתה הזדמנות (בכל זאת, סם אלטמן עדיין בן אדם מאוד מוכשר ומהחשובים בתעשייה) וככה הגענו לאן שהגענו. אבל כמו שאנחנו מכירים את וול סטריט, התרחיש הזה לא כל כך סביר.
- סם אלטמן משתעשע: ה-ChatGPT הבא ייקרא 6-7
- אמזון חותמת על עסקה של 38 מיליארד דולר עם OpenAI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התרחיש השני הוא שמיקרוסופט הייתה מעורבת מלכתחילה בכל הסיפור והיא זו שגרמה לפיטוריו של אלטמן כדי שתוכל לגייס אותו לשורותיה. אם זאת הייתה הכוונה שלה, נשאלת השאלה למה מיקרוסופט לא פנתה לאלטמן או לדירקטוריון OpenAI בצורה רשמית? מאחר ומיקורוספט שולטת ב-OpenAI, כל מהלך שכזה היה יכול לגרור תגובות נגד זועמות מהשוק שגם ככה עומד עם זכוכית מגדלת על החברות הגדולות בטענות שהן פוגעות בתחרות, וממהלך שכזה המבקרים היו עושים מטעמים. בסיטואציה הנוכחית, מיקרוסופט פשוט ניצלה את הנסיבות, אבל התרחיש הזה אולי טיפה יותר מדי דרמטי בשביל להיות אמיתי.
התרחיש השלישי, ואולי הסביר ביותר, הוא שאלטמן אכן פוטר מהחברה ללא התערבות של מיקרוסופט, אבל מרגע שאלטמן יצא לשוק, הוא קיבל פניות מהמתחרות הגדולות של מיקרוסופט, כמו גוגל GOOGLE למשל, שרצו לגייס אותו לשורותיהן, ולכן מיקרוסופט מיהרה לתפוס את אלטמן לפני שיברח.
בהמשך לדיווח על גיוסו של אלטמן למיקרוסופט, 500 עובדי OpenAI חתמו על מכתב לדירקטוריון, בו הם דורשים שיתפטר וימנה מחדש את המנכ"ל המפוטר, אחרת הם יתפטרו ויעזבו למיקרוסופט ויתאחדו איתו. "האופן בו פיטרתם את אלטמן ונפטרתם מברוקמן שם בסיכון את כל העבודה שלנו וחותר תחת המשימה והחזון של החברה", נכתב במכתב, "המהלכים הללו מוכיחים שאין לכם את היכולות לפקח על OpenAI".
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
- 1.הדוד סאם 21/11/2023 11:28הגב לתגובה זורוי היקר, תודה על כתבה מעשירה ומלמדת, המשך כך
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
