בנק לאומי יפריש בין 800 מיליון ל-1.1 מיליארד שקל בעקבות המלחמה
המלחמה בישראל תשפיע על רמת ההפרשות להפסדי אשראי של הבנקים. רגע לפני המלחמה הם במצב טוב מאוד: הפרשות של פחות מ-1% להפסדי אשראי, אבל המלחמה יוצרת קשיים כלכליים לעסקים רבים ובהתאמה - החובות שלהן למערכת הבנקאית הופכים להיות פחות בטוחים ויותר מסוכנים. על פי ההערכות, ההפרשות להפסדי אשראי במערכת הבנקאית יסתכמו בכ-4-5 מיליארד שקל. בנק פועלים ובנק לאומי ידווחו על ההפרשות הגדולות ביותר.
בבנק לאומי דיווחו היום כי לאור המלחמה והחמרת הפרמטרים לדיווח על הפסדי אשראי, הם ידווחו על הוצאה של 800 מיליון עד 1 מיליארד שקל. כמובן שאלו מספרים לא סופיים, ככל שהמלחמה תימשך עלולה ההפרשה לגדול ומנגד - מערכה קצרה, תחזיר את ההפרשות האלו (ביטול הפרשה = רווח - כך היה, אגב, בהמשך לקורונה).
בכל מקרה, חשוב להדגיש כי לא מדובר בדרמה גדולה. ההפרשות אמורות להיות משמעותיות, גם על רקע ההאטה במשק, ובבנק לאומי מדובר בגידול של כמה מאות מיליוני שקלים בודדים. הבנק כנראה עדיין ירוויח ברבעון השלישי.
עד כמה הבנקים בישראל רווחיים?
5 הבנקים הגדולים בישראל הרוויחו בחצי שנה 13.8 מיליארד שקל. רווח רבעוני ברבעון שני של 7.5 מיליארד שקל. הרווחים האלה של הבנקים זה הרבה, אולי הרבה יותר מדי. זה בסדר גמור שהבנקים ירוויחו, חשוב שהם ירוויחו. בנקים הם הבסיס של הכלכלה, הם מניעים אותה. אבל יש רווחים ויש רווחים לא סבירים. הבנקים עושים את הרווחים האלה כשהם לוקחים לכם עמלות גבוהות ונהנים מאוד מעליית הריבית. הבנקים חוגגים בענק על חשבון הציבור. הם רושמים רווחים עצומים בזמן שקשה לכם. לא מדובר כאן בניהול מיוחד ויוצא דופן של הבנקים שמסדר להם את הרווחים האלה. הפרחים והתודות לבנק ישראל - בנק ישראל עם דגש על הפיקוח על הבנקים, דואגים ליציבות של הבנקים שזה ביטוי "מכובס" לרווחים של הבנקים. כדי שהבנקים יהיו יציבים, בבנק ישראל דואגים שהם יהיו רווחיים. הם העבירו את הבנקים לרווח על ההון של מעל 15%. זה רווח חריג, לא נורמלי, במיוחד לא בשעה שהמשק בהאטה משמעותית בשנה האחרונה, על רקע העלאת הריבית.
בנק ישראל חייב לשנות את מבנה התחרות במערכת הבנקאית, הוא חייב לדאוג לציבור לפני שהוא דואג לבנקים. נכון, בנקים הם גוף חשוב, אפילו חשוב מאוד, ואסור לתת להם לקרוס, אבל הפחד שזה יקרה במשמרת של הנגיד והמפקח גורם להם להיות עיוורים ולספק לבנקים אפשרות לרווח נצלני. הבנקים מאז המלחמה מחלקים צ'ופרים לתושבי העוטף, אבל זאת בדיחה על חשבוננו. הם מייצרים להם תדמית חיובית בשעה שהם גופים עסקיים ונצלנים והאמת שהם מבחינתם צריכים להיות כאלה. המתנות שהם נותנים בשווי מצטבר של מאות מיליוני שקלים הן כדי לנקות את המצפון. במקום זה היה צריך ועדיין צריך שבנק ישראל יידע לגזור את הרווחים שלהם שנובעים מקרטל, שיידע לפתח תחרות אמיתית על הריבית ועל העמלות.
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- בנק הפועלים מחזיר את "מניה במתנה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המפקחים על הבנקים לאורך השנים, באופן מסורתי, בוחרים תמיד בשמירה על יציבות הבנקים ולא בהגברת התחרות. למעשה, במשך 40 שנה לא הוקם בנק בישראל (הנה בשעה טובה הוקם בנק חדש, וואן זירו, אבל זו לא באמת תחרות לבנקים. גם בנק ירושלים לא באמת נותן תחרות. ובוודאי לא בנקים כמו איגוד, יהב, אוצר החייל - שהופכים למעשה להיות סניפים של הבנקים הגדולים). המוטיבציה של המפקח על הבנקים ברורה - אף אחד לא רוצה שייפול בנק במשמרת שלו.
תשואה להון גבוהה של 20%
- 4.המגיב 26/10/2023 22:42הגב לתגובה זועם סיום תפקידו - תפקיד מנכ"ל באחד הבנקים שעליהם הוא אמור לפקח, או לכל הפחות, דירקטור בשכר (נדיב).
- 3.ההפרשות האלה להפסדים, חוזרות בסוף למאזן... (ל"ת)רק אומר 26/10/2023 10:37הגב לתגובה זו
- 2.שמיל 26/10/2023 09:30הגב לתגובה זולדעתי, דואגים הכי הרבה למשקיעים, אם זה בהסכמה להחזיר חלק ממענקים שאינם משקפים תמיכה בצמיחת או שגשוג הבנק ואם בדיווידנים נדיבים למחזיקי מניות הבנק
- של כל הבנקים (ל"ת)גיא 26/10/2023 10:37הגב לתגובה זו
- 1.אלון78 26/10/2023 09:14הגב לתגובה זוהבנקים לא מרוויחים יותר מדי. הבנקים פעלו במשק פעיל ואחוז,תזזית לעשייה, ייצור, צריכה ורכישת נדלן. חברות נדלן הרוויחו מליארדים, היי טק הרוויח מיליארדים, חברות כמו רמי לוי ושטראוס הרוויחו, יבואנים פרטיים הרוויחו מיליארדים, יבואני הרכב הרוויחו מיליארדים (תוך שמירה על מונופול וניצול ציני של שערי מטבע).. במשק כזה גם הבנקים הרוויחו מיליארדים. נראה לי שביחס לגודלם אפילו הרוויחו מעט מדי. לגבי הריבית, המהלך תפס את כל המשק עם חשיפה גבוהה, בהתחלה הקבלנים חשבו שירוויחו מעליית המדד ואז הבינו שהצרכנים נעלמו והריבית דופקת. הבנקים פשוט נהנו, בינתיים, מהעלייה שהם לא אחראים לה. לגבי ההפרשה, שימו לב שההפרשה היא לרבעון שהסתיים שבו יש ריווחי עתק, כך בעצם ניראה כאילו שלא היה רווח וחלק מההפסד, אם יהיה, נספג בתוצאות העבר. נראה שלאומי ופועלים יציגו רווח של כ 1 מיליארד שקלים כל אחד מהם, אחרי ההפרשה.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%
הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה?
הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.
דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס. ארן ארן 15.25% מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל. בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).
סאמיט סאמיט -4.78% הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.
טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25% זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ג'ין טכנולוגיות 6.41% דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?
צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה
אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.
ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40.
ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".
בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים.
- המשקיע הגדול ביותר של אנבידיה מוכר מניות ב-150 מיליון דולר
- היום שאחרי באפט - מה תעשה ברקשייר עם קופת המזומנים העצומה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל.
ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.
