חנן פרידמן
צילום: אורן דאי

בנק לאומי יפריש בין 800 מיליון ל-1.1 מיליארד שקל בעקבות המלחמה

איציק יצחקי | (5)

המלחמה בישראל תשפיע על רמת ההפרשות להפסדי אשראי של הבנקים. רגע לפני המלחמה הם במצב טוב מאוד: הפרשות של פחות מ-1% להפסדי אשראי, אבל המלחמה יוצרת קשיים כלכליים לעסקים רבים ובהתאמה - החובות שלהן למערכת הבנקאית הופכים להיות פחות בטוחים ויותר מסוכנים. על פי ההערכות, ההפרשות להפסדי אשראי במערכת הבנקאית יסתכמו בכ-4-5 מיליארד שקל. בנק פועלים ובנק לאומי ידווחו על ההפרשות הגדולות ביותר.

בבנק לאומי דיווחו היום כי לאור המלחמה והחמרת הפרמטרים לדיווח על הפסדי אשראי, הם ידווחו על הוצאה של 800 מיליון עד 1 מיליארד שקל. כמובן שאלו מספרים לא סופיים, ככל שהמלחמה תימשך עלולה ההפרשה לגדול ומנגד - מערכה קצרה, תחזיר את ההפרשות האלו (ביטול הפרשה = רווח - כך היה, אגב, בהמשך לקורונה). 

בכל מקרה, חשוב להדגיש כי לא מדובר בדרמה גדולה. ההפרשות אמורות להיות משמעותיות, גם על רקע ההאטה במשק, ובבנק לאומי מדובר בגידול של כמה מאות מיליוני שקלים בודדים. הבנק כנראה עדיין ירוויח ברבעון השלישי.

עד כמה הבנקים בישראל רווחיים?

5 הבנקים הגדולים בישראל הרוויחו בחצי שנה 13.8 מיליארד שקל. רווח רבעוני ברבעון שני של 7.5 מיליארד שקל. הרווחים האלה של הבנקים זה הרבה, אולי הרבה יותר מדי. זה בסדר גמור שהבנקים ירוויחו, חשוב שהם ירוויחו. בנקים הם הבסיס של הכלכלה, הם מניעים אותה. אבל יש רווחים ויש רווחים לא סבירים. הבנקים עושים את הרווחים האלה כשהם לוקחים לכם עמלות גבוהות ונהנים מאוד מעליית הריבית. הבנקים חוגגים בענק על חשבון הציבור. הם רושמים רווחים עצומים בזמן שקשה לכם. לא מדובר כאן בניהול מיוחד ויוצא דופן של הבנקים שמסדר להם את הרווחים האלה. הפרחים והתודות לבנק ישראל - בנק ישראל עם דגש על הפיקוח על הבנקים, דואגים ליציבות של הבנקים שזה ביטוי "מכובס" לרווחים של הבנקים. כדי שהבנקים יהיו יציבים, בבנק ישראל דואגים שהם יהיו רווחיים. הם העבירו את הבנקים לרווח על ההון של מעל 15%. זה רווח חריג, לא נורמלי, במיוחד לא בשעה שהמשק בהאטה משמעותית בשנה האחרונה, על רקע העלאת הריבית.

בנק ישראל חייב לשנות את מבנה התחרות במערכת הבנקאית, הוא חייב לדאוג לציבור לפני שהוא דואג לבנקים. נכון, בנקים הם גוף חשוב, אפילו חשוב מאוד, ואסור לתת להם לקרוס, אבל הפחד שזה יקרה במשמרת של הנגיד והמפקח גורם להם להיות עיוורים ולספק לבנקים אפשרות לרווח נצלני. הבנקים מאז המלחמה מחלקים צ'ופרים לתושבי העוטף, אבל זאת בדיחה על חשבוננו. הם מייצרים להם תדמית חיובית בשעה שהם גופים עסקיים ונצלנים והאמת שהם מבחינתם צריכים להיות כאלה. המתנות שהם נותנים בשווי מצטבר של מאות מיליוני שקלים הן כדי לנקות את המצפון. במקום זה היה צריך ועדיין צריך שבנק ישראל יידע לגזור את הרווחים שלהם שנובעים מקרטל, שיידע לפתח תחרות אמיתית על הריבית ועל העמלות.

 

המפקחים על הבנקים לאורך השנים, באופן מסורתי, בוחרים תמיד בשמירה על יציבות הבנקים ולא בהגברת התחרות. למעשה, במשך 40 שנה לא הוקם בנק בישראל (הנה בשעה טובה הוקם בנק חדש, וואן זירו, אבל זו לא באמת תחרות לבנקים. גם בנק ירושלים לא באמת נותן תחרות. ובוודאי לא בנקים כמו איגוד, יהב, אוצר החייל - שהופכים למעשה להיות סניפים של הבנקים הגדולים). המוטיבציה של המפקח על הבנקים ברורה - אף אחד לא רוצה שייפול בנק במשמרת שלו.

תשואה להון גבוהה של 20%

תשואה להון של הבנקים בשנה האחרונה

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    המגיב 26/10/2023 22:42
    הגב לתגובה זו
    עם סיום תפקידו - תפקיד מנכ"ל באחד הבנקים שעליהם הוא אמור לפקח, או לכל הפחות, דירקטור בשכר (נדיב).
  • 3.
    ההפרשות האלה להפסדים, חוזרות בסוף למאזן... (ל"ת)
    רק אומר 26/10/2023 10:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שמיל 26/10/2023 09:30
    הגב לתגובה זו
    לדעתי, דואגים הכי הרבה למשקיעים, אם זה בהסכמה להחזיר חלק ממענקים שאינם משקפים תמיכה בצמיחת או שגשוג הבנק ואם בדיווידנים נדיבים למחזיקי מניות הבנק
  • של כל הבנקים (ל"ת)
    גיא 26/10/2023 10:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלון78 26/10/2023 09:14
    הגב לתגובה זו
    הבנקים לא מרוויחים יותר מדי. הבנקים פעלו במשק פעיל ואחוז,תזזית לעשייה, ייצור, צריכה ורכישת נדלן. חברות נדלן הרוויחו מליארדים, היי טק הרוויח מיליארדים, חברות כמו רמי לוי ושטראוס הרוויחו, יבואנים פרטיים הרוויחו מיליארדים, יבואני הרכב הרוויחו מיליארדים (תוך שמירה על מונופול וניצול ציני של שערי מטבע).. במשק כזה גם הבנקים הרוויחו מיליארדים. נראה לי שביחס לגודלם אפילו הרוויחו מעט מדי. לגבי הריבית, המהלך תפס את כל המשק עם חשיפה גבוהה, בהתחלה הקבלנים חשבו שירוויחו מעליית המדד ואז הבינו שהצרכנים נעלמו והריבית דופקת. הבנקים פשוט נהנו, בינתיים, מהעלייה שהם לא אחראים לה. לגבי ההפרשה, שימו לב שההפרשה היא לרבעון שהסתיים שבו יש ריווחי עתק, כך בעצם ניראה כאילו שלא היה רווח וחלק מההפסד, אם יהיה, נספג בתוצאות העבר. נראה שלאומי ופועלים יציגו רווח של כ 1 מיליארד שקלים כל אחד מהם, אחרי ההפרשה.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.