פאוול
צילום: טוויטר

פאוול: כלכלה חזקה תדרוש העלאות ריבית נוספות

יו"ר הפד מסמן את המלחמה של ישראל מול ארגוני הטרור כסיכון שיכול לעורר מחדש את האינפלציה
אדיר בן עמי | (16)

בנאומו הערב אמר יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, כי יתכנו העלאות ריבית נוספות, מה שדוחק את הציפיות לכך שהעלאות הריבית הגיעו לסיומן.

"אנו קשובים לנתונים המתעדכנים המראים את חוסנה של הצמיחה הכלכלית והביקוש לעבודה. עדויות נוספות לצמיחה מתמשכת, או לכך שהלחץ בשוק העבודה אינו מתפוגג, עשויות לסכן התקדמות נוספת באינפלציה ולהצדיק הידוק נוסף של המדיניות המוניטרית", אמר פאוול. בפד ממשיכים להתקדם בזהירות בהערכת הצורך להעלאות ריבית נוספות ובוול-סטריט לוקחים את זה כסימן לכך שהריבית תישאר כשהייתה בפגישתו הקרובה. פאוול ציין גם כי קיימות עדויות לכך ששוק העבודה מתקרר, כשכמה מדדים מתקרבים לרמות שנצפו לפני הקורונה.

על מנת שהאינפלציה תחזור ליעד ה-2% ציין פאוול כי "תידרש תקופה של צמיחה מתחת למגמה וריכוך נוסף בתנאי שוק העבודה". מאז שהפד החל להעלות את הריבית במרץ 2022, שיעור האבטלה השתנה מעט מהנתון הנוכחי של 3.8%, מתחת לרמה שרוב פקידי הפד סבורים שהיא לא אינפלציונית והצמיחה הכלכלית נשארה בדרך כלל מעל קצב הצמיחה השנתי של 1.8%. פאוול ציין גם מספר סיכונים להם יש לשים לב בזמן שהפד מנסה לאזן את האיום מהצתה מחודשת של האינפלציה מול האיום של הישענות על הכלכלה יותר ממה שנדרש. 

בין היתר ציין פאוול סיכונים גיאופוליטיים חדשים כמו "המתקפה המחרידה על ישראל על ידי ארגון הטרור חמאס" והוסיף כי "התפקיד שלנו בפדרל ריזרב הוא לפקח על ההתפתחויות הללו ועל ההשלכות הכלכליות שלהן, שנותרו מאוד לא ודאיות". עוד אמר פאוול: "אם אני מדבר בשם עצמי, מצאתי את ההתקפה על ישראל מחרידה וכך גם הסיכוי לאובדן נוסף של חפים מפשע".  

יו"ר הפד ציין את העליות בתשואות האג"ח שעזרו להדק את התנאים הפיננסיים "באופן משמעותי". "לשינויים מתמשכים בתנאים בפיננסיים יכולים להיות השלכות על מסלול המדיניות המוניטרית", אמר פאוול, כאשר שיעורי ריבית מבוססי שוק גבוהים יותר, עושים את אותה העבודה כמו העלאת הריבית של הפד. בנאומו אמר פאוול גם כי למרות ההתקדמות בהורדת האינפלציה, הקרב לא הסתיים, כשהעלאות ריבית נוספות עדיין אפשריות ומשך התנאים המוניטריים ההדוקים עדיין לא ידוע.  

"האינפלציה עדיין גבוהה מדי וכמה חודשים של נתונים טובים הם רק ההתחלה של מה שיידרש על מנת להיות בטוחים שהאינפלציה צועדת בכיוון המטרה שלנו", אמר פאוול, תוך שהוא ציין את ההתקדמות שנעשתה מאז האינפלציה הגיעה לשיא בשנה שעברה ומיהר להוסיף כי אחד המדדים העיקריים של הפד לאינפלציה נשאר על 3.7% בספטמבר, כמעט פי שניים מהיעד של הבנק המרכזי.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    dudu 20/10/2023 18:04
    הגב לתגובה זו
    השוק גם כך עצבני ויש בעיות ומלחמות אז במקום להרגיע הוא זורע עוד פניקה ועצבנות בשביל להודיע שאולי אולי הריבית תעלה עוד -אם צריך תעלה אותה בהמשך אבל למה לקבוע כבר עתה שאולי אולי תעלה ואם לא יהיה צורך אז למה הפניקה???
  • המגיב 21/10/2023 02:20
    הגב לתגובה זו
    שפורסם באתר זה - הצרכנים ממשיכים לפזר כספים כאילו אין מחר, ולקחת חובות מכאן ועד הירח. חפש את "המכירות הקמעונאיות בארה"ב עקפו את הציפיות", שם כתוב : המכירות הקמעונאיות עלו ב-0.7% בחודש שעבר. נתוני חודש אוגוסט עודכנו מעלה ל-0.8% במקום 0.6% קודם לכן. כלכלנים רבים חזו שהמכירות הקמעונאיות בחודש ספטמבר יעלו רק ב-0.3%. וכן כתוב : הצרכנים מסתמכים יותר ויותר על כרטיסי האשראי בכדי לממן רכישות. - כשבארה"ב - רוב התשלום כרטיס אשראי זה חוב שמשולם בתשלומים, בניגוד לצורת הפעולה בארץ.
  • 10.
    דחילקום 20/10/2023 11:59
    הגב לתגובה זו
    פאול כן דיבר לא דיבר והשקעות סולידיות באגרות חוב קונצרניון רק יורדות ויורדות
  • 9.
    אין הוכחה 20/10/2023 11:53
    הגב לתגובה זו
    תאיט אינפלציה,כן בטוח שתגביר עוני,לכן טראמפ צדק הנגיד הזה הביתה
  • 8.
    לא לדאוג 20/10/2023 11:42
    הגב לתגובה זו
    הכלכלה רק תיחלש כמו עם סמוטריץ
  • 7.
    100 20/10/2023 02:45
    הגב לתגובה זו
    להיפך, צריך לעודד שאנשים יעבדו ויפרנסו עצמם. עם יותר מיסים, הממשל צריך לסבסד את היסוד/מוצר שגורם לאינפלציה, וכך להוריד אותה, תוך שמירת הציבור.
  • המגיב 21/10/2023 02:22
    הגב לתגובה זו
    אם הממסד יסבסד - יהיה לצרכנים יותר כסף פנוי, והם יקנו עוד ועוד, והמחיר יעלה שוב ושוב. צמצום תעסוקה זה אינדיקטור, יותר ממטרה. צמצום תעסוקה אומר שיצרנים מנסים לחסוך עלוית, ולהמנע מהעלאת מחירים. אם ממשיכים להעסיק יותר אנשים - זה אומר שהיצרנים צופים אפשרות לממן את אותם מועסקים חדשים - כלומר - צופים שיוכלו להעלות את המחירים עוד ועוד.
  • 6.
    קובי 20/10/2023 01:06
    הגב לתגובה זו
    לא יעלה ריבית גול עצמי.
  • 5.
    קובי 20/10/2023 00:59
    הגב לתגובה זו
    לא יעלה ריבית .
  • 4.
    דולרז 20/10/2023 00:50
    הגב לתגובה זו
    בקרוב הורדת ריבית, הוא לא יוכל להרשות לעצמו להשאיר כסף כשמדפסות הכסף יתחילו לפעול
  • המגיב 21/10/2023 02:23
    הגב לתגובה זו
    הקטנה של כמות הכסף שהצרכנים יכולים להוציא.
  • 3.
    שרון 19/10/2023 22:31
    הגב לתגובה זו
    רק אם אירן בפנים יווצר מחסור בנפט וסעודיה אמורה לפצות על זה לפי ההסכמים עם ביידן. ישראל שחקן קטן בכלכלה העולמית. ואולי יהיה מחסור בנשק ותחמושת.. כשלון הטכנולוגיה בישראל יכול לגרום לעליה בביקושים לכילי מילחמה צפויים יותר. קשה להבין את התחזית.
  • 2.
    בני 19/10/2023 22:25
    הגב לתגובה זו
    מחירי הדירות המריאו ברמה מטורפת בכול העולם . תל אביב מרכז דירה 100 מר צריכה להיות גג 2.5 מליון . דימונה 300 אלף שקל. אשדוד 700 אלף . המשכורת הממוצעת בישראל לא השתנתה כמעט 15 שנה.
  • 1.
    אלכס 19/10/2023 21:48
    הגב לתגובה זו
    במקום להרגיע הוא שוב מבהיל ומאיים וכך לא מתנהל נגיד עם אחריות
  • אין יציב ומבוסס ממנו בעולם. (ל"ת)
    שרון 19/10/2023 22:32
    הגב לתגובה זו
  • שלמה גרינברג יטיס את הכל או שירסק לכולם תתיקים (ל"ת)
    אל תדאג 19/10/2023 22:15
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

תנודתיות, מסחר, בורסה, עליות, ירידות, שוק ההון, וול סטריט
צילום: Istock

המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד

לאחר עלייה חדה במדד התנודתיות וירידות במדדים, המשקיעים מתמודדים עם שוק רגיש במיוחד. שילוב של דוחות, מדיניות ממשלתית לא צפויה וחשש מהאטה מעמיק את חוסר הוודאות

אדיר בן עמי |

מדד S&P 500 סיים שבוע של ירידות לאחר שלושה שבועות של עליות רצופות, ומדד התנודתיות VIX עלה מעל 20 נקודות לפני שירד ל-19, רמות שמסמנות פחד בשוק. המשקיעים מתמודדים עם סביבה שבה תנועות המחירים נעשות פחות צפויות וחדות יותר. אחת התופעות הבולטות בתקופה האחרונה היא העלייה במספר ימי ה"עלייה הכפולה" - ימים שבהם גם ה-S&P 500 וגם מדד התנודתיות עולים יחד. מצב כזה מנוגד לדפוס הרגיל שבו שני המדדים נעים בכיוונים הפוכים, והוא מצביע על שינוי בהתנהגות המשקיעים ובדפוסי המסחר.


כמה גורמים עומדים מאחורי העלייה בתנודתיות

מניות בודדות מגיבות בתנודות חדות במיוחד לאחר פרסום דוחות כספיים, מה שמראה עד כמה השוק רגיש לכל מידע חדש. במקביל, הפסקת פרסום חלק מהנתונים הכלכליים על ידי הממשל האמריקני מקשה על אנליסטים להבין מה באמת קורה בכלכלה. לכך מתווספת גם אי־הוודאות סביב המדיניות הכלכלית של הממשל החדש, שמגבירה את תחושת חוסר היציבות בשווקים.


מקסוול גרינקוף, ראש מחקר נגזרים על מניות ב־UBS, הסביר כי המשקיעים מודעים היטב לשבריריות השוק. לדבריו, תנועה קטנה יחסית יכולה להביא לירידה של שלושה אחוזים במדד או לעלייה של חמש נקודות ב־VIX - כפי שנצפה ב־16 בחודש.


התנהגות מעניינת נרשמה במדד הפחד כאשר הוא מתקשה לרדת מתחת לרמות של 16–17 נקודות, גם כשה־S&P 500 נמצא בשיאים היסטוריים. בקיץ נרשמו רמות נמוכות בהרבה, והעובדה שהמדד שומר כעת על "רצפה" גבוהה יותר מעוררת שאלות על הגורמים לכך. לדברי גרינקוף, הסיבה נעוצה באסטרטגיה הדו־כיוונית של המשקיעים - הם רודפים אחרי הראלי אך במקביל מגדרים את עצמם מפני ירידות. המשקיעים ממשיכים לרכוש אופציות קול במקביל לרכישת ביטוחים מפני הפסדים, מה שיוצר ביקוש מעורב בשוק האופציות.


בבנק אוף אמריקה מזהירים

אסטרטגים בבנק אוף אמריקה הזהירו כי עלייה בתנודתיות לצד עלייה במחירי נכסים עשויה להעיד על היווצרות בועה. כשהשווקים נעים על בסיס מומנטום ולא על נתונים כלכליים ממשיים, נוצר ניתוק מהיסודות - תופעה המזכירה את בועת ההייטק של תחילת שנות ה־2000. התנודות הגדולות במניות בודדות השפיעו על שוק האופציות, במיוחד בחברות טכנולוגיה. ההשוואות לבועת הטכנולוגיה גורמות למשקיעים לקנות אופציות שירוויחו מזינוקים פתאומיים של מניות כלפי מעלה. המומחים לנגזרים קוראים לתופעה הזו "up-crash".