דגל קנדה
צילום: Pixbay

הכלכלה הקנדית מקרטעת: "יהיו שני רבעונים קשים"

אחרי שקנדה האשימה את הודו בהתנקשות בגולה סיקי, מה שהוביל לעצירת הסכם סחר חדש בין המדינות, הפרלמנט הקנדי הדהים את העולם כשמחה כפיים לחייל SS ממלחמת העולם השנייה 
ארז ליבנה |
נושאים בכתבה קנדה

בשבועיים האחרונים ממשלת קנדה חוותה שני אירועים שכאילו נלקחו מפרקים של הסדרה "בית הקלפים". הראשון היה האשמה פומבית של הודו במעורבות ברצח פעיל פוליטי במדינה. השני הוא שכל הפרלמנט הקנדי יחד עם נשיא אוקראינה וולדומיר זלינסקי, עמדו והריעו במשך דקות ארוכות לווטרן אוקראיני בן 98, שלאחר מכן התברר כי הוא פושע מלחמה נאצי שלחם ב-SS.

נתחיל עם השני, יו"ר הפרלמנט הקנדי כבר התפטר בעקבות האירוע המביש, ששם גם את זלנסקי בפינה לא כל כך נעימה. "זו הייתה טעות שהביכה עמוקות את הפרלמנט הקנדי", מסר ראש הממשלה הקנדי, ג'סטין טרודו, בהודעת התנצלות מיוחדת על האירוע. "כל מי שהיה שם מתחרט עמוקות שעמדנו ומחינו כפיים, למרות שלא היינו מודעים לקונטקסט", הוסיף והתנצל גם בפני זלנסקי.

אותו הטרודו עשה מעשה בשבוע שעבר, כשעמד מול הפרלמנט הקנדי המדובר והודיע לעולם כי הוא שירותי הביטחון של המדינה רואים טביעות אצבע ברציחתו של הפעיל, הארדיפ סינג ניז'אר, שקרא להקמת רפובליקה סיקית עצמאית שתתפלג מהודו. גם אם יש אמת בהאשמה, יכול להיות שהייתה דרך טובה יותר להתמודד עם האירוע, במיוחד לאור העובדה כי ההודים מאשימים את הקנדים במתן מחסה למי שמוגדרים אצלם כמתנגדי משטר חריפים במקרה הטוב.

האפקט המיידי של ההאשמה הפומבית הוא עצירת הסכם בילטראלי שאמור היה להגדיל את הסחר בין המדינות במיליארדים כל שנה. לפי המכון למורכבות כלכלית, נכון ל-2021 יחסי הסחר בין המדינות מוערכים בכ-11 מיליארד דולר והעסקה שהופסקה מגיעה בזמן לא טוב, כשאת הרבעון השני של השנה קנדה סיימה בצמיחה שלילית של 0.2%.

ההודים גם לא ישכחו את ההשפלה הפומבית הזו וסביר להניח שינקמו בדרך שלהם. אמנם עדיין מדובר ביחסית סכום זניח לעומת הסחר הבילטרלי עם ארה"ב העומד על כ-909 מיליארד דולר בשנה, אבל הודו הופכת אט אט לכוח משמעותי יותר ותחפש מקורות אחרים להשקעה שצפויים לגדול עשרות מונים בעשור הקרוב.

בחודש שעבר דייב מקיי מנכ"ל רויאל בנק אוף קנדה (RBC) הזהיר מכלכלה רכה יותר בשל ההאטה בסין, הפגיעה המתמשכת של הריבית העולה וסיכונים גיאופוליטיים. "אנו רואים עדויות להאטה בשוק העבודה עם ההאטה בעלייה במשכורות, פחות מודעות לחיפוש עובדים ועלייה באבטלה הקנדית", אמר מקיי בשיחה עם אנליסטים. "האווירה שבה אנו פועלים השתנתה בקצב מהיר יותר ממה שראינו בעשור האחרון", הוסיף.

מניית RBC כמו מרבית המדדים הקנדים לא הגיבו טוב לחדשות. מתחילת השנה מדד TSX, המרכזי בבורסה טורונטו, נשאר פחות או יותר באותו המקום ועומד על כ-19,430 נק'.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AIטראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI

טראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי

בציוץ ברשת החברתית שלו טראמפ מציג יוזמה לחלק "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח, שימומן מההכנסות המיסוי על יבוא; את המתנגדים לתכנית טראמפ מכנה "טיפשים"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טראמפ

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, פרסם פוסט חריג ברשת Truth Social, שבו הוא מגן על מדיניות המכסים האגרסיבית שלו וכינה את מתנגדיה "טיפשים". לדבריו, מדיניות זו חיזקה את הכלכלה האמריקאית, הפכה את ארצות הברית ל"מדינה העשירה והמכובדת ביותר בעולם" והביאה לשווקים פיננסיים בשיא של כל הזמנים.

"אנשים שמתנגדים למכסים הם שוטים!", כתב טראמפ, כשהוא מייחס את מצבה הכלכלי של ארצות הברית להטלת המכסים על יבוא. הוא טען כי ארצו נהנית כיום מ"אינפלציה כמעט אפסית" ומ"שוק מניות בשיא היסטורי", והוסיף כי תוכניות הפנסיה האמריקאיות (401(k)) נמצאות ברמות הגבוהות ביותר אי פעם.

טראמפ הוסיף כי הכנסות המדינה ממסים על יבוא עומדות על "טריליוני דולרים", שלדבריו יסייעו להתחיל לצמצם את החוב הלאומי, העומד כיום על כ-37 טריליון דולר. לדבריו, המדיניות מביאה לראשונה מזה שנים לזרימת הכנסות ישירה לקופת המדינה ממדינות זרות, במקום הסתמכות על חוב או גירעון.

דבריו מגיעים על רקע המשך הוויכוח הציבורי סביב מדיניות המכסים התמוכים רואים במכסים כלי לשיקום התעשייה האמריקאית ולחיזוק עצמאותה הכלכלית, בעוד כלכלנים מזהירים כי מדובר בצעד שמעלה את יוקר המחיה ומכביד על הצרכן המקומי.

לצד ההתבטאויות התקיפות, טראמפ ממשיך לרמוז כי בכוונתו להשתמש בהכנסות מהמכסים למימון תשלומים ישירים לציבור מהלך שכינה בעבר "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח אבל בשלב זה מדובר ברעיון בלבד שטרם עוגן בתוכנית כלכלית רשמית.


הציוץ שפרסם הנשיא טראמפ ברשת  Truth Social