אחרי שנתיים וחצי: ברנדשילד הישראלית יוצאת מבורסת לונדון
חברת הסייבר הישראלית ברנדשילד (BrandShield), שהונפקה בבורסת לונדון לפני כשנתיים וחצי, מגייסת 3.32 מיליון דולר ויצאת מהבורסה. החברה עתידה להפוך לפרטית באופן רשמי בחודש הבא לאחר אישור אסיפת בעלי המניות
מאז הונפקה בבורסה בדצמבר 2020, ברנדשילד צמחה בקרוב בפי 4 בהכנסה החוזרת השנתית (ARR), הגדילה את מספר הלקוחות מ-74 לכ-210, הגדילה את שיעור הרווח הגולמי לכ-68% והתקדמה לקראת רווחיות. במחצית הראשונה של 2023 נרשמה עלייה של 46% בהכנסה החוזרת השנתית (ARR) לסכום של 9.71 מיליון דולר. כמו כן, ברנדשילד סיפקה צמיחה בהכנסות של 56.3% ל-4.42 מיליון דולר, וההפסד לתקופה המדווחת ירד ב-53% ל-2.05 מיליון דולר.
מדובר בגיוס של 3.32 מיליון דולר (2.68 מיליון ליש"ט) באמצעות הנפקת 47.1 מיליון מניות למספר משקיעים קיימים בחברה. בנוסף יצאה החברה בהצעה פתוחה לבעלי מניות ציבור אחרים בחברה שיוכלו להשקיע עד 2.2 מיליון ליש"ט נוספים ברכישת עד כ-38.7 מיליון מניות רגילות חדשות, כל אחת ב-5.68 פני למניה. כמו כן, יונפקו אופציות חדשות למייסדים, מנהלים ועובדי החברה, ויתומחרו מחדש כל האופציות הקיימות לעובדי החברה.
לגברי החברה, הסיבה להחלטה לצאת מהבורסה בלונדון היא חוסר ההלימה בין הצלחת החברה ונתוניה הטובים, להתנהגות השוק הבורסאי. בעוד שהחברה צמחה משמעותית, ופרסמה חדשות חיוביות מאז הנפקתה, ערך המניה הלך וירד – דבר שחייב את החברה, שנמצאת בשלבי צמיחה לגייס כל פעם מחדש בערך נמוך מהערך הריאלי של החברה, על פי תפיסת הדירקטוריון של החברה.
- בורסת לונדון שוקלת מסחר 24 שעות ביממה
- עסקת ענק בתחום הכרייה: BHP מנסה לרכוש את המתחרה ב-38.9 מיליארד ד'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשקיע המוביל בסיבוב הנוכחי הוא אחד המשקיעים הבולטים בחברה, ג'וזף הייקוב, מארה"ב אשר משקיע באמצעות אחת מחברות ההשקעה שלו. בנוסף אליו השקיעו שוב בחברה גיגי לוי וייס, שהינו אחד המייסדים והשותפים בקרן NFX, ומי שהיה המשקיע הראשון וחבר דירקטוריון בברנדשילד עד ההנפקה, והמשקיעים טרי ליהי (מי שהיה מנכ"ל חברת TESCO) וחברת ההשקעות וויליאם קארי.
יואב קרן, מייסד ומנכ"ל ברנדשילד: "הכניסה לשוק הלונדוני אפשרה לנו לגייס כסף, להתרחב ולהפוך לאחת מ-3 החברות המובילות באחד התחומים החמים בעולם הסייבר, שוק ה-Digital Risk Protection (ע"פ מחקר של Frost&Sullivan). אולם, השוק בלונדון לא הגיב לכל הנתונים החיוביים שהחברה פרסמה, וניכר כי הוא מתקשה בעיכול חברות SaaS בשלבי צמיחה. לפיכך, החליט דירקטוריון החברה כי הדרך הנכונה להמשך התפתחות החברה היא לקיים סבב גיוס נוסף מהמשקיעים הקיימים, ולמחוק את החברה מהמסחר בבורסה. זוהי הבעת אמון חשובה מצד המשקיעים, שחלקם הם משקיעים ותיקים שמלווים את החברה מאז הקמתה, וחלקם הצטרפו להשקעה בחברה במהלך התקופה שבה נסחרה בבורסה בלונדון".
- 4.עובד ממורמר 03/02/2025 09:52הגב לתגובה זואין פלא שהחברה יצאה מהבורסה השוק לא משקר. אם המניה שלך שווה כמה סנטים כנראה שאתה בעצמך לא שווה את החור בגרוש.
- 3.ערן 21/09/2023 07:16הגב לתגובה זואלו מספרים של חדלות פרעון. כל גיוס רק מנשים אותם ללא תכלית.
- 2.פשוט עם 21/09/2023 02:48הגב לתגובה זונובמבר 20: לא םוסלים בעתיד הנפקה בנאסדק. באמת מזל, בנאסדק עדיין מחכים לחברה אבל כנרכה שלא היו יודעים איך "לאכול" אותה.מספרים הזויים. מי יפצה את המשקיעים על הסיפורים?
- 1.קשקשני 21/09/2023 02:40הגב לתגובה זואיזה סיפור מעשיה חמוד לפני השינה. אני ממש נחנק מדמעות עקב התנהגות המשקיעים שאינם מבינים את החברה. יישר כוח למשקיעים שמתמידים בשריפת כספם.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
