יריב לוין
צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הרפורמה האמיתית שדרושה: 30% מהתלונות כנגד תובעי הפרקליטות והמשטרה נמצאו מוצדקות

42% מכלל התלונות הוגשו ביחס לפרקליטות, 9% ביחס לתביעה המשטרתית ולחוקרים משטרתיים, 6% ביחס ליועצת המשפטית לממשלה, 8% ביחס למיופי כוח או בעלי כתב הסמכה מטעם היועצת המשפטית לממשלה, ו-2% מהתלונות ביחס לתובעים מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, מייצגי מדינה מטעם רשות המיסים ואחרים
נחמן שפירא |

בשנת 2022 הוגשו לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות 754 פניות, מתוכן 402 הוגדרו כתלונות (בממוצע כ-34 תלונות בחודש). אליהן התווספו 35 תלונות שהוגשו ב-2021 ואשר הטיפול בהן הסתיים ב-2022. בסך הכול טיפלה הנציבות בשנת 2022 ב-437 תלונות.

87 מסך כל התלונות נמצאו מוצדקות, ול-44 מתוכן צורפה המלצה, משנתגלה במהלך בירורן ליקוי מערכתי או דפוס עבודה הטעון תיקון והסדרה. מספר המלצות ניתנו גם בתלונות שנדחו לגופו של עניין. לפי הדוח, ב-93% מהתלונות הסתיים הבירור במהלך השנה החולפת וניתנה בהן החלטה לגופו של עניין. זמן הבירור הממוצע לתלונה עמד על 34 ימים בלבד, ובכ-90% מהתלונות ניתנה החלטה תוך פחות משלושה חודשים.

42% מכלל התלונות הוגשו ביחס לפרקליטות, 9% ביחס לתביעה המשטרתית ולחוקרים משטרתיים, 6% ביחס ליועצת המשפטית לממשלה, 8% ביחס למיופי כוח או בעלי כתב הסמכה מטעם היועצת המשפטית לממשלה, ו-2% מהתלונות ביחס לתובעים מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, מייצגי מדינה מטעם רשות המיסים ואחרים.

מתוך כלל התלונות המוצדקות: 55% התייחסו לפרקליטות, 20% התייחסו למשטרה, 6% התייחסו לייעוץ המשפטי לממשלה, 17% התייחסו לתובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועצת המשפטית לממשלה, ו-2% תלונות התייחסו לתובעים מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה. 

שר המשפטים יריב לוין צילום אבי חיון לעמ

שר המשפטים יריב לוין. צילום אבי חיון לע"מ.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

הנציב, השופט בדימוס פרופ' מנחם פינקלשטיין נכנס לתפקידו בחודש יוני האחרון, כך שהדוח מתייחס לפעילות הנציבות בתקופת  פעילותה של מ"מ הנציב, עו"ד ליעד מאיר צדר. הדוח כולל פירוט נרחב של התלונות שהתקבלו בנציבות במהלך השנה החולפת ביחס לתובעי המדינה, וביניהם הפרקליטות, התביעה המשטרתית ותובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועצת המשפטית לממשלה, ואופן הטיפול בהן.

ליועצת המשפטית לקח יותר משנתיים לבדוק תיק

 

בפילוח התלונות שנמצאו מוצדקות כנגד היועצת המשפטית לממשלה, נמצא מקרה בו הייתה השתרכות טיפול בחשדות לאלימות בקטינים והתעללות בחסרי ישע. בירור התלונה העלה, כי טיפול גורמי הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה בערר שהוגש על סגירת תיק שעניינו חשד לאלימות בקטינים והתעללות בחסרי ישע בגן ילדים, נמשך למעלה משנתיים.

קיראו עוד ב"משפט"

נציבות התלונות

נתונים מתוך דוח נציבות התלונות

 במסגרת ההחלטה בחנה מ"מ הנציב את משך הטיפול בערר ומצאה, כי פרקליטות המחוז ובעיקר גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה – שאליהם העבירה מחלקת עררים את הטיפול בערר – חרגו חריגה רבה מסד הזמנים הקצוב לטיפול בערר בהתאם להנחייה הרלוונטית של פרקליט המדינה ; וכי שיהוי כה רב במתן החלטה בערר, שעניינו חשד למעשי אלימות כלפי קטינים וחסרי ישע, עלול לרוקן מתוכן את משמעותה, לפגוע במיצוי זכויותיו של העורר ולכרסם באמון הציבור במייצגי המדינה הבכירים ביותר בערכאות. כן נמצא, כי פניותיה הרבות של הפונה בבקשה לקבלת סטטוס אודות הטיפול בערר לא טופלו כראוי, משחלקן לא נענו וחלקן זכו למענה חלקי וחסר.

 

87 תלונות מוצדקות

בין התלונות שנמצאו מוצדקות כנגד הפרקליטות, נמצא מקרה של פגיעה בזכויות נפגעות עבירה בסגירת תיק עבירות מין: לאחר שהתברר כי נגנז תיק חקירה, שעניינו חשד לביצוע עבירות מין בארבע מתלוננות, מבלי שהפרקליט המטפל קיים עימן שיחה מקדימה כנדרש, המליצה מ"מ הנציב להנחות את הגורמים המטפלים בתיק לקיים שיחה עם המתלוננות ולשוב ולבחון את חומר הראיות בתיק לנוכח ממצאיה.

בעקבות זאת, הודיע המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), כי הפרקליטה המטפלת בתיק ערכה פגישות עם ארבע המתלוננות, בנוכחות באת כוחן, וכי לאחר קיום הפגישות עתידה הפרקליטה לבחון את חומר החקירה פעם נוספת, ולקבל החלטה מחודשת בתיק.

עוד מקרה שהתלונה בו נמצאה מוצדקת היה מקרה של גניזת תיק חקירה מבלי לוודא כי מלוא חומר החקירה מצוי בתיק: בירור תלונה העלה, כי הפרקליטות גנזה תיק חקירה, על אף שנעדרו ממנו סרטוני מצלמות גוף של השוטרים המעורבים, כאשר בחומר החקירה הייתה אינדיקציה לקיומם.

בהמשך, דחתה הפרקליטות את בקשתה של המתלוננת לפתוח את התיק מחדש, בהיעדר הנמקה מספקת, וסירבה לבקשתה לעיין במלוא חומר החקירה, לרבות בסרטונים שנעדרו מהתיק, מבלי לצפות בהם בעצמה, ואף מבלי לבקשם מהיחידה החוקרת. מ"מ הנציב קבעה בהחלטתה, כי לא מתקבל על הדעת שהחלטה בבקשה לעיון בחומרי חקירה מסוימים תתקבל מבלי שמקבל ההחלטה יעיין בחומרים בטרם ישיב לבקשה; והמליצה על קביעת קווים מנחים באשר להיקף החובה המוטלת על התביעה לצפות בסרטוני מצלמות גוף, בטרם קבלת החלטה בדבר העמדה לדין או גניזת תיק, בדגש על תיקים המוגדרים כתיקי "גניזה מהירה".

עוד תלונות שנמצאו מוצדקות: קיצור משך הזמן בין קליטת תיק בפרקליטות מחוז ועד להקצאתו לפרקליט מטפל, טיפול בפערי מידע הקיימים במערכת נפגעי עבירה, הימשכות טיפול בתיק עבירות מין חמורות בתוך המשפחה ועוד.

במשטרה הותירו רישום מוטעה כנגד חשוד במשך 5 שנים

 

לגבי התלונות שנמצאו מוצדקות כנגד התביעה משטרתית, טועני מעצרים וקציני חקירות, נמצא כי במקרה בו קצינת חקירות קשרה בין הגשת ערר לשינוי עילת גניזה לבין פתיחת התיק מחדש. בירור התלונה העלה, כי עצם הגשת ערר על ידי סנגורו של חשוד לצורך שינוי עילת גניזה, בניגוד ל"עצתה" של קצינת החקירות שטיפלה בתיק, הניעה את האחרונה לפתוח מחדש את תיק החקירה, ולהעמיד את החשוד בפני האפשרות שיוגש נגדו כתב אישום.

מ"מ הנציב מצאה כי נפל פסול של ממש בהתנהלותה של קצינת החקירות, וציינה בהחלטתה כי בנסיבות דנן עלול לעלות החשש, שמא ביסוד ההחלטה לפתוח מחדש את תיק החקירה, עומד, בין היתר, שיקול בלתי ענייני – עמידת החשוד על זכותו לערור – דבר שאין לקבל. כן מצאה מ"מ הנציב כי קצינת החקירות לא הייתה מוסמכת לקבל את ההחלטה בערר, משהיה עליה להעבירו להחלטת קצין אח"ם מחוזי, והמליצה לחדד בקרב כלל קציני החקירות את הנהלים בנושא. בעקבות האמור, נמסר על ידי האגף לחקירות ומודיעין במשטרת ישראל, כי הופץ למערך החקירות ריענון וחידוד ההנחיות בנושא. כן נמסר כי התנהלותה של הקצינה נבחנה בפן המשמעתי והומלץ לנקוט בעניינה צעד של הדרכה, וכי בעקבות התלונה נבחנה מחדש בקשת החשוד לשינוי עילת הסגירה, וזו התקבלה במלואה.

נציבות התלונות

נתונים מתוך דוח נציבות התלונות

עוד מקרה שנמצא מוצדק היה תלונה על מרשם משטרתי של חשודים, שעניינם הסתיים בהסדר מותנה, שהיה שגוי ובלתי מהימן. בירור התלונה העלה, כי על אף שבמסגרת הסדר מותנה הודה חשוד בביצוע שלוש עבירות, הרי במרשם המשטרתי בעניינו מופיעות שש עבירות נוספות שבהן לכאורה הודה, הגם שאלו הוסרו במסגרת הסדר מותנה, וכי הרישום השגוי עומד על מכונו קרוב לחמש שנים תמימות, וטרם תוקן.

עוד עלה, כי מדובר בליקוי מערכתי אשר המשטרה מודעת אליו. מ"מ הנציב קבעה, כי מצב דברים במסגרתו המרשם המשטרתי של חשודים שעניינם הסתיים בהסדר מותנה אינו מעודכן – על כלל המשמעויות הנלוות לכך – אינו תקין כלל ועיקר, ואין להשלים עימו. כן ציינה כי הנציבות עמדה, לא פעם, על החשיבות בקיומו של מרשם משטרתי מדויק ואמין, כאשר תיעוד שגוי עלול להכתים את שמו הטוב של החשוד, לפגוע במטה לחמו, ואף להשליך על הליכים משפטיים עתידיים הנוגעים אליו. בעקבות זאת, הודיעה המשטרה כי למצב זה ניתן מענה כמעט מלא, וכי נבחנים פתרונות מחשוביים שפיתוחם יושלם תוך מספר חודשים.

 

 חשש לניגוד עניינים

תלונות שנמצאו מוצדקות כנגד מוסמכים ומיופי כוח מטעם היועצת המשפטית לממשלה נמצא כי נקיטת צעדים בעניינו של תובע עירוני: בירור מספר תלונות חשף התנהלות רצופת פגמים של תובע ועדה מקומית לתכנון ובניה, במסגרת ניהול הליך פלילי בגין עבירות בניה, וכי אף לאחר הידוק הפיקוח על התובע – בעקבות המלצת הנציבות – פעל התובע בניגוד לדין ובניגוד להנחיות המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועמ"ש בעניינו. בעקבות בירור התלונות והחלטות הנציבות בנושא, שללה היועמ"שית לממשלה את הסמכתו כתובע מטעמה בבתי המשפט השונים. 

במקרה אחר נמצא כשל חמור בעבודת פיקוח עירוני שהביא להכשלת תובעת עירונית ולנקיטת הליך משפטי שגוי נגד חברה, על לא עוול בכפה. במקרה זה  פונה התלונן לנציבות על החלטת תובעת עירונית לדחות את בקשתו לביטול דוח, אשר נרשם לחברה שבבעלותו בגין הצבת שלט ללא רישיון.

לטענת הפונה, התובעת העירונית התרשלה במילוי תפקידה כאשר החליטה לדחות את בקשתו, מבלי לעיין בצילום השלט, שבו מופיעים פרטים של עסק אחר. בתשובה לפניית הנציבות, מסרה התובעת כי מבירור מעמיק שנערך לבקשתה בעקבות פניית הנציבות עלה, כי המפקחים מסרו פרטים לא נכונים באשר לתהליך רישום הדו"ח. התובעת ביקשה להביע את התנצלות העירייה בפני הפונה, וציינה כי נוכח ממצאי הבדיקה כאמור, הודיעה התביעה לבית המשפט על חזרה מהאישום לפני תחילת המשפט. 

נתונים מתוך דוח נציבות התלונות

נתונים מתוך דוח נציבות התלונות

בהחלטת מ"מ הנציב צוין כי הגם שעל פי חוק, גורמי הפיקוח העירוני אינם חוסים תחת ביקורתה של הנציבות, לא ניתן לעבור לסדר היום על  הכשל שנפל באגף הפיקוח והוביל לרישום דו"ח שגוי וקבלת החלטה מוטעית מצד התובעת העירונית. כאמור, מדובר בהתנהלות חמורה, שיש לוודא את מניעת הישנותה בעתיד. פרטי המקרה הועברו לראש הרשות המקומית, לכל טיפול שימצא לנכון, בעניינם של גורמי הפיקוח שהיו מעורבים ברישום הדו"ח.

במקרה נוסף, תובעת עירונית ניהלה תיק נגד נאשם, תוך שהיא מצויה במצב של חשש לניגוד עניינים. מ"מ הנציב מצאה כמוצדקת תלונה בה נטען כי תובעת בוועדה מקומית לתכנון ובניה ניהלה תיק בהיותה בניגוד עניינים, כיוון שבעלה מכהן כחבר הנהלה בעמותה שבראשה עומד אחד משני הנאשמים בתיק, וכי הדבר חמור במיוחד נוכח חזרתה של התובעת מאישום בתיק. מ"מ הנציב קבעה שיש לנקוט משנה זהירות ביחס לפעולה בניגוד עניינים, כיוון שיש בה כדי לכרסם משמעותית באמון הציבור בעובדי הציבור בכלל, ובמערכת המשפט בפרט. על התובעת היה להימנע מלטפל בתיק, ולכל הפחות לבקש הנחיות מהמחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועמ"ש.

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין אמר "כפי שעולה מהדוח, עבודתה של הנציבות, באמצעות בירור של תלונות הציבור והצבעה על ליקויים שנפלו בעבודת גורמי מערכת אכיפת החוק, תורמת להגברת האמון בפועלם. אני מודה לעובדי היחידה על עבודתם החשובה".

 

מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד אמר "מהדוח עולה כי לצד בירור יסודי וקפדני של תלונות הציבור השונות, הנציבות פועלת למתן מענה מהיר ויעל לפונים".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שדה חיטה
צילום: pixbay

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך

לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי

עוזי גרסטמן |

בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.

מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.

שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"

המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה  רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".

אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.