כסף מזומן
צילום: רשות המסים

כתב אישום: רימו 13 אזרחים בסך של 7 מיליון שקל והשאירו אותם חסרי כל

בכתב האישום מתוארת דרך הפעולה של 7 אזרחים מדרום הארץ, אשר על פי כתב האישום רימו ופגעו במתלוננים שונים, בהם עולים חדשית ואף נכים נפשית
מתן קובי | (5)

פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד ויצ'סלב גל בייסרון (41) מאשדוד, רונן בז'נוב (29) מדימונה, רפאל בדלוב (29) מאשקלון, שי גבריאלוב (25) מבאר שבע, איליה בדלוב (27) ואירקלי (איציק) יעקובשוילי (42) מאשדוד, זאת לאחר שבאמצעות מצג שווא קיבלו במרמה כ-7 מיליון שקל מ-13 מתלוננים שונים.

מכתב האישום שהגיש עו"ד דניאל גלעד, עולה כי הנאשמים הציגו מצג שווא לפיו תמורת ביצוע רכישות על חשבון המרומים או לקיחת הלוואות על חשבונם והעברת הכספים לידיהם, ישלמו הנאשמים למרומים תשלום גבוה. ביחס לחובות שיווצרו באותם החשבונות ציינו הנאשמים כי באמצעות קשר שיש להם עם עובד מהבנק חובות אלה ימחקו. המרומים שהאמינו כי יקבלו תשלום גבוה, וכי הם לא ידרשו להחזיר את הכספים לבנק, ביצעו רכישות רבות לטובת מי מהנאשמים תוך שהם מרמים את הספקים השונים ונותני האשראי כי עסקינן בעסקאות לגיטימיות, ולצורך זה אף הקימו הלוואות על שמם, העבירו כספים רבים לחשבונות בנק שונים בהוראת מי מהנאשמים, קנו רכבים לטובת מי מהנאשמים, ונתנו למי מהנאשמים  כספים במזומן.

בסך הכל קיבלו הנאשמים בדרך זו כ-7 מיליון שקל. לאחר שביצעו כל זאת, תוך שהם מאמינים כי לא יצטרכו לשלם את חובותיהם בשל מחיקתם כאמור, הותירו הנאשמים את המרומים עם חובות כבדים ולא שילמו להם דבר.

כך לדוגמה, באחד מהמקרים בייסרון ובז'נוב קיבלו במרמה כ 2.75 מיליון שקל מאדם שבעת שהותו במעצר עם בייסרון, הבטיח לו האחרון כי בעבור רכישות שיבצע בעבורו יקבל רווח של עשרות אחוזים ורכב חדש. בהתאם להבטחות, רכש המרומה בעבור הנאשמים מכוניות ורכוש, העביר להם כספים במזומן ואת חסכונותיו. לאחר פרק זמן בו לא קיבל לידיו כספים החל להתעורר חשדו של המרומה והוא ביקש לשתף את בנו וחששותיו, אז החל בז'נוב לאיים עליו כי במידה ויעשה כך יפגע בבנו.

במקרה אחר, הגיעו בני זוג לעבוד בעבור רפאל, זאת לאחר שהובהר להם על ידי חבר משותף כי במסגרת עבודתם הם ידרשו לרכוש מוצרים בעבור הנאשמים ובתמורה יקבלו את הכסף בחזרה עם רווח של מאות אלפי שקלים. לאור האמור העבירו בני הזוג את פרטיהם האישיים כולל קודים לגישה לחשבונות הבנק לנאשמים ואף רכשו בעבורם מכוניות וכו'. בנוסף, במהלך העבודה ולמרות התנגדותה של בת הזוג משך רפאל כ-38,000 שקל ששולמו לבני הזוג לצורכי טיפול בבנם הנכה. בסך הכל  העבירו בני הזוג כ-1.2 מיליון שקל לנאשמים.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציין עו"ד גלעד: "המשיבים במשך תקופה ממושכת, רימו קורבנות שונים, בהם עולים חדשים, אנשים המתקשים לדבר בשפה העברית, ואף נכים נפשית. המשיבים "רוקנו" את המתלוננים לחלוטין, והשאירו אותם חסרי כל ממש, וניתן ללמוד מכך על חוסר מצפונם, שעה שמההקלטות עולה כי המתלוננים מתחננים אל המשיבים, שיביאו להם ולו תשלום פעוט לצורך אוכל או נסיעה באוטובוס, והמשיבים לא שועים לזעקותיהם, וממשיכים לרמות קורבן אחרי קורבן."

 

לכלל הנאשמים יוחסה עבירה של קבלת דבר במרמה; לבייסרון ולבזנוב יוחסו גם עבירות של זיוף מסמך שימוש במסמך מזויף, סחיטה באיומים, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושימוש ברכיב חיוני של אמצעי תשלום בכוונה להונות בנסיבות מחמירות; לרפאל בדלוב יוחסו גם עבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ושימוש ברכיב חיוני של אמצעי תשלום בכוונה להונות בנסיבות מחמירות.

קיראו עוד ב"משפט"

בנוסף, לאור העובדה כי הנאשמים פעלו על מנת להסוות את הנהנים העיקריים מהרכישות ומהכספים שהועברו להם על ידי המרומים יוחסו לכלל הנאשמים עבירות של איסור הלבנת הון ופעולה ברכוש אסור. כמו כן, לאור העובדה כי בייסרון ורפאל דרשו מאחד מהאסירים אותם רימו כי ישקר לעובדי הכלא כי הפסיד את הכסף בהימורים יוחסה לשניים גם עבירה של הדחה בחקירה.

 

התיק נחקר על ידי מחלק הונאה דרום של משטרת ישראל וכנגד הנאשמים הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שלמה 22/08/2023 22:22
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן להפסיק את מימון בתי הכלא במליארדים יש להקים חברות לסלילת כבישים ניקוי רחובות תיקוני ביוב ועוד בהם האסירים יעבדו תמורת אוכל ולינה עד שישלמו את חובם לחברה
  • 3.
    אין גבול לטיפשות בצע כסף מעביר אדם על דעתו (ל"ת)
    לילי 22/08/2023 21:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לכלא לכל החיים (ל"ת)
    ירון 22/08/2023 20:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    א 22/08/2023 20:01
    הגב לתגובה זו
    אנשים העבירו מליונים לאנשים שהם לא מכירים אם היה להם מליונים למה הזדקקו לשירותיהם של הנוכלים נשמע הזוי ועצוב שיש דבילים כאלו במדינה
  • טעות בהבנה 23/08/2023 09:18
    הגב לתגובה זו
    להבין שהמצב קשה ולנוכלים מגיע עונש מקסימלי. חבל רק שהשופטים "מתחשבים במצב" ומנסים לשקם את הנוכלים. בתקוה למעצר עד תום ההליכים ומשפט מהיר ועונש מקסימלי לכולם.
שדה חיטה
צילום: pixbay

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך

לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי

עוזי גרסטמן |

בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.

מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.

שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"

המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה  רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".

אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

אמזון
צילום: טוויטר

נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים ישראלים תתברר בארץ

השופטת דחתה את בקשת אמזון ואמזון שירותים לכפירה בסמכות בית המשפט הישראלי. בהחלטה מקיפה היא קבעה כי אמזון מפעילה תצורת אתר ישראלית, פונה לצרכנים ישראלים ופועלת בשוק המקומי, ולכן לא תוכל לטעון שהפורום הישראלי אינו המקום הראוי לברר את התביעה. מדובר בייצוגית בטענה כי ממשק המשתמש של אמזון הטעה לקוחות לרכוש מנוי פריים או פריים וידאו מבלי שהתכוונו לכך, ואף הקשה על ביטול השירותים

עוזי גרסטמן |

בתחילת 2025, באולם השקט של בית המשפט המחוזי בלוד, נדונה סוגיה עקרונית שמעסיקה צרכנים רבים בישראל: האם תאגיד אינטרנט בינלאומי כמו אמזון יכול להתחמק מדיון בישראל בטענה שהכל מתנהל מעבר לים. מאחורי ההליך עומדים שני צרכנים ישראלים, רביד דקל ושחר ולר, שהגישו בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד שתי ישויות של החברה: Amazon.com . ו-Amazon.com Services LLC. הם טענו כי ענקית הסחר האלקטרוני מפעילה את אתר Amazon.com באופן מטעה, כדי לשדל לקוחות לרכוש שירותי פריים ופריים וידאו גם כשלא התכוונו לכך, ושלאחר מכן היא מקשה עליהם להתנתק מהשירותים.

לטענת המבקשים, אמזון עיצבה את ממשק המשתמש כך שצרכנים יחשבו כי הצטרפות לשירותי פריים היא חלק אינטגרלי מתהליך הקנייה, וכי ההטעיה חמורה במיוחד עבור לקוחות ישראלים, שאינם נהנים מאותן הטבות משלוחים כמו הצרכנים האמריקאים. הם טענו כי גם השירות הנוסף, אמזון פריים וידאו, מוצג באופן מטעה, כך שצרכנים המבקשים לצפות בתכני סטרימינג בלבד נגררים לרכוש את חבילת פריים המלאה, שיקרה בהרבה. בנוסף, לטענתם, אמזון מערימה קשיים על מי שמנסה לבטל את המנוי.

במרכז ההליך ניצבה השאלה: האם לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתביעה נגד חברה אמריקאית, כשהשירות נרכש דרך אתר בינלאומי. אמזון ביקשה מבית המשפט לדחות את ההליך בטענה שאין לו סמכות מקומית, שכן "השירותים המדוברים אינם מוצעים כלל לצרכנים בישראל", אלא רק למשתמשים שהזינו כתובת משלוח בארה"ב. לטענתה, כל ההתקשרות נעשתה לפי תנאי שימוש שקובעים כי הדין החל הוא דין מדינת וושינגטון.

בסיס עובדתי "רעוע"

בבקשות הכפירה, הדגישה אמזון כי הבסיס העובדתי שעליו מבוססת בקשת האישור הוא "רעוע", וכי מדובר בניסיון של המבקשים "לייבא" את תביעת הרשות הפדרלית להגנת הצרכן (FTC) שנוהלה נגדה בארה"ב. אמזון טענה גם כי המבקשים עצמם מודים כי אינם זוכרים את נסיבות ההצטרפות לשירותים, ולכן לא הוכיחו כלל שנפגעו או הוטעו. המבקשים השיבו כי אמזון נוכחת היטב בישראל, פונה במובהק לקהל הישראלי, ואף מפעילה ממשק בשפה העברית ומאפשרת תשלום בשקלים. לטענתם, ההטעיות נוגעות לציבור הצרכנים המקומי, ולכן לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתיק. הם הדגישו כי, "הנזק שנגרם לחברי הקבוצה התרחש בישראל, כתוצאה מפעילותה של אמזון הפועלת כאן ומכוונת לשוק המקומי".

השופטת כרמית בן אליעזר דחתה את בקשת אמזון, בנימוק כי החברה לא הצליחה לבסס את טענתה העובדתית שלפיה שירות פריים אינו מוצע לישראלים. היא כתבה בהכרעתה כי, "משלא הוגש תצהיר מטעם המשיבות, הרי שלא הונחה תשתית לביסוסה של טענה זו". לדבריה, גם אם אמזון צדקה בטענה ששירות פריים מוצע רק למי שהזינו כתובת בארה"ב, זה לא מספיק כדי לשמוט את הקרקע מתחת לעילת התביעה, שכן גם לקוחות ישראלים שהזינו כתובת אמריקאית זכאים שלא להיות מוטעים.