יום לאחר בקשת העובדים לפירוק: חברת הנדל"ן רום כנרת הגישה בקשה לעיכוב הליכים: לחברה יש חובות של 137 מיליון שקל
יום אחרי שעובדי החברה הגישו בקשה לבית המשפט לפירוק החברה, חברת הנדל"ן רום כנרת מזדרזת להגיב בכדי לנסות ולמנוע את פירוקה ומגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה דחופה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב עם נושיה לפי תקנה 4 לחוק חדלות פירעון.
אתמול הגישו חלק מעובדי החברה לבית המשפט המחוזי בת"א בקשה למתן צו לפירוק החברה, לאחר שלטענתם היא נכנסה למצב של חדלות פירעון משום שהפסיקה לשלם משכורות, וכן חייבת לעובדים תשלומים רבים נוספים בגין הפרשות פנסיה וזכויות סוציאליות. בנוסף נציגות רוכשים של אחד ממגדלי המגורים של החברה, בקשה לאיסור העברת כספים מחשבון הפרויקט לחשבון החברה. כל העניין התפוצץ בזמן שבעל השליטה בחברה, עו"ד אילן ששון, שוהה בדובאי והרקע לנסיעתו שלם אינו ברור.
רום כנרת היא חברה פרטית ותיקה, בשליטת עו"ד אילן ששון, שהוא גם מנכ"ל החברה. לחברה יש מספר פרויקטים בבת ים.
100 מיליון לנושים מובטחים
החברה הגישה היום בקשה לבית המשפט המחוזי בת"א בקשה לעיכוב הליכים לפי תקנה 4 בכדי למנוע את ההליך שיגרור את מינויו של נאמן לחברה וכניסתה להליך פירוק. החברה ציינה בבקשתה כי חובותיה לנושים הגיעו לסכום של 137 מיליון שקל, מתוכם 100 מיליון שקל לנושים מובטחים, בהם בנק מזרחי טפחות, חברת קרדיטו וחברת בונוס.
לפי החברה היא חייבת לרשויות 400 אלף שקל ולעובדים 300 אלף שקל. החברה ציינה כי בין חובותיה יש חוב של 23 מיליון שקל ללקוחות שביקשו לבטל את רכישת הדירות בפרויקטים סי טאואר ובי טאואר.
- עסק של נכה קרס - האם הנושים יקבלו את הכסף שהוא חייב להם?
- דיירת רחוב לשעבר תקבל מחיקת ריביות עבור חובותיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאשימים את המשבר
החברה ציינה בבקשתה לבית המשפט כי "בשנת 2022 הייתה התעוררות מאוד גדולה בשוק הנדל"ן ומחירי הדירות זינקו באופן דרמטי, אבל מסוף שנת 2022 החל שינוי מגמה שהולך ומחריף ובו שוק הדירות נכנס לקיפאון עמוק. אנשים חוששים להיכנס להתחייבויות של רכישת דירה בעלות של מאות אלפי שקלים".
החברה טענה בבקשתה כי היא נתקלה בקשיים בקבלת מימון, ולכן פנתה לגופים חוץ בנקאים שייקרו לה את העלויות.
החברה מבקשת מבית המשפט לתת לה זמן. "עיכוב ההליכים יאפשר לחברה, למצות את המגעים עם נושיה השונים ולעשות סדר באופן פירעון חובותיה אגב מימוש חלק מנכסיה". הבקשה לבית המשפט הוגשה לפי תיקון 4 לחוק חדלות פירעון במטרה להתחמק ממינוי נאמן לחברה.
עובדי החברה טענו אתמול בבקשתם לבית המשפט כי "החברה העוסקת ביזמות נדל"ן וארגון קבוצות רכישה, אשר הנה חדלת פירעון ולא שילמה לעובדיה משכורות חודש יולי, לא תשלם להם את משכורות חודש אוגוסט, וכן היא חייבת לכלל עובדיה, לרבות אלו שאינם מיוצגים בבקשה זו, הפרשות לגמל ולפיצויים בסכומי עתק".
- כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
עוד נכתב כי "החברה מצויה בסחרור כלכלי, נכסיה משועבדים לגורמים רבים, היא מצויה בהרת הסכמים מתמדת מול לקוחותיה ואיננה יכולה לנהל את עסקיה. כמו כן נקנסה החברה בידי הממונה על חוק המכר במאות אלפי שקלים בגין הפרת הוראות חוק המכר. בנסיבות אלו בית המשפט יתבקש ליטול את מושכות הניהול ולהפקידם בידי נאמן מנוסה. החברה הינה בעלת זכויות בפרויקטים יזמיים ובפרויקטים מסוג תמ"א 38, והיא עשויה להבריח את נכסיה ולבצע עסקאות בזק, ואף להסב את זכויותיה בעסקאות שונות אם לא יינתן הצו המבוקש".
בבקשה של העובדים לבית המשפט נכתב כי "אופן עיסוקה הנו מכירת יחידות קטנות של הקרקע למאות רוכשים אשר נרשמים בטאבו כבעלי חלקים בקרקע. אגב מכירת הקרקע לרוכשים, גובה החברה מאות אלפי שקלים מכל רוכש כדמי ארגון וניהול".
הפרויקטים של החברה הם: פרויקט סי-טאואר בשכונת פארק הים בבת ים, המיועד לבניית חמישה מגדלי מגורים בני 20 קומות כל אחד. כאשר שני המגדלים הראשונים כבר מצויים בשלב בניית השלד, ומגדל שלישי נמצא לקראת סוף הבנייה של החניונים, עבור המגדל הרביעי נחפר הבור, ועבור המגדל החמישי כלל לא התקבל היתר בנייה. זאת על אף ש-60% מכלל התשלומים עבור הדירות כבר שולמו על ידי רוכשי הדירות במגדל.
פרויקט נוסף הוא בי טאואר ברחוב יוספטל בבת ים - הכולל מגורים, דירות להשכרה, משרדים ומסחר. בנוסף לחברה ישנן מיזמי תמ"א 38, בהם פרויקט ברחוב המעורר 7 בגבעתיים המצוי בשלבי ביצוע.
לטענת העובדים שהגישו את הבקשה, משכורת חודש יולי לא שולמה להם, ובמהלך השנתיים האחרונות לא העבירה החברה הפרשות לפנסיה באופן סדיר, לדברי העובדים מחודש ינואר 2023 החברה לא העבירה את הפרשות הפנסיה לעובדים. בנוסף, הוגשה בקשה למתן צו איסור דיספוזיציה, בשמה של נציגות של 73 בעלי הזכויות במגדל החמישי של פרויקט סי טאואר בבת ים, למניעת העברת כספים מחשבון הנאמנות של הפרויקט לחשבון החברה. לפי הנכתב בבקשה - כל אחד מחברי הקבוצה סכום שנע בין מיליון לשני מיליון שקלים.
בבקשה נכתב כי "למרות עזיבתו של בעל השליטה בחברה את ישראל, והודאת עובדי החברה כי החברה משותקת ומיופי הכוח שלה אינם בנמצא יותר, מבצעת החברה בימים האחרונים פעולות בהולות שמטרתם הזרמת כספים לחברה מחשבון הנאמנות בו מופקדים כספי רוכשי הדירות".
- 3.לקוח סי טאואר 21/08/2023 19:51הגב לתגובה זו1.עורך הדין אילן ששון מסתתר בדובאי ולא עונה לטלפונים הבן אדם גנב את כל הכספים שהלקוחות שלו שילמו והעלים את כל הכסף. העובדים שלו היו חלק מהשיטה הייתה לו פקידה בשם דגנית שהייתה מסננת את הלקוחות. 2. לצערי אנחנו נלך למפרק ושום דבר לא ישאר לרוכשים.
- 2.אם היו מוכרים בזמן במחיר נמוך יותר לא היו נכנסים למצב הזה (ל"ת)איש 21/08/2023 18:59הגב לתגובה זו
- 1.החיים 21/08/2023 18:12הגב לתגובה זואילן דדון בעל החברה רכש דרך רום כנרת חלקה קטנה מאבי התנהג בנוכלות מרגע החתימה, ניסה לעכב כספים למרות שהרוויח יפה מהקניה במחיר זול לא הפסדנו הרבה כי העסקה היתה מינורית אבל למדנו על רום כנרות ואילן שושן חבל שאחרים משלמים את המחיר היום
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
בית משפט (X)כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק
שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.
הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.
בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.
- הצוואה נועדה להבריח נכסים מנושה – השופטת פסקה שיש לקיימה
- קרב הירושה על המיליונים: הידועה בציבור נגד הילדים. מה קבע השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים
