בואינג מדווחת על עלייה בקצב הייצור ובצבר ההזמנות - המניה קופצת ב-4% במסחר המוקדם
ענקית המטוסים בואינג BOEING רשמה ברבעון השני של 2023 הפסד מתואם של 82 סנט למניה על הכנסות של 19.75 מיליארד דולר, טוב משמעותית מצפי האנליסטים בוול סטריט להפסד מתואם של 84 סנט למניה על הכנסות של 16.58 מיליארד דולר.
החברה מעדכנת כי עברה מקצב ייצור של 31 מטוסי 737 בחודש לקצב ייצור של 38 מטוסים בחודש, ושל 4 מטוסי 787 דרימליינר בחודש. לחברה תזרים מזומנים תפעולי של 2.9 מיליארד דולר ותזרים מזומנים חופשי של 2.6 מיליארד דולר (non-GAAP). שווי המזומנים מסתכם ב-13.8 מיליארד דולר.
צבר ההזמנות של החברה מסתכם ב-440 מיליארד דולר וכולל הזמנות של למעלה מ-4,800 מטוסים. החברה מאשררת את תחזיותיה לתזרים מזומנים תפעולי שנתי של 4.5-6.5 מיליארד דולר ולתזרים מזומנים חופשי שנתי של 3-5 מיליארד דולר.
בואינג ויריבתה העיקרית איירבוס נאבקו שתיהן להגדיל את ייצור המטוסים בעקבות המגיפה, מכיוון שחברות תעופה רבות מתמודדות עם המתנה ארוכה במיוחד למטוסים חדשים, בזמן שהביקוש לנסיעות מתאושש ועולה בהתמדה.
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחילת החודש דיווחה החברה על מסירות של 136 מטוסים ברבעון השני, כשהצפי היה למסירות של 112 מטוסים. 60 מטוסים נמסרו בחודש יוני, 50 במאי ו-26 באפריל. בואינג פרסמה את תחזית השוק המעודכנת שלה לקראת התערוכה האווירית הדו-שנתית של החברה. בשנה שעברה, בואינג חזתה שההוצאה המצטברת על מטוסים בין 2022 ל-2041 תסתכם ב-7.2 מיליארד דולר, ללא רוסיה ומרכז אסיה. הנתון החדש מייצג כמות אדירה של כ-42,600 מטוסים חדשים שחברות תעופה תזדקקנה להם עד 2042. מטוסים אלה יגדילו את הצי העולמי של מטוסי נוסעים מסחריים ומטוסי מטען מכ-24,500 כיום ל-48,600 (זאת לאחר גריעת מטוסים ישנים מדי או יקרים מדי).
גידול האוכלוסייה העולמי, ויותר צרכנים שמסוגלים להרשות לעצמם טיסה למטרות בילוי ועסקים, מדרבנים את הצורך בצי גדול יותר. בואינג חוזה שעד 2042, מספר משקי הבית ברחבי העולם שמרוויחים יותר מכ-25,000 דולר בשנה יגיע ל-1.3 מיליארד דולר, לעומת כ-800 מיליון כיום. בואינג ואיירבוס תצטרכנה לייצר כ-2,000 מטוסים בשנה במשך 20 שנה בממוצע כדי להגיע למספר הזה. לחברת התעופה הממלכתית של סין, COMAC, יש מטוס צר גוף העונה על ביקוש מקומי מסוים. אבל גם אם COMAC תכבוש שליש מהשוק הסיני, בואינג ואיירבוס תצטרכנה לספק כ-1,900 מטוסים בשנה בממוצע למשך 20 שנה.
מניית בואינג עלתה נכון לטרם פתיחת המסחר ב-10% מתחילת השנה למחיר של 214.1 דולר ושווי שוק של 128.8 מיליארד דולר.
דייב קלהון, נשיא ומנכ"ל בואינג: "היה לנו רבעון מוצק עם אספקות משופרות ויצירת תזרים מזומנים חופשי חזק. יש לנו יכולת טובה לעמוד ביעדים התפעוליים והפיננסיים שהצבנו לשנה זו ולטווח הארוך. בעוד שיש לנו עוד עבודה הרבה לפנינו, אנחנו מקדמים את ההתאוששות שלנו ומניעים את היציבות במפעלים שלנו ובשרשרת האספקה כדי לעמוד בהתחייבויות הלקוחות שלנו. עם הביקוש חזק, אנחנו מגדילים בהתמדה את שיעורי הייצור שלנו ומגדילים השקעות במוצרים ובטכנולוגיות שלנו".
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
