הרצליה פיתוח
צילום: שלומי יוסף

עיריית הרצליה דרשה היטל השבחה של 2 מיליון שקל - מה קבעה ועדת הערר?

במסגרת פרוייקט ענק של התחדשות עירונית בהרצליה, לבניית 45 דירות, דרשה הוועדה 2.2 מיליון שקל כהיטל השבחה. השמאי המכריע הפחית את ההיטל ל-760 אלף שקל בלבד, אחרי שקיזז שטח בלתי מנוצל של זכויות קיימות. מדוע הוועדה המקומית ערערה ומה קבעה ועדת הערר?

איציק יצחקי |

ועדת הערר לתכנון ובנייה, פיצויים והיטלי השבחה מחוז תל אביב, דחתה ערר שהגישה הוועדה המקומית הרצליה, כנגד הכרעה של שמאי מכריע להיטל השבחה בפרויקט התחדשות עירונית בהרצליה. ועדת הערר החליטה לדחות את הערר על הסף מכיוון שהוא הוגש נגד האדם הלא נכון. הערר נדחה גם לגופן של טענות – ונקבע כי הוועדה המקומית ניסתה לגבות "כפל היטל השבחה". בדחיית הערר נמנעה תוספת של 1.3 מיליון שקל בהיטל השבחה שהיו נדרשים לשלם יזם הפרויקט ובעלי הזכויות, שיוצגו על ידי עו"ד ענת בירן ודורון שי.

החלטת ועדת הערר מעלה קביעות מעניינות, לפיהן אם ועדה מקומית טועה בזהות הנישום ולא מגישה כלפיו ערר בזמן, היא מנועה מלתקן את הטעות אם אין לה נימוק מוצדק לכך. בנוסף, ההחלטה מתווה דרך פעולה למקרים שוועדות מקומיות מנסות לגבות היטלי השבחה כפולים שלא כדין, וגם היא מעלה שאלה מעניינת - מי הוא בעצם הנישום בעסקאות קומבינציה?

הפרויקט עצמו הוא פרויקט התחדשות עירונית מסוג תמ"א 38/2 – הריסה ובנייה מחדש, ברחוב סוקולוב 43-45 בהרצליה. במסגרת הפרויקט אושרה הריסת שני מבני מגורים ומסחר קיימים שבהם 7 יחידות דיור, מחסנים וקומת מסחר – ובמקומם אושרה בניית בניין מגורים בן 8 קומות מעל קומת קרקע וקומת ביניים, עם 45 יחידות דיור, ו-3 קומות מרתף לחניות, חדרים טכניים ומחסנים.

בעקבות מתן היתר הבנייה, הפיקה הוועדה המקומית שומת היטל השבחה על סך כ-2.2 מיליון שקל, אך בעלי הזכויות פנו לשמאי המכריע אשר הפחית את היטל ההשבחה לסך כ-760 אלף שקל בלבד. השמאי המכריע קיזז את ההשבחה שנבעה כתוצאה מאישור קומה נוספת בפרויקט בהתאם לתוכנית הר/2213 בהרצליה (תכנית מפורטת לחיזוק מבנים לפי סעיף 23 לתמ"א 38). הוא קיזז את השטח העודף והבלתי מנוצל של זכויות קיימות מכוח תוכנית קודמת (תכנית סוקולוב), מהקומה הנוספת שאותה אפשרה תכנית הר/2213 בפרויקטים של תמ"א 38. זאת, משום שעל הזכויות מכוח תוכנית סוקולוב כבר שולם לפני מספר שנים היטל השבחה במגרשים עליהם הוקם הפרויקט.

הוועדה המקומית הגישה ערר לוועדת הערר, וטענה כי השמאי המכריע שגה בקיזוז ההשבחה, וסברה כי מדובר בניוד זכויות תב"עיות שלא התבקש ולא אושר. לכן, לא ניתן לכלול את הזכויות התבע"יות כחלק מסל זכויות מלאכותי לצורך חישוב ההשבחה בלבד. לו הייתה מתקבלת טענה זו, היטל ההשבחה היה מאמיר בכ-1.3 מיליון שקל נוספים על ההיטל שקבע השמאי המכריע.

ועדת הערר דחתה את הערר של הוועדה המקומית על הסף, משום שהוא הופנה בתחילה כלפי החברה היזמית, בעוד שבעלי הזכויות הם הצד לעניין והם אלה שניהלו את ההליך בפני השמאי המכריע. בהמשך בעלי הזכויות צורפו לערר "למען הזהירות בלבד", אולם ועדת הערר קבעה כי הערר הוגש כנגדם באיחור ומשכך יש לדחותו. גם טענות הוועדה, לפיהן החברה היזמית היא בעלים שביושר שכן רשומה על שמה הערת אזהרה מכוח הסכם התמ"א, נדחו.

כמו כן, ועדת הערר קיבלה את טענות המשיבים לגופן, ודחתה את טענות הוועדה המקומית. ועדת הערר קבעה כי מדובר למעשה בגביית היטל בכפל, עבור זכויות עליהן כבר שולם היטל השבחה בגין תכנית סוקולוב, והיה נכון לקזז אותן מתוך הקומה הנוספת מכוח תכנית הר/2213. משכך, הוועדה קבעה כי אין מקום להתערבות בהחלטת השמאי המכריע.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

"היטל כפול ובניגוד לדין". עו"ד בירן

המשמעות – היטל ההשבחה בפרויקט נותר על 760 אלף שקל כפי שקבע השמאי המכריע, ונחסכה לבעלי הזכויות תוספת של כ-1.3 מיליון שקל בהיטל השבחה. בנוסף, ועדת הערר חייבה את הוועדה המקומית בהוצאות משפט בסך 3,000 שקל עבור החברה היזמית ו-3,000 שקל נוספים עבור בעלי הזכויות.

לדברי עו"ד ענת בירן, "אנו שמחים על החלטתה הצודקת של ועדת הערר, שדחתה את טענות הוועדה המקומית. הוועדה קיבלה את טענותינו וקבעה כי דרישת ההשבחה של הוועדה המקומית מהווה למעשה גביית היטל כפול ובניגוד לדין. בהחלטתה, ועדת הערר הבהירה כי חובה להביא בחשבון זכויות בנייה תקפות עליהן שולם בעבר היטל השבחה, גם אם לא נוצלו בפועל במסגרת היתר הבנייה. דחיית הערר על הסף קובעת למעשה כי רשות שטעתה בזהות הנישום בהגשת הערר, לא יכולה לעשות זאת בדיעבד ללא נימוק מתקבל".

משרד ארז כהן שמאות מקרקעין ליווה את בעלי הזכויות בהליך בפני השמאי המכריע. עורך דין לאונרדו קיבריק ייצג את יזם הפרויקט בתחילת התהליך.

רחוב סוקולוב קרוב מאוד למרכז הרצליה ושייך לשכונה הירוקה המרכזית. המחיר הממוצע למטר בשכונה עומד על 34-35 אלף שקל. כלומר, דירה ממוצעת של 100 מ"ר תעלה סביב 3.4 מיליון שקל. מחירי השכירות נעים סביב 7,000 שקל ל-4 חדרים וכ-10,000 שקל לדירת 5 חדרים. חשוב לציין שמחירי השכירות משתנים מאוד בין הבניינים החדשים יחסית לישנים. שכירות של פנטהאוז תעלה כ-15-16 אלף שקל. בית פרטי יושכר במחיר דומה. דירת גן תושכר סביב 10-11 אלף שקל.

עסקאות אחרונות באזור המדובר: 

כ"ט בנובמבר 1, 89 מ"ר, 4 חדרים, קומה 4 - 3 מיליון שקל.

פרוייקט SOKOLOVE, 122 מ"ר, 4 חדרים, קומה 9 - 4.21 מיליון שקל.

מלכי יהודה 30, 85 מ"ר, 5 חדרים, קומה 3 - 3.75 מיליון שקל.

יל"ג 12, 84 מ"ר, 3 חדרים, קומה 1 - 2.9 מיליון שקל.

קלישר 7, 60 מ"ר, 3 חדרים, קומה 2  2.1 מיליון שקל.

כנרת 4, 72 מ"ר, 3 חדרים, קומה 2 - 3.55 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.


הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים 0%  , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.

כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים  - והוא גם לא נראה באופק.

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.