גם בתי המשפט נלחמים בתופעה: סרבנים ישלמו 2.6 מיליון שקל
דייר סרבן מדינת ישראל החליטה להוריד את הרף הדרוש לאישור פרוייקט התחדשות עירונית. אם היזמים היו צריכים בעבר 80% חתימות, ומאות עסקאות נתקעו בשל יחס של כשני שליש בלבד, באה המדינה והקלה עליהם: 67% בלבד. זה מקל על הדיירים האחרים להתכונן ליום שאחרי אבל בעיקר מחליש את כוחם של אלה שסחטו קבלנים. נכון, יש גם צד שלישי למשוואה הזאת - חולים וקשישים, אלה שבאמת קשה להם לעבור מהדירה שלהם, שאולי עד שהפרוייקט יהיה מוכן - הם, לצערנו, כבר לא יהיו איתנו.
פסיקה שהתקבלה בימים האחרונים על ידי בית המשפט עשויה לעזור ליזמים עוד יותר לשלוף אותה ב"שעת השין": הוא גזר על 3 סרבני תמ"א לשלם 2.6 מיליון שקל כל אחד, כלומר 7.8 מיליון שקל, בגלל נזק שגרמו לדיירים, לאחר שהתנגדו ללא סיבה מוצדקת לפרוייקט.
בישראל, זו תופעה נפוצה. יש שכנים שמתנגדים כמעט לכל דבר. הם מגישים התנגדויות, הולכים עד בתי המשפט כדי שהשכן ממול לא יהנה מההפקר: יקים בריכה בשטח הבית שלו, יבנה מחסן שמצריך אישור, יבקש הקלה עבור חריגה של חצי מטר מקו בנין או אפילו יקרה את שטח החניה שלו בבטון. אבל במקרה הזה, ההתעקשות לא תמיד מובנת. הרי בסוף, גם הדייר הסרבן, העקשן, אמור להרוויח מהפרוייקט הזה.
האירוע שהתגלגל לפתחו של בית המשפט הוא מתחם מגורים המיועד לפינוי־בינוי בהרצליה - מתחם "שיכון ויצמן", שמחולק לשבע מתחמים ובהם 32 מבנים ו־580 דירות. לפי פסק הדין, הדיירים הסרבנים החזיקו בדירות בבניינים הרב קוק 58, רבנו תם 3 ובן סרוק 8.
- פרויקט תמ״א 38 ייצא לדרך: "לא הוכחה פגיעה ממשית"
- מפקח על מקרקעין אישר תמ״א 38 חרף התנגדות בעלי דירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד ב־2013 החלה חברת אזורים בשלב ההחתמות - מתוך כוונה להרוס המבנים ולהקים 1,800 דירות חדשות. כל בעל דירה קיבל מכרה של זהב: דירה חדשה, תוספת של 45 מ"ר, מרפסת של 10% משטח הדירה, מחסן וחניה - כלומר, רווח של מאות אלפי שקלים.
3 הסרבנים התנגדו ולבית המשפט הוגשה תביעת ענק על ידי 120 בעלי דירות. השופטת הדס עובדיה שאלה שאלה חשובה: האם הסירוב של הסרבנים היה מוצדק או "ממניעים סחטניים", כפי שהגדירה.
- 2.התנדפה הזכות לקניין 17/07/2023 19:12הגב לתגובה זוואחר כך יספרו לנו שבתי המשפט עוד מגינים על זכויות האדם בישראל... בדיחה עצובה על חשבוננו ובעיקר על חשבון הקשישים הבודדים בישראל
- 1.מבין2 17/07/2023 08:47הגב לתגובה זואנשים רוצים לחיות בבית שלהם. הם לא סחתנים. אין זכויות אדם בישראל.
באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?
הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים
עוד על תוכנית האוצר ואיך זה שיפיע על הכיס שלכם? השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
וגם - הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות.
יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.
- משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
- רשות המסים בודקת את הדירות בירושה כדי לאתר העלמות מס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.
בנייה. קרדיט: Xהקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף
למרות הצניחה במכירת דירות חדשות, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים נשאר גבוה - סימן ללחץ תזרימי ולניסיון לייצר מזומנים בתקופה בלתי נסבלת עבורם. ומה התוצאה? הגדולים קונים, הקטנים נאלצים למכור
בזמן שמכירות הדירות החדשות צנחו לשפל של שנים, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים דווקא נותר גבוה ויציב. מאחורי הנתון הזה מסתתר סיפור שמספר לא רק את השינוי בהתנהגות של היזמים והקבלנים, אלא גם על הלחצים הפיננסיים שנוצר עליהם בשוק הנוכחי - בעיקר על אלה שאין להם גב כלכלי, יכולת גיוס הון וחוב מהיר.
ניתוח שערכה סגנית הכלכלן הראשי באוצר, גלית בן נאים מצביע על כך שבשנת 2024 ובתחילת 2025 נשמר היקף גבוה של מכירות קרקע מצד קבלנים, ובחלק מהחודשים אפילו נרשמה עלייה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כל זאת, בזמן שמכירות הדירות החדשות בשוק החופשי נמצאות בירידה חדה שנמשכת כבר כמעט שלוש שנים. אמנם מתחילת 2025 אנחנו רואים את המגמה מתחזקת ומתרחשת באופן מובהק יותר אבל המגמה החלה כבר מסוף שנת 2022, לאחר רצף עליות הריבית שהחל במאי של אותה השנה. במילים אחרות: השוק קפוא, הקונים זהירים, והדירות לא נמכרות - אבל קרקעות דווקא כן.
לכאורה מדובר בפרדוקס. הרי אם המכירות חלשות, למה שקבלנים ימכרו קרקעות? התשובה, טמונה במילה אחת – תזרים. מי שהתרגל להסתמך על מכירות הדירות כדי להזרים כסף לקופה, מוצא את עצמו בתקופה האחרונה ללא מקורות. הריבית הגבוהה, עלויות הבנייה שגדלו, הקשחת התנאים מצד הבנקים והאטה בביקושים - כל אלה יוצרים לחץ תזרימי כבד. הפתרון הזמני: למכור קרקעות.
בחלק מהמקרים מדובר בקרקעות שנרכשו בשיא ההתלהבות של 2021 ו-2022, כאשר שוק הדיור רשם את אחת השנים החזקות בתולדותיו. אז, כשמכרו כמעט 38 אלף דירות חדשות בשוק החופשי, רבים מהיזמים האמינו שהגל רק מתחיל. הם רכשו קרקעות יקרות, לעיתים תוך מינוף גבוה, מתוך הנחה שהביקושים ימשיכו לעלות. אלא שמאז המציאות השתנתה: בנק ישראל העלה את הריבית לשיעורים שלא נראו מזה שני עשורים, שוק המשכנתאות התקרר, והציבור עצר קניות. דרך אגב- הקצב השנתי של המכירות של השנה הנוכחית עומד על כ-23 אלף (עפ״י נתוני האוצר).
- תושב הנגב נאשם באיומים וסחיטה של קבלנים באשדוד
- האם הפלסטינים יחזרו לאתרי הבנייה? הקבלנים חלוקים, הממשלה הבאה תכריע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא בתקופה הזו, שבה הציפייה הייתה לראות ירידה גם במכירת הקרקעות, הנתונים מראים אחרת. באוצר מייחסים זאת בעיקר לקבוצת קבלנים ויזמים שנקלעו לקושי תזרימי, ונאלצים למכור נכסים כדי לשמור על פעילות שוטפת. חלקם מוכרים קרקעות שרכשו בשנים האחרונות, לעיתים עוד לפני תחילת תהליכי תכנון, וחלקם מעבירים אותן לקבלנים אחרים שמחזיקים ביכולת מימון גבוהה יותר. התוצאה היא גל עסקאות “יד שניה” של קרקעות בין יזמים, תופעה שכמעט ולא נראתה בעבר בהיקף כזה.
