בית המשפט המחוזי הכריע: המדינה תוכל להרוס מבנים לא חוקיים בקלנסואה לשם הקמת קו חשמל חדש, לאחר דיון נוסף בתוקף התוכנית
השופט עידו דרויאן-גמליאל, מבית המשפט המחוזי מרכז קיבל את ערעור הפרקליטות לבטל את החלטת בית משפט השלום בנתניה שלא התיר את הריסתם של מספר מבנים לא-חוקיים בקלנסואה, שמונעים את הפעלת קו חשמל חדש שכבר הוקם וטרם חושמל.
תחילתו של ההליך לפני כשנתיים, המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועמ"ש בפרקליטות המדינה, הגישה בקשה להוצאת צווי הריסה ללא הרשעה, לפי חוק התכנון והבניה, ביחס למספר רב של מבנים המצויים בסמוך לקו החשמל החדש המתוכנן בקלנסואה.
מבנים אלה, אשר נבנו בניגוד לחוק, מונעים את הפעלתו של קו החשמל החדש שהוקם זה מכבר, בהתאם לתמ"א 10, ולכן קיים אינטרס ציבורי בהריסתם. התביעה הוגשה כנגד 28 משפחות להם מבנים בלתי חוקיים. בדיון במחוזי נכח גם ח"כ וואליד טאהא, יו"ר ועדת הפנים של הכנסת.
המדינה, אשר יוצגה על ידי עו"ד משה שמיר מהמחלקה להנחיית תובעים, טענה בפני בית המשפט כי ההשקעה הרבה שכבר הושקעה בתכנון והוצאה לפועל של קו החשמל החדש, המוערכת בסכומי עתק, עלולה לרדת לטמיון.
- הבטיחו להם תשואה של 8.7% בלי סיכון והכסף נעלם
- "הלך הכסף": המשקיעים בקבוצת הנדל"ן פרסונל בצרות, מה יקבע ביה"מ?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף הבהירה המדינה כי קו החשמל כבר הונח ואף נמתחו התיילים, ואילו המניעה היחידה הקיימת לחשמולו הינה קיומם של המבנים הלא חוקיים.
לפיכך, הדגישה המדינה, קיימת דחיפות רבה לדיון והכרעה במהירות המרבית. המדינה תמכה את בקשתה במכתב שכתב מ"מ סמנכ"ל לתכנון ומנהל אגף מערכת החשמל בחברת החשמל, אשר פירט את הצורך החיוני בהקמת הקו וההשלכות הצפויות באם תימנע הקמתו.
"חוסר יכולת לחבר במערכת את תחנות מתקני האגירה השאובה במנרה ובכוכב הירדן וכן פרויקטי ייצור נוספים בצפון", "פגיעה חמורה בשרידות ואמינות מערכת החשמל הארצית" ואף "פגיעה ביכולת אספקת חשמל ליישוב הסביבה ולהתפתחות שלהם, וכלל זה גם קלנסואה".
המבנים, לטענת המדינה, מסכלים הקמת של פרויקט תשתיות לאומי, בעל חשיבות לאומית וחיונית מן המעלה הראשונה למדינה ולציבור, שבכוחו להשפיע באופן משמעותי מבחינה תשתיתית, כלכלית וסביבתית – לטווח הקצר והארוך יותר.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
תוקפה של תמ"א 10
כזכור, ערעור ראשון שהוגש על החלטת בית משפט השלום מטעם המדינה התקבל במחוזי והדיון הוחזר לבית משפט השלום להכרעה בנושא תוקפה של תמ"א 10. בפרקליטות טענו כי בהחלטתו השנייה, חרג בית משפט השלום פעם נוספת מההסכמות הדיוניות שבין הצדדים, והכריע שוב בבקשה כולה ללא שמיעת ראיות ודחה את הבקשות למתן צווים.
לאחר מכן הוגש הערעור נוסף שנדון והוכרע כעת על ידי השופט עידו דרויאן גמליאל בבית המשפט המחוזי. השופט קיבל את הערעור שהגישה המדינה וביטל את פסק הדין של בית משפט השלום בנתניה.
עו"ד שמיר טען בדיון כי "נדמה לי ששכחנו את המסגרת בה אנו מצויים. נושא תוקפה של התוכנית להבנתנו הוכרע כבר פעמיים. נכון הוא שבהחלטת מותב זה מיום 3.7 אכן נקבע כי ביהמ"ש השלום יתייחס לתוקפה של התוכנית, ומשכך, לאחר שהתיק חזר לבימ"ש השלום הוגשו סיכומים נוספים, השלמות סיכומים מטעם הצדדים, שוב, הסכמה דיונית שיש לה תוקף מן הסתם של החלטה לפיה כל צד ישלים את סיכומיו בכתב ולאחר מכן תינתן החלטה לעניין תוקפה של התוכנית. הא ותו לא".
בנוסף טען כי השופטת בשלום קבעה באופן מפורש שמדובר בתוכנית שאושרה והיא שרירה וקיימת. מבחינתנו מדובר בעיקר בהוכחת האינטרס הציבורי הבאת אותם גורמים מומחים מטעם משרד האנרגיה וחברת החשמל כדי להראות לביהמ"ש את האינטרס הציבורי שיש כאן ומדובר בסכומי עתק ודמיוניים, שבחלקם ירדו לטמיון".
עו"ד שריפי שמייצג את התושבים טען כי בהחלטה קודמת נאמר כי בית המשפט יחליט כחוכמתו ביחס למוסכם בעניין תוקפה של התוכנית לאחר שמיעת הצדדים. אין ספק שאם אין תוכנית על המקרקעין המאשרת את קו החשמל הרי אין מקום להרוס את המבנים. הטענות, שהועלו לא שגרתיות במשפט פלילי או מעין פלילי אלא מהדין המנהלי".
כמו כן טען כי בדיון בבית המשפט השלום נאמר שאנשים כאן מסכימים כי במקום שהקו יהיה עילי יהיה הוא מתחת לאדמה. מדוע בת"א הסכימה המדינה שקו החשמל יהיה תחתי, מדוע לתושבי קלאנסווה לא תקף עקרון השוויון".
אפליה לעומת תל אביב
"לא יעלה על הדעת שתוכנית מתא"ר כזו לא התקיים פרוטוקול ולא היתה אפשרות להתנגד לה. ביהמ"ש השלום ציין שיש אפליה לעומת תושבי ת"א והמדינה לא הסבירה מדוע אין אפשרות לקו תחתי בקלאנסווה כמו בת"א, ודיברנו על כך שהוראות התוכנית סותרות זו את זו. צוין כי גם בנית הנתיב בתמ"א לא סופית ואפשר עדיין לשמוע את התושבים ולהתחשב בהם.
בנוסף אמר כי "אין תוכניות מתא"ר במגזר הערבי וזו בעיה. לא רק שיש גם הטלי בניה, נמצאים כאן בעלים של אולם אירועים שיש להם תב"ע של אולם אירועים מאושרת מתחת לקו החשמל, איך המדינה לא ידעה זאת. העד היחיד מטעם המדינה בנושא התוכנית ואישורה בכלל לא ידע במה מדובר ולא היה מעורב באישורי התוכנית. צוין גם שמדובר כאן בהריסת מבנים בסיטונאית, דבר חסר תקדים במדינה ללא כל הליך ראוי והוגן וזכות התושבים. המדינה מדברת על כך שצריך לטפל דחוף בעניין הזה אך מדובר בהחלטת ממשלה שהתקבלה בשנת 2005 ומאז חיכו 18 או 17 שנה ונזכרו שצריך לטפל בעניין הדחוף הזה ואם אחרי 17 שנה נזכרו אז זה לא כל כך דחוף".
בהסכמת הצדדים, הוחלט כי הדיון יוחזר לבית המשפט השלום, שוב, לשם הכרעה בתוקפה של התוכנית החלה על המקרקעין. ככל שייקבע שהתוכנית שחלה במקרקעין בתוקף, יימשך ההליך וישמעו עדויות בנוגע להוכחת יתר רכיבי הבקשה לצו הריסה ללא הרשעה.
- 1.יוסי 11/07/2023 17:10הגב לתגובה זולהרוס מבנים לא חוקיים לאן הגענו
- חח גדול. תכלס. חוצפה להרוס מבנים לא חוקיים. לא יאומן (ל"ת)גדול 11/07/2023 17:34הגב לתגובה זו
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת ב-30 אלף שקל
עובדת בחברה גלובלית שעסקה בבדיקות התאמה למועמדים להגירה לקנדה, טענה כי עם הודעתה על הריונה החל מסע התנכלויות נגדה מצד מנהלי החברה, שכלל הורדת תפקיד, ניתוק ממערכות העבודה ודרישה להתקנת מצלמת מעקב בביתה. בית הדין קבע כי המעסיקה פעלה בחוסר תום לב ובניסיון
לעקוף את החלטת הממונה שאסרה לפטרה, אך דחה חלק מהטענות של העובדת
ירדנה רואס עבדה כמנהלת צוות אנגלית בי.א. שירותי אינטרנט - חברה גלובלית הפועלת באונליין ומספקת בדיקות התאמה וייעוץ למועמדים המבקשים להגר לקנדה. במשך כשנה וחצי היא היתה חלק מהחברה, ניהלה צוות מכירות קטן וקיבלה שכר בסיס שעתי בתוספת עמלות על מכירותיה ועל ביצועי הצוות. אלא שבראשית סתיו 2019, לאחר שהודיעה למעסיקתה כי היא בהיריון, לטענתה החלה שרשרת של אירועים ששינו את חייה המקצועיים.
היא טענה כי מיד לאחר הודעתה, היחס אליה השתנה מן הקצה אל הקצה. שיחה שנערכה שבוע בלבד לאחר ההודעה נהפכה לשיחת נזיפה שבה נמסר לה כי תפקודה כמנהלת אינו מספק, והוחלט להעביר את העובדים שהיו תחתיה לאחריות מנהל אחר. בהמשך, תואר בפסק הדין, היא נדרשה לעבור לשולחן משותף בחלל העבודה, תוך כדי צביעת הקירות במקום ישיבתה - מעשה שגרם לה, לדבריה, עוגמת נפש ופגיעה בתחושת הכבוד שלה. היא גם גילתה כי רשימות הלידים - פרטי הלקוחות הפוטנציאליים שהוזנו למערכת המכירות, הועברו מהעמדה שלה לעובדים אחרים, והלידים שנותרו לה היו באיכות נמוכה שלא אפשרה לה להגיע ליעדי מכירות או לקבל עמלות.
בהמשך, כך לטענתה, הוצעה לה העברה לתפקידים אחרים - נציגת שירות לקוחות או גבייה, בתמורה לשכר שעתי קבוע וללא עמלות, הצעה שהיא ראתה כהשפלה מקצועית. ימים ספורים לאחר מכן גילתה רואס כי החברה מפרסמת מודעות דרושים לתפקיד מנהל צוות אנגלית, בדיוק התפקיד שהיא עצמה מילאה. כשסירבה לשינוי בתנאי העסקתה, כך תיארה, היא הוצאה מקבוצת הווטסאפ של המנהלים, נותקה ממערכות המחשוב של החברה, ולבסוף אף נחסמה מגישה למחשב בעמדתה לאחר שסירבה למסור את סיסמאות הגישה, משום שלטענתה שמרה בו גם חומרים אישיים ופרטיים. באותו שלב כבר הבינה כי החברה מבקשת להיפטר ממנה. ואכן, החברה הגישה בקשה לממונה על חוק עבודת נשים להתיר את פיטוריה - בקשה שנדחתה בינואר 2020.
"תוצאה שאליה הובילו שני הצדדים במשותף"
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופט יעקב אזולאי, תיאר את השתלשלות האירועים בפסק הדין וקבע כי, "האיסור להפלות עובדת על רקע הריונה מתחייב מהוראות סעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח–1988". עם זאת, הדגיש השופט כי מלאכת ההכרעה לא היתה פשוטה, שכן "מצאנו דופי בדרך שבה בחר כל אחד מהצדדים להתנהל... כל אחד בחר להתבצר בעמדותיו, כך שסיום יחסי העבודה סימן במידה רבה את התוצאה שאליה הובילו שני הצדדים במשותף".
- גל של פיטורים באוקטובר, הגבוה מזה 22 שנים
- "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית הדין ניתח את נתוני המכירות שהוצגו, שמהם עלה כי הדסק האנגלי בניהולה של רואס לא עמד ביעדים ויחסי ההמרה היו נמוכים במיוחד. הדסק הצרפתי, למשל, הציג יחס המרה של יותר מ-4%, ואילו דסק האנגלית הגיע רק לכ-1.5%. גם מבחינת הכנסות, נרשמו פערים ניכרים: בדוגמה שהובאה בפסק הדין, בספטמבר 2019 הכניס הדסק האנגלי 2,745 יורו בלבד, בעוד שהדסק הצרפתי הכניס יותר מ-100 אלף יורו. על כן קבע השופט אזולאי כי קיימת הצדקה לטענת הנתבעת שלפיה המחלקה שבניהולה של רואס לא היתה רווחית, אך לצד זאת הוא ציין כי התנהלות המעסיקה לאחר הודעת ההיריון עוררה קשיים של ממש. "גם אם נבקש לא לייחס חשיבות לעניין צביעת הקירות או העברת העובדת ממקומה, אין להשלים עם נטילת הלידים האיכותיים מהתובעת", נכתב בפסק הדין, "ובה בעת, הסרתה מקבוצת הווטסאפ של המנהלים וניתוקה ממערכת המכירות מעידים על התנהלות פוגענית".
