אייל אלחינאי טריא
צילום: סטרוגו צילומים

טריא: אחרי הבעיות המנכ"ל מתפטר, עמוס לוזון יהפוך ליו"ר החברה

מנכ"ל החברה החדש יהיה אייל אלחינאי, אחד המייסדים, שיחליף את שחף ארליך; מניית טריא צללה ב-62%. המשקיעים חיפשו תשואות של 4-5% בטריא כשהריבית במשק הייתה אפסית, אבל הם בורחים מהפלטפורמה כעת, כשיש אלטרנטיבה סולידית יותר ובפחות סיכון בבנק. האם עמוס לוזון יצליח לייצב את הספינה המיטלטלת?
נתנאל אריאל | (8)

מנכ"ל חברת טריא טריא 2.84%  שחף ארליך מתפטר מתפקידו על רקע הכישלון של החברה וההתרסקות בשווי השוק שלה מ-390 מיליון שקל ל-148.4 מיליון שקל, נפילה של 62% מהשיא. יחליף אותו בתפקיד המנכ"ל אחד המייסדים, אייל אלחינאי, ששימש עד כה יו"ר החברה. לתפקיד יו"ר החברה ייכנס עמוס לוזון, מנכ"ל חברת 'עמוס לוזון יזמות ואנרגיה' לוזון קבוצה 0.16% , שהפך לבעל עניין בטריא (21.1%) כשטריא התמזגה עם השלד הבורסאי שלו לוזון נדל"ן. השאלה היא האם עמוס נדל"ן יידע להבריא את החברה ולייצב אותה.

טריא נמצאת בבעיה קשה בעקבות עליית הריבית במשק - היא עניינה את החוסכים כאשר הריבית במשק הייתה אפסית ולא הייתה אלטרנטיבה לכסף. אנשים חיפשו לקבל תשואות סולידיות של 4% ומצאו את זה בטריא. לכאורה, עם סיכון נמוך. אבל הבעיות צצו כאשר הריבית במשק עלתה - פתאום המשקיעים ראו שיש אלטרנטיבות סולידיות בפיקדון בנקאי או קרנות כספיות - שתיהן בסיכון נמוך יותר, ועם נזילות גבוהה יותר (בקרנות כספיות). התוצאה היא בקשות משיכה חריגות שהגיעו ל-15% מכל האשראי של החברה וזה כבר יצר תאונת שרשרת לחברה. טריא כמובן לא היחידה שהמצב אצלה עשוי להיות קשה יותר בעקבות עליית הריבית במשק.

פלטפורמות דומות כמו פאגאיה ואחרות יכולות לסבול מקשיים דומים. אבל בניגוד לטריא, הן לא נסחרות בבורסה והן לא חייבות לדווח למשקיעים מה קורה בפועל. אבל את האזהרה על טריא צריכים לקרוא גם מי שחוסכים בשאר הפלטפורמות הללו. אין הבדל מהותי. 

טריא ניסתה לטעון שהיא משהו שונה ומיוחד, שהיא לא רק חברת האשראי חוץ בנקאי, אלא עוקפת את הבנק ומתווכת ישירות בין מי שצריך הלוואה לבין חוסכים שמוכנים לתת את הכסף שלהם בתמורה לתשואה יפה. 'אתה תרוויח, ולא הבנק' הם אומרים. אבל בסופו של דבר - זה אותו דבר. זו חברת אשראי חוץ בנקאי שהתשואה עליה לכאורה גבוהה יותר לחוסך מאשר פיקדון בבנק, אבל הסיכון, בהתאם, גבוה יותר.

בעקבות עליית הריבית במשק התברר גם שקשה יותר למשוך כספים מהפלטפורמה (כי כדי שחוסך יוכל לחסוך צריך שחוסך אחר יפקיד כספים, אבל בתקופה של העלאת ריבית  קשה יותר למצוא חוסכים חדשים לפלטפורמה וזה הוביל ל"מגמה של עודף בקשות משיכה על הפקדות בפלטפורמה", כך נאלצה טריא להודות לפני חודש, מה שגם יוביל לפגיעה בתוצאות של החברה. התוצאה הבלתי נמנעת היא תהליך של רה-ארגון ופיטורי עובדים. רק שמבחינת החוסכים שהשקיעו שם את הכסף זה מאוחר מדי - לא כי הם לא בהכרח יקבלו את הכסף, בהחלט ייתכן שכן, אבל הסיכון התממש. סיכון הנזילות.

מעבר לכך - הריביות בפלטפורמות הללו כבר לא אטרקטיביות. החברות נאלצות להעלות את הריבית שהן דורשות, ממש כמו כל חברה אחרת. אם זה הבנקים ואם זה חברות אשראי חוץ בנקאי אחר - כולן העלו את הריבית על ההלוואות וזה כולל גם את טריא ואת שאר המתחרות.

טריא בינתיים מנסה להיפטר מכחצי מתיק האשראי שלה ולמכור אותו לבנקים, אבל למה שהבנקים ירצו לקחת תיק כזה? מי שבא לטריא לבקש הלוואות אלה אנשים יותר 'מסוכנים' - אנשים עם פחות יציבות כלכלית, כאלה שהבנקים וחברות האשראי החוץ בנקאי לא רצו לתת להם הלוואה, או שדרשו ריבית גבוהה. אז כשהריבית במשק אפסית זה מצליח, אבל כשהריבית עולה פתאום זה נהיה קשה יותר. ריביות של 10-12% זה כבר לא ריבית של 4-5%. קשה יותר להחזיר את זה ולכן גם אנשים פחות רוצים לקחת הלוואות כאלה, ובצדק. בהחלט ייתכן שהבנקים יסכימו לבסוף לקנות את התיק ולקחת על עצמם את הסיכון, אבל זה יהיה תמורת תשלום נמוך יותר מזה שטריא הייתה רוצה לקבל. גם הם צריכים לדאוג ליתרת הפסדי האשראי שלהם. נכון, עבור הבנקים, זה בקושי 1% מהנכסים, אבל זה עדיין נכסים בסיכון גבוה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

טריא הוקמה ב- 2014 על ידי אייל אלחיאני, ורדה לוסטהויז ואסף שלוש. החברה מפעילה פלטפורמה אינטרנטית לתיווך מקוון באשראי, ש"מהווה זירה למפגש ישיר בין לווים ומלווים ומאפשרת למלווים מצד אחד לחסוך ולהשקיע את כספם תמורת ריבית ומנגד לפזר את כספי ההפקדה בין מספר רב של לווים" - כך החברה שיווקה את עצמה לפני שנה ושנתיים.

נכון לעכשיו, לחברה יש עדיין מספיק מזומנים לשנה הקרובה ואין לה הערת 'עסק חי'. אבל יתרות המזומנים שלה בירידה. בשלושת החודשים הראשונים של 2023 היא שרפה 34.5 מיליון שקל מפעילות שוטפת (בעיקר עקב הפעילות של טריא קרדיט), אבל בשנה שעברה החברה שרפה רק 6.2 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    סוכן שמכיר 29/06/2023 14:09
    הגב לתגובה זו
    ארליך איש מכירות שלא ידע לנהל עד שלוזון הגיע ועשה סדר. להסתבך עם לוזון לא כדאי
  • 4.
    משקיעה לא מרוצה 27/06/2023 21:20
    הגב לתגובה זו
    משקיעה בטריא כבר כמה שנים. מחכה לקבל את הכספים כבר 4 חודשים. עושה רושם שהכל עומד לקרוססססבס
  • 3.
    יוסי 26/06/2023 14:37
    הגב לתגובה זו
    מעניין שרשות ני''ע לא בודקת לעומק מה קורה בטריא ?
  • 2.
    אני 26/06/2023 13:01
    הגב לתגובה זו
    החברה רשמה הכנסות מראש על הקמת הלוואות וחיתום בסך של 3.5-4.5 אחוז (הלוואות שהיא לא יכולהלספק יותר) כל הכסף הזה הולך להמחק כי ההלוואות לא מסופקות בפועל והנהלת החברה לא מדווחת על כלום לדעתי ברבעון הבא נראה מחיקה של כל ההון העצמי של החברה חבורה שלנוכלים
  • איך רשמה ? 26/06/2023 21:30
    הגב לתגובה זו
    איך בדיוק תסביר אני חושב שהכסף ילף בצורה אחרת אבל בוא תסביר רק שהיא נותנת הלוואות היא מקבל עמלה על הריבית ... אולי לא הבנתי בכייף תמיד לומד
  • מתעניין 26/06/2023 23:21
    החברה רושמת עמלת הקמה וחיתום להלוואה 3.5-4.5 אחוז כהכנסה בדוח רווח והפסד ברגע שהיא חותמת על הסכם ההלוואה עם קבוצת הרכישה , על מלוא ההתחייבות להלוואה !! בימים כתיקונם אין עם זה בעיה , בהנחה שהחברה יכולה לספק את ייתרת ההלוואה לה זכאי המלווה (קבוצת הרכישה) אבל שיש יותר פדיונות מהפקדות אי אפשר להשלים את ההלוואה מה שאומר שרשמת הכנסה שאתה צריך להחזיר .
  • 1.
    איתי תוהה 26/06/2023 11:16
    הגב לתגובה זו
    כי אחרת לא היה לו ,,,בעקבות עליית הריבית במשק התברר גם שקשה יותר למשוך כספים מהפלטפורמה (כי כדי שחוסך יוכל לחסוך צריך שחוסך אחר יפקיד כספים,
  • מוזר 26/06/2023 12:00
    הגב לתגובה זו
    נשמע כמו פירמידה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנועי בית שמש
צילום: רווח הפקות ויקיפדיה

פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל

אדיר בן עמי |

קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות. 

המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים. 

פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית. 

הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר. 

גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).