פרסום ראשון: יותר מ-35% הצבעה עד כה בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין; הארכה של שעה בקלפיות הראשיות
המרוץ לראשות לשכת עורכי הדין בין עו"ד עמית בכר היו"ר הזמני של לשכת עורכי הדין לבין עו"ד אפי נוה היו"ר לשעבר של הלשכה, הצליח להעיר את כל המערכת הפוליטית והבחירות חרגו מזמן ממערכת בחירות רגילה של לשכת עורכי הדין.
החל מהשעה שמונה בבוקר, 77 אלף עורכי דין בעלי זכות בחירה יכלו לצאת ולהצביע ב-171 קלפיות ברחבי הארץ שנפרסו ב-76 ישובים. בכל בתי המשפט הוצבו קלפיות. בתל אביב בלבד ישנם 10 מוקדי הצבעה.
פרסום ראשון - לביזפורטל נודע כי עד לשעה זו (17:40) הצביעו יותר מ-35% מעורכי הדין, כלומר למעלה מ-27 אלף מצביעים. מדובר על הנתון הגבוה ביותר במערכות הבחירות האחרונות. בפעם הקודמת הצביעו בסף הכל 28 אלף וצפוי שהמספרים יהיו גבוהים משמעותית.
בשעה 14:40 פורסם העדכון הרשמי האחרון מלשכת עורכי הדין על אחוזי ההצבעה, כאשר עד אז הצביעו מעל ל-23.6% מעורכי הדין. התוצאות הרשמיות אמורות להימסר רק מחר בבוקר.
- בחשד לעבירות שוחד: נשיא המחוזי וראש לשכת עו"ד לשעבר עוכבו לחקירה
- עמית בכר הביס את אפי נווה לאחר שקיבל כ-70% מהקולות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המיתוג של בכר כנציג השמאל לעומת נוה כנציג הימין והמשמעות של בחירת כל אחד מהם למחנה הפוליטי הימני או השמאלי, בנוגע לשני נציגי הלשכה בוועדה לבחירות שופטים הוציאו את עורכי הדין ממשרדיהם לקלפיות כבר משעות הבוקר.
ראש בראש. אפי נוה ועמית בכר. צילום: סיון פרג' ושלומי יוסף
זאת בניגוד לבחירות הקודמות ללשכה שהיו מנומנמות עם אחוזי הצבעה נמוכים. על פי הדיווחים ללשכת עורכי הדין משעות הבוקר נוצרו עומסים כבדים בקלפיות ברחבי הארץ.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
בנוסף לבכר ונוה מתמודדים לראשות הלשכה גם עו"ד דורון ברזילי יו"ר הלשכה לשעבר ועו"ד ארקדי אליגולאשוילי. כאשר הקולות שהם יקבלו עשויים לשלוח את מערכת הבחירות לסיבוב שני באם אף אחד משני המועמדים המובילים לא יגיע ל-40%.
העומסים בקלפי. צילום לשכת עורכי הדין.
2 ראשי מחוזות כבר נבחרו
הבחירות הם לא רק לראשות הלשכה אלא גם לראשי המחוזות ולמועצה הארצית וכן לוועדי המחוזות. למועצה הארצית אשר מונה 43 חברים והיא זו שבעצם בוחרת את נציגי הלשכה לוועדה לבחירת שופטים, מתמודדים בנוסף לרשימות של ארבעת המועמדים לראשות הלשכה עוד 14 רשימות.
קלפי בלשכת עורכי הדין. צילום לשכת עורכי הדין
במחוז ירושלים מתמודדים עו"ד ארז צ'צ'קס ועו"ד אבי שינלדר. על ראשות מחוז ת"א שהוא המחוז הגדול ובעל ההשפעה הרבה ביותר מתמודדים עו"ד חיה מנע, עו"ד ליאור שפירא, עו"ד תומר בכר. על ראשות מחוז מרכז מתמודדים עו"ד תמי אולמן ועו"ד איתן עמרם. על ראשות מחוז חיפה מתמודדים עו"ד צבי אדיר ועו"ד שאדי סרוג'י. במחוז צפון לא מתקיימים בחירות לראשות המחוז לאחר שעו"ד מוחמד נעאמנה הוכתר כמנצח לאחר שהיה המועמד היחיד. גם במחוז דרום ראש המחוז עו"ד אלעד דנוך הוכתר כמנצח לאחר שהיה המתמודד היחיד.
תרומות במיליוני שקלים
מערכת הבחירות לוותה בהרבה דם רע בין שני המתמודדים המובילים לראשות הלשכה אפי נוה ועמית בכר. בכר נתמך ע"י סיעות האופוזיציה ואף מקיים התייעצויות שוטפות עם חברי הכנסת. נוה נתמך חלקית ע"י חברי כנסת ושרים מהקואליציה.
בנוסף, לפי דוח התרומות שהציגו השניים נוה גייס כ-300 אלף שקל תרומות. כאשר התורם הגדול ביותר היה נידאל עואידה מכפר כנא מספר 3 ברשימה של נוה שתרם לקמפיין 150 אלף שקל. לעונתו בכר גייס יותר מ-3 מיליון שקל תרומות, כאשר מספר תורמים תרמו לו חצי מיליון שקל כל אחד. כך דוריס ארקין תרם חצי מיליון שקל לקמפיין. גם שולמית וזאב מוזס תרמו חצי מיליון שקל. חברת ריקאפ וחברת איש בענן תרמו 100 אלף כל אחת. מתתיהו ומרב זינדר תרמו לבכר 356 אלף שקל. סכומי כסף די חריגים בהתמודדות ללשכת עורכי הדין. שני המתמודדים הנוספים ברזילי ואליגולאשוילי הציגו נתוני תרומות צנועים בהרבה. ברזילי הציג תרומות בסך של 205 אלף שקל, כאשר נעמי עיני פלדמן מספר 2 של ברזילי בבחירות תרמה 125 אלף שקל לקמפיין. אליגולאשוילי הציג נתונים לפיהם לא קיבל תרומות כלל לקמפיין.
התרומות של עמית בכר. צילום אתר לשכת עורכי הדין
התרומות של אפי נוה. צילום אתר לשכת עורכי הדין
שר המשפטים האריך את זמני ההצבעהלאור העומסים הכבדים בקלפיות פנה יו"ר ועדת הבחירות שלומי באשי היום מספר פעמים לשר המשפטים יריב לוין בבקשה להאריך את פעילות הקלפיות.
באשי כתב "אנו מקבלים פניות רבות על עומסים כבדים בקלפיות השונות, בכל רחבי הארץ. נודה בכל לשון של בקשה לקבל את החלטתך, בהקדם ככל הניתן, על מנת שנוכל להיערך בהתאם מבחינת כוח אדם וזאת ככל ששעות ההצבעה יוארכו בקלפיות. כל החלטה היא החלטה". באשי ביקש להאריך את זמני ההצבעה מ-17:00 עד 20:00 בקלפיות המשנה והשר לוין לאחר שעות ארוכות של אי מענה נעתר לבקשתו.
המכתב לשר המשפטים. צילום לשכת עורכי הדין
המענה המאוחר משר המשפטים. צילום משרד המשפטים
- 6.שרה 20/06/2023 20:09הגב לתגובה זוחלילה וחס שבכר יבחר, לא מספיק שהוא נואם אצל האנרכיסטים צריך אותו גם בלשכה??? קץ הדמוקרטיה במדינה....
- 5.רק במדינה משיכית כמו ישראל של היום יכול עברין מורש 20/06/2023 19:35הגב לתגובה זורק במדינה משיכית כמו ישראל של היום יכול עברין מורשע להציג עצמו לראש הלישכה אבל כשכל כך הרבה עבריינים מורשעים ועבריינים שעוד לא נתפסו בכנסת ישראל אני לא מתפלא
- 4.קח קח מחיינו את המושחתים האלה . (ל"ת)אבינו מלכנו שבשמים 20/06/2023 18:49הגב לתגובה זו
- 3.איך איך פושע ומושחת עדיין מסתובבים חופשי ? (ל"ת)"מכל העולם מתקשרים " 20/06/2023 18:48הגב לתגובה זו
- 2.שהעבריינים והפושעים היו יורדים למקלט מרוב בושה . (ל"ת)איפוא הימים ההם .... 20/06/2023 18:48הגב לתגובה זו
- 1.תחזיקי מעמד ממש עוד קצת ונציל אותך . (ל"ת)מדינה אהובה שלי ! 20/06/2023 18:48הגב לתגובה זו
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים ישראלים תתברר בארץ
השופטת דחתה את בקשת אמזון ואמזון שירותים לכפירה בסמכות בית המשפט הישראלי. בהחלטה מקיפה היא קבעה כי אמזון מפעילה תצורת אתר ישראלית, פונה לצרכנים ישראלים ופועלת בשוק המקומי, ולכן לא תוכל לטעון שהפורום הישראלי אינו המקום הראוי לברר את התביעה. מדובר בייצוגית
בטענה כי ממשק המשתמש של אמזון הטעה לקוחות לרכוש מנוי פריים או פריים וידאו מבלי שהתכוונו לכך, ואף הקשה על ביטול השירותים
בתחילת 2025, באולם השקט של בית המשפט המחוזי בלוד, נדונה סוגיה עקרונית שמעסיקה צרכנים רבים בישראל: האם תאגיד אינטרנט בינלאומי כמו אמזון יכול להתחמק מדיון בישראל בטענה שהכל מתנהל מעבר לים. מאחורי ההליך עומדים שני צרכנים ישראלים, רביד דקל ושחר ולר, שהגישו בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד שתי ישויות של החברה: Amazon.com . ו-Amazon.com Services LLC. הם טענו כי ענקית הסחר האלקטרוני מפעילה את אתר Amazon.com באופן מטעה, כדי לשדל לקוחות לרכוש שירותי פריים ופריים וידאו גם כשלא התכוונו לכך, ושלאחר מכן היא מקשה עליהם להתנתק מהשירותים.
לטענת המבקשים, אמזון עיצבה את ממשק המשתמש כך שצרכנים יחשבו כי הצטרפות לשירותי פריים היא חלק אינטגרלי מתהליך הקנייה, וכי ההטעיה חמורה במיוחד עבור לקוחות ישראלים, שאינם נהנים מאותן הטבות משלוחים כמו הצרכנים האמריקאים. הם טענו כי גם השירות הנוסף, אמזון פריים וידאו, מוצג באופן מטעה, כך שצרכנים המבקשים לצפות בתכני סטרימינג בלבד נגררים לרכוש את חבילת פריים המלאה, שיקרה בהרבה. בנוסף, לטענתם, אמזון מערימה קשיים על מי שמנסה לבטל את המנוי.
במרכז ההליך ניצבה השאלה: האם לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתביעה נגד חברה אמריקאית, כשהשירות נרכש דרך אתר בינלאומי. אמזון ביקשה מבית המשפט לדחות את ההליך בטענה שאין לו סמכות מקומית, שכן "השירותים המדוברים אינם מוצעים כלל לצרכנים בישראל", אלא רק למשתמשים שהזינו כתובת משלוח בארה"ב. לטענתה, כל ההתקשרות נעשתה לפי תנאי שימוש שקובעים כי הדין החל הוא דין מדינת וושינגטון.
בסיס עובדתי "רעוע"
בבקשות הכפירה, הדגישה אמזון כי הבסיס העובדתי שעליו מבוססת בקשת האישור הוא "רעוע", וכי מדובר בניסיון של המבקשים "לייבא" את תביעת הרשות הפדרלית להגנת הצרכן (FTC) שנוהלה נגדה בארה"ב. אמזון טענה גם כי המבקשים עצמם מודים כי אינם זוכרים את נסיבות ההצטרפות לשירותים, ולכן לא הוכיחו כלל שנפגעו או הוטעו. המבקשים השיבו כי אמזון נוכחת היטב בישראל, פונה במובהק לקהל הישראלי, ואף מפעילה ממשק בשפה העברית ומאפשרת תשלום בשקלים. לטענתם, ההטעיות נוגעות לציבור הצרכנים המקומי, ולכן לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתיק. הם הדגישו כי, "הנזק שנגרם לחברי הקבוצה התרחש בישראל, כתוצאה מפעילותה של אמזון הפועלת כאן ומכוונת לשוק המקומי".
- אמזון לעניים? החברה משיקה את Amazon Bazaar לשווקים המתפתחים
- אמזון חותמת על עסקה של 38 מיליארד דולר עם OpenAI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת כרמית בן אליעזר דחתה את בקשת אמזון, בנימוק כי החברה לא הצליחה לבסס את טענתה העובדתית שלפיה שירות פריים אינו מוצע לישראלים. היא כתבה בהכרעתה כי, "משלא הוגש תצהיר מטעם המשיבות, הרי שלא הונחה תשתית לביסוסה של טענה זו". לדבריה, גם אם אמזון צדקה בטענה ששירות פריים מוצע רק למי שהזינו כתובת בארה"ב, זה לא מספיק כדי לשמוט את הקרקע מתחת לעילת התביעה, שכן גם לקוחות ישראלים שהזינו כתובת אמריקאית זכאים שלא להיות מוטעים.
