צים מפספסת בגדול ונופלת ב-10% בטרום
חברת הספנות הישראלית צים צים מפספסת את תחזיות האנליסטים ומוחקת את העלייה המוקדמת בוול סטריט. לפני פרסום הדוחות המניה עוד עלתה ב-4% וכעת היא יורדת ב-2% במסחר המוקדם בוול סטריט. עדכון ל-14:15: המניה נופלת כעת ב-10% בטרום.
צריך לומר, האכזבה הייתה ידועה מראש, גם בחברה אמרו בראיון לביזפורטל ש"הרבעונים הראשון והשני יהיו קשים אבל לא צופים שנפסיד השנה", אז אף אחד לא מופתע מכך. רק שהאנליסטים בטוחים שצים תחזור להפסיד השנה, ובחברה מאמינים שזה לא יקרה ושהיא תסיים את השנה ברווח מסוים. למרות החולשה, צים מאשררת את התחזיות ולא מורידה אותן. היא צופה EBITDA מתואם בטווח של 1.8-2.2 מיליארד דולר, ו-EBIT מתואם בטווח של 100-500 מיליון דולר. איך זה יכול להיות? החברה מדברת על "ציפייתה לשיפור בתנאי השוק במהלך המחצית השנייה של 2023, למרות התנאים מקרו-כלכליים והענפיים השליליים".
האם צים תצחק על כל האנליסטים בסוף השנה או שהיא תיאלץ להכיר בכך שהם צדקו?
צים הפסידה 50 סנט למניה על הכנסות של 1.37 מיליארד דולר (נפילה של 63% לעומת 1.7 מיליארד ברבעון המקביל), בעוד האנליסטים ציפו לרווח על האפס על הכנסות של 1.57 מיליארד דולר. צים רשמה EBITDA מתום של 373 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה (נפילה של 85%) והפסד תפעולי מתואם (EBIT) של 14 מיליון דולר (לעומת רווח של 2.2 מיליארד דולר ברבעון המקביל). מרווח ה-EBITDA נפל ל-27% לעומת 68% ברבעון המקביל בשנה שעברה. החברה ייצרה רק 174 מיליון דולר תזרים מזומנים מפעילות שוטפת לעומת 1.66 מיליארד ברבעון המקביל.
ברבעון הבא האנליסטים צופים לחברה הפסד של 59 סנט למניה על הכנסות של 1.5 מיליארד דולר.
נמשכת הירידה במחירי התובלה ובמספר המכולות שצים מעבירה
צים הובילה 769 אלף מכולות (TEU) ברבעון הראשון, ירידה של 10% לעומת 859 אלף ברבעון המקביל בשנה שעברה. מחיר ההובלה הממוצע למכולה (TEU) ברבעון הראשון עמד על 1,390 דולר, ירידה של 64% ביחס ל-3848, ברבעון המקביל.
- צים תימחק מניו יורק? גליקמן ואונגר מנסים להשתלט בפרמיה של 30%
- "צים גמישה ורווחית יותר מהמתחרות וממוקדת; לא התפתנו כמו אחרים לגוון את הפעילות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית צים נסחרת תמורת 17 דולר למניה ושווי שוק של 2.1 מיליארד דולר אבל יש לה גם יותר מ-4 מיליארד דולר במזומן (4.25 מיליארד דולר, ירידה של 353 מיליון לעומת הרבעון הקודם) והשאלה הגדולה - מה היא תעשה עם כל המזומן הזה. יתרת החוב נטו של החברה עומדת על 381 מיליון דולר.
אלי גליקמן, נשיא ומנכ"ל צים, אמר: "לאחר שנת שיא במונחי EBITDA ו-EBIT מתואמים, תוצאות הרבעון הראשון של צים שיקפו את הירידה המשמעותית בדמי ההובלה והחולשה בביקושים, בעיקר בסחר מאסיה לצפון אמריקה, שהחלו בשנה שעברה. הצפי לטווח הקצר בספנות המכולות אמנם נותר מאתגר, אולם הצעדים היזומים בהם נקטנו בתקופת הגאות בשוק מציבים אותנו בעמדה משופרת להתמודד עם אתגרים אלו, ואנו מאמינים כי האסטרטגיה המבדלת שלנו תביא, בסופו של דבר, ערך בר-קיימא לבעלי המניות שלנו בטווח הארוך".
בשנתיים האחרונות צים הכניסה למדינת ישראל 5.2 מיליארד שקל. זה הכנסות למדינה שלא יחזרו בשנים הבאות וזו בעיה גדולה מבחינת תחשיבי התקציב של ישראל, מעבר לכל שאר הבעיות של ההאטה בהייטק ובמשק. רק שנדמה שבמשרד האוצר לא לקחו את זה בחשבון.
- 3.פחות לקואליציה 22/05/2023 15:55הגב לתגובה זוהליכוד צריך להדיח הסגול .קואליציה ליכוד גנץ ליברמן לפיד .בועטים את הפרזיטים המשתמטים לטובת החזון הציוני ומדינה מפותחת.סוף לקצבאות הגבלת ילודה בחוק.
- 2.הגאון שחשב שהוא טסלה 22/05/2023 14:41הגב לתגובה זוכעת אסון צים. שכן ייגמר לעולם
- 1.הציבור משקיע האחים עופר גוזרים קופון (ל"ת)22/05/2023 14:34הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
