דירה נדלן השכרה שכירות
צילום: שלומי יוסף

עשו את עצמכם מופתעים: כך המדינה מזניחה את שוכרי הדירות

בעוד שההכנסות ממיסוי מקרקעין מזנקים ריאלית שני עשורים ברציפות, הסעיף הגדול ביותר בתקציב ההולך וקטן של משרד השיכון, סיוע בשכר דירה לזכאים, נשחק. הנה המספרים שמוכיחים: השקעות המדינה בדיור נמוכות, הכנסות המדינה מנדל"ן גבוהות
איציק יצחקי | (6)

מזה שנים ממשלות ישראל כבר אינן משקיעות תקציבים גדולים כדי לממן פרויקטים של בינוי לדיור ולסייע לציבור להשיג קורת גג. גם בהצעת התקציב הנוכחית אין בשורה. לפי הצעת התקציב יעמוד תקציב משרד הבינוי והשיכון בשנת 2023 על כ-6 מיליארד שקל, ועוד פחות מכך בשנת 2024.

דוח של מרכז אדווה מבליט את המספרים: במקביל לקיטון בתקציב משרד הבינוי והשיכון, הכנסות המדינה מנדל"ן המשיכו לעלות. בשני העשורים האחרונים עלו הכנסות המדינה ממיסי נדל"ן עלייה ריאלית מ-4.2 מיליארד שקל בשנת 2001 ל-12.1 מיליארד שקל בשנת 2020. בשנת 2021 נרשם זינוק חד וההכנסה הכוללת ממיסים אלו טיפסה ל-18.4 מיליארד שקל. איך כל זה מסתדר עם השקעות נמוכות בדיור? פשוט: עליית המחירים הובילה לכך שהמדינה מאוהבת במיסוי מקרקעין.

עוד נמצא כי בין השנים 2000 ל-2020, הכנסות המדינה מהעברות רשות מקרקעי ישראל נעו בין כ-100 מיליון שקל ל-כ5 מיליארד שקל בשנה, והצטברו לכ-45 מיליארד שקל במהלך שני העשורים. בשנת 2021 נרשם זינוק חד בסכום שהעבירה רשות מקרקעי ישראל למדינה, שהגיעו לסכום שיא של 14.8 מיליארד שקל בשנה - כמעט שליש מסך הסכום שהועבר למדינה במהלך שני העשורים האחרונים.

הסעיף הגדול ביותר בתקציב משרד הבינוי והשיכון הוא הסיוע בשכר דירה. הסיוע ניתן למשקי בית שאין בבעלותם דירה ושעומדים במספר קריטריונים לקבלת הסיוע (קשישים, עולים, נכים, מקבלי קצבת הכנסה וכו'). גובה הסיוע נקבע לפי פרמטרים של קריטריון הזכאות, גיל, מספר הנפשות במשפחה ואזור המגורים. בשנת 2022 עמדה ההוצאה לתשלומי הסיוע בשכר דירה על 2.3 מיליארד שקל, כ-41% מסך תקציב הבינוי והשיכון בשנה זו. בהצעת התקציב לשנים 2023-2024 מתוקצב סכום דומה. 

על רקע עליית מחירי השכירות שחלה ב-15 השנים האחרונות, ירד חלקו של הסיוע הממוצע בשכר הדירה החודשי מ-30.1% בשנת 2007 ל-24.4% בשנת 2017. גם בשנת 2022 לא חל שיפור ניכר: אמנם, בין 2017 ל-2022 עלה הסכום החודשי הממוצע עלייה ריאלית - מ-981 שקל ל-1,043 שקל - אלא שהעלייה המקבילה בשכר הדירה הממוצע הארצי שחקה את מרבית ההעלאה, ומשקלו של הסיוע בשכר הדירה הממוצע עלה רק במעט, והגיע ל-24.7%.

הביסוס של מדיניות הדיור הממשלתית על סיוע בשכר דירה פגעה באפשרות להרחבה ושיפור הדיור הציבורי בישראל. כחלק ממדיניות "השוק הפרטי", אומר הדוח, נטשה ממשלות ישראל את הדיור הציבורי, הקשיחו את הקריטריונים לזכאות והמעיטו או אף ביטלו לחלוטין את ההשקעה התקציבית בבנייה חדשה של דיור ציבורי. בעשור האחרון הייתה ההשקעה נטו של משרד הבינוי והשיכון בדיור הציבורי נמוכה יחסית, ועמדה על סכום של כ-300 עד 500 מיליון שקל בשנה בלבד.

בהצעת התקציב לשנים 2024-2023 לא צפוי שינוי מהותי בסעיף הדיור הציבורי. ההוצאה נטו מתוקצבת ל-213 מיליון שקל בשנת 2023, ול-285 מיליון שקל בשנת 2024 (במחירים קבועים לשנת 2022).

קיראו עוד ב"נדל"ן"

עוד מוצא הדוח כי מזה שנים שתחזוקת הדיור הציבורי אינה מתוקצבת כראוי, ומצבן התחזוקתי של דירות ציבוריות רבות הוא לקוי ביותר. לפי הערכה שמסרה חברת 'עמידר' למבקר המדינה, התקציב השנתי הנדרש לתחזוקה ראויה של דירות הדיור הציבורי עומד על כ-400 מיליון שקל בשנה.

בפועל, התקציב העומד לרשות תחזוקת הדיור הציבורי נמוך בהרבה: בעוד שבין שנת 2015 ל-2016 עלתה ההוצאה עבור תחזוקת הדיור הציבורי מכ-92 מיליון שקל לכ-214 מיליון שקל, משנת 2017 חזר הסכום לרדת, והגיע לשפל של כ-91 מיליון שקל בשנת 2021.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    למהגרים אפריקאים נותנים דירות קבלן חדשות, לכאורה (ל"ת)
    העיקר 22/05/2023 11:43
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אשק 22/05/2023 08:32
    הגב לתגובה זו
    כל השופטים, הפוליטיקאים ואנשי הציבור הם משכירי דירות, לא חלק מהם כולם, ואי תשלום המס הוא הגורם המדרבן לעושק השוכרים. רק מיסוי גבוה בשיעור 25 עד 35 אחוז למשכירים והחזר מס בגובה 15 עד 25 אחוז לשוכרים יוריד את המחירים ויפסיק את העושק הנורא הזה אף יותר ממחירי הבתים הגבוהים.
  • 3.
    מדינה של מנוולים שמתאכזרים לאזרחים (ל"ת)
    איתן 21/05/2023 16:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    צבי 21/05/2023 15:42
    הגב לתגובה זו
    זה למה דירה מעפנה "בסביוני עפולה" או "בנאות אשקלון" עולה פי שלוש מדירה זהה בניו ג'רזי. הממשלות דיברו המון אבל עשו הכל שהנדל"ן ימשיך לעלות. עכשיו הכיוון ברור- הכל הולך להתרסק
  • 1.
    רועי 21/05/2023 13:41
    הגב לתגובה זו
    הטעות היחידה של בנק ישראל היא שהוא לא העלה את הריבית 2011....והטעות היחידה של הלמס היא שהוא הלך עם העולם לפני 30 שנה הוציא את מחירי הדירות מהמדד והכניס שכירות מה שגרם שעיוותים קשים בסטטיטיקה ויצר אשליה שאין אינפלציה... עכשיו עכשיו הונאת האינפציה חוזרת לנו לפנים בעוצמה אדירה ...על טעויות משלמים ריבית אפס במשך שנים 12 רצופות זה פשע נגד האנושות מחקתם את מעמד הביניים....בכל שבת יש מוצאי שבת
  • אני 21/05/2023 18:41
    הגב לתגובה זו
    העולם 0%?
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.


הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים -1.95%  , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.

כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים  - והוא גם לא נראה באופק.

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.