פרישה פנסיה זקן
צילום: Pixabay

העוקץ הפיננסי גורם לנזק של יותר מחצי מיליארד שקל בשנה

קשישים מתחת לגיל 70 מפסידים כסף פי 5 משאר האוכלוסייה בגלל "האותיות הקטנות", בני 85-90 מפסידים כמעט פי 5 משאר האוכלוסייה בגלל "אדיבות יתר, ובין 60-20 אחוז מהקשישים נפלו קורבן לניסיונות הונאה צרכנית.
 
נחמן שפירא | (2)

הכנסת כבר עסקה בעבר בנושא עוקץ הקשישים וחוקקה מספר חוקים בניסיון להקטין את שיעור הפגיעה באזרחים הוותיקים בישראל ע"י חברות שונות שכל מטרתן היא לרמות ולעקוץ. לפני כשנה וחצי שרת הכלכלה לשעבר אורנה ברביבאי והשרה לשוויון חברתי לשעבר מירב כהן, בשיתוף שר המשפטים והרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, פרסמו תיקון לחוק בכדי לעצור את העברת הכספים מחברות האשראי לחברות אשר עוקצות קשישים.

 

על פי התיקון לחוק, הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן הוסמכה לקבוע כי עסק הוא מפר בנסיבות מחמירות, ותוכל להעביר מידע על כך באופן ישיר לחברות האשראי, אשר יפסיקו מרגע ההודעה כל שירותי סליקה לאותו עסק. לפני כשנה אישרו גם הטלת קנסות מוגדלים, בגובה של כ-70 אלף שקל למי שיוכח כי עקץ או הטעה או רימה קשישים - אבל האם זה עובד?

 

חצי מיליארד שקל בשנה

אך חוקים ותקנות לחוד ומציאות לחוד, ראש אגף חקירות ומודיעין ברשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, אניטה יצחק, אמרה השבוע בוועדת הכלכלה של הכנסת את מה שכולם יודעים: ישראל היא גן עדן לרמאים ולגנבים. במיוחד לאלו שעוקצים ומרמים קשישים. יצחק אמרה כי "אחרי עוקץ הקשישים במתכונתו הקודמת, של מכירת מוצרים שהם לא צריכים, צמח העוקץ הפיננסי שגורם לנזק של למעלה מחצי מיליארד שקל בשנה".

כן קראתם נכון, הקשישים בארץ נעקצים בחצי מיליארד שקל כל שנה ומדינת ישראל ומשמשלת ישראל ממשיכים לישון על האף. יצחק אומנם ציינה כי הרשות מבצעת אכיפה והטילה הודעות קנס של כ-100 מיליון שקל. נו באמת. אז איך זה שהקשישים ממשיכים לשלם ולשלם והפושעים והרמאים ממשיכים לחגוג?

לפי הנתונים שמסרה, קשישים מתחת לגיל 70 מפסידים כסף פי 5 משאר האוכלוסייה בגלל "האותיות הקטנות", בני 85-90 מפסידים כמעט פי 5 משאר האוכלוסייה בגלל "אדיבות יתר, ובין 60-20 אחוז מהקשישים נפלו קורבן לניסיונות הונאה צרכנית.

 

לפי הנתונים, 10% מכל הפניות שמגיעות לרשות מגיעות מצרכנים בני 65 ומעלה. יצחק ציינה, כי באוקטובר 2020 קיבלה הממשלה החלטה לתוכנית חירום להגנה על צרכנים פגיעים מפני עוקץ, והתוכנית בשלבי יישום ובין היתר הוקם מאגר "אל תתקשרו אלי". יו"ר הוועדה דוד ביטן אמר כי "צריך לחייב באופן אישי נושאי משרה בחברות שפוגעות בקשישים. יצחק התייחסה לכך ואמרה כי הדבר לקראת שינוי".

 

לא נגחך על נושאי תפקידים ציבוריים, אבל חברי הכנסת והמופקדים על הטיפול בנושא אומרים את הדברים בשביל לצאת ידי חובה - הם לא עושים שינוי בשטח.

 

איפה המשטרה?

ואיפה המשטרה אתם שואלים? אז ראש מחלקת קהילה במשטרה, ניצב משנה הוד לוי, אמר בדיון כי בוצעה הסברה בכל תחנות המשטרה באשר להתמודדות עם עוקץ והונאות כאלה ואחרות. הוא הוסיף כי המשטרה פועלת בשיתוף פעולה עם המשרד לשוויון חברתי, ואמר כי רק בפעולה משותפת אפשר להגיע לתוצאות טובות.

קיראו עוד ב"בארץ"

לא צריך להזכיר שהמשרד לשוויון חברתי נקרע וחולק לחתיכות קטנות לאחר הקמת הממשלה. המשרד חולק מחדש למספר שרים, אז לא ממש הייתי בונה על המשרד בשביל לטפל בבעיה.

נו בוצעה הסברה מה אתם רוצים? עכשיו בטוח השוטרים ידעו איך לטפל בבעיה. אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק.

לוי טען כי "בשנים האחרונות רואים עלייה בכתבי האישום, כי אנו מצליחים להביא לדין הרבה אנשים", אמר. רב פקד שרון סויסה הוסיף, כי מ-2020 ועד היום יש כ-2,000 תיקים בהם הקורבן הוא קשיש, והוגשו כ-200 כתבי אישום בשנה שזה ב-10% מהמקרים, וכי יש שיתוף פעולה עם הרשות להגנת הצרכן.

10% מבחינת המשטרה של הגשת כתבי אישום בנושא זה הישג? מה עם 1,980 המקרים האחרים בהם לא הגשתם כתב אישום. מי דאג להחזיר לקשישים את כספם מי דאג לסייע להם?

 

נציג הסתדרות הגמלאים, משה אשכנזי, היה היחיד בדיון שאמר את הדברים כהוויתם. אשכנזי אמר כי העונשים על מעשים כאלה הם שנתיים מאסר, והחקיקה הקיימת אינה אפקטיבית. "עונש של 15 שנה היה יכול להרתיע ולבלום את הדבר הזה, בנוסף צריך הרמת מסך וכניסה לכיס האישי של עוקצי הקשישים". היו"ר ביטן אמר כי הוא סבור שהעונש קל מדי, אבל מי שקובע אותו זה בית המשפט. ח"כ עופר כסיף אמר כי הבעיה העיקרית היא שאנשים כאלה הם טרף קל.

נו ח"כ כסיף מצא את האשמים. הקשישים הם טרף קל וזו הבעיה שלנו מדינת ישראל הגדולה. בגלל זה עוקצים אותם, ואנחנו לא עושים כלום כי אנחנו עסוקים בבורקסים בוועדות הכנסת.

 

ואם חשבתם שהדיון נערך כי מישהו דואג לקשישים, אז פחות. הדיון היום נערך לציון יום "והדרת פני זקן", שיזם ח"כ ישראל אייכלר, וח"כ אייכלר אמר כי הונאת קשישים זה אחד הדברים המזעזעים ואי אפשר להיות סבלני כלפי תופעות מסוג זה. נו אז גם ב-364 הימים האחרים שהם לא יום ו'הדרת' יעסקו בכך בוועדת הכלכלה? לצערי אתם יודעים את התשובה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הכנסת נדרשת לקבוע עונשי מינימום של 15 שנה ואז הכל ישתנה (ל"ת)
    תמיר 21/05/2023 09:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ל 19/05/2023 12:27
    הגב לתגובה זו
    לקשישים,נהגים,נוער ואחרים להגביל את השימוש בסלולרי שהוא השטן הנוכחי,לא תשתמשו לא תעקצו,כה פשוט
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

ביטוח לאומי
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי דיגיטלי: להשתלט על הבירוקרטיה מהספה

עידן הפקסים והתורים המתישים בסניפים יישארו בקרוב מאחור - באמצעות האפליקציה החדשה, שירותי המסרונים המאובטחים ומנגנון מיצוי זכויות, המוסד לביטוח לאומי הופך את המסע למיצוי הזכויות שלכם לקל ומהיר יותר

ענת גלעד |
במשך עשורים, השם "ביטוח לאומי" היה מילה נרדפת לחוסר יעילות, בירוקרטיה סבוכה, מוזיקת המתנה אינסופית בטלפון והררי טפסים שצריך למלא שוב ושוב. אך המציאות של דצמבר 2025 שונה בתכלית. הלחץ חסר התקדים של השנתיים האחרונות - הצורך לתת מענה מהיר לעשרות אלפי נפגעי מלחמה, משרתי מילואים ומפונים - אילץ את המערכת המגושמת לבצע קפיצת מדרגה טכנולוגית שהייתה צריכה לקרות מזמן. היום, המערכות הדיגיטליות לא רק "ידידותיות יותר", במוסד לביטוח לאומי גם טוענים שהן פועלות באופן אקטיבי כדי למנוע מצב שבו זכויות של אזרחים הולכות לאיבוד בגלל חוסר ידיעה או קושי במילוי טפסים ידניים.

מהפכה בקליק: האפליקציה והשירות המהיר

האפליקציה שהוטמעה במלואה במהלך שנת 2025 היא כבר לא רק אתר אינטרנט מותאם, אלא כלי עבודה שלם בתוך הטלפון הנייד. המהפכה מתחילה ביכולת להגיש תביעות בצילום מהיר: אין יותר צורך בסורקים או בדואר. הגשת תביעה לדמי פגיעה בעבודה, דמי לידה או תגמולי מילואים מתבצעת על ידי צילום המסמכים הרפואיים או האישורים בנייד ושליחה מיידית. כמו כן, המערכת מציגה בכל רגע נתון מעקב שקוף אחר התביעה: תוכלו לראות מתי המסמכים התקבלו, אם הם עברו לבדיקת פקיד התביעות, אם התיק נמצא בבחינה רפואית ומתי בדיוק התשלום הועבר לבנק.


כשהמדינה פונה אליכם: מיצוי זכויות יזום

החידוש המשמעותי ביותר בסוף 2025 הוא המעבר משיטת ה"תביעה" לשיטת ה"זכאות האוטומטית". המערכות של הביטוח הלאומי מסונכרנות היום עם בתי החולים, הצבא ורשות המיסים. המשמעות היא שלעיתים קרובות מבוצעים תשלומים ללא בקשה: עבור זכויות מסוימות, המערכת מזהה את הזכאות באופן אוטומטי. למשל, דמי לידה או מענקי מילואים מסוימים משולמים ישירות לחשבון הבנק עוד לפני שהאזרח הספיק למלא בקשה רשמית. כמו כן, המערכת שולחת התראות חכמות על זכאות: אם מזוהה ירידה חדה בשכר, הפסקת עבודה ממושכת או אירוע רפואי מוכר, נשלחת הודעה יזומה למכשיר הנייד המזמינה אתכם לבדוק את זכאותכם לקצבה המתאימה.


סוף עידן המתווכים: מימוש זכויות בחינם

בעבר, הבירוקרטיה הסבוכה הזינה תעשייה של חברות פרטיות למימוש זכויות שגבו עמלות גבוהות מהקצבאות. ב-2025, הדיגיטציה והפישוט השפתי הופכים את התיווך הזה למיותר. שירות "יד מכוונת" של הביטוח הלאומי מפעיל מרכזי ייעוץ מקצועיים שבהם רופאים ואנשי מקצוע עוזרים לכם להכין את התיק הרפואי לקראת הוועדה ללא כל עלות. בנוסף, כל הטפסים הדיגיטליים נוסחו מחדש בשפה פשוטה וברורה, מה שמאפשר לכל אדם להגיש בקשה באופן עצמאי בביטחון מלא, בלי לחשוש ממונחים משפטיים סתומים.

ועדות רפואיות בשיחת וידאו: נוחות ונגישות

אחד הלקחים מהשנתיים האחרונות הוא שלא בכל מקרה חייבים להגיע פיזית לסניף. המהפכה הדיגיטלית מאפשרת קיום ועדות רפואיות בשיחות וידאו מאובטחות. במקרים של בעיות רפואיות שניתן לאבחן על סמך מסמכים וצילומים, או בנושאים הקשורים לבריאות הנפש, הוועדה מתקיימת כשאתם בביתכם. זהו פתרון קריטי לנפגעי פוסט-טראומה שחווים חרדה במקומות הומי אדם או לאנשים עם מוגבלות בניידות שהנסיעה לסניף מהווה עבורם נטל פיזי קשה.


טיפ לסיום שנת 2025 - תשכחו מחוויות העבר:
הכוח האמיתי שלכם נמצא בנתונים האישיים הנכונים והעדכניים. ודאו פעם אחת שפרטי חשבון הבנק וכתובת המגורים שלכם מעודכנים באזור האישי באתר או באפליקציה. בעולם הדיגיטלי של היום, עדכון הפרטים האלו הוא ההבדל בין קבלת הכסף תוך ימים ספורים לבין המתנה של שבועות בגלל תקלות תקשורת פשוטות. הביטוח הלאומי של סוף 2025 הוא סוף סוף מערכת מהירה ונגישה, אז אל תיתנו לניסיון העבר להרתיע אתכם - ותתחילו לפעול לקבל את מה שמגיע לכם על פי חוק.