שותפויות המו"פ שתו את הכסף, המשקיעים נשארו עם ההפסדים
לפני שנתיים וחצי, הנפיקה שותפות המו"פ הראשונה - מילניום פוד-טק מילניום פוד יהש -0.11% מו"פ בבורסה המקומית וגייסה 26 מיליון שקל בהנפקה ולאחר מכן המשיכה לגייס עוד עשרות מיליונים ובסך הכל גייסה יותר מ-100 מיליון שקל מהציבור בתקופה קצרה. אבל האמת היא שזה קרה בתקופת ההייפ הגדול בשווקים של סוף שנת 2020 - הכסף היה זול, הריביות בעולם אפסיות, לא הייתה אלטרנטיבת השקעה וכולם חיפשו איפה להשקיע את הכסף. אז הכסף זרם כמובן לחברות אמיתיות, אבל זה לא הספיק והכסף הגיע גם למקומות יותר מסוכנים, שהמודל העסקי שלהן פחות הגיוני ושלא בטוח שיצליחו. הביקושים להנפקות היו בשמיים, וזה הגיע גם לשותפויות המו"פ שגייסו לפי המודל הבא - 'תנו לנו כסף, אנחנו נשקיע בהשקעות טכנולוגיות, ניקח דמי ניהול, ניקח הוצאות הנהלה וכלליות, ניקח מענקים אם יהיו אקזיטים ואם יישאר משהו זה גם יגיע אליכם'.
בטח זה נשמע לכם מופרך, אבל אז, זה עבד. השוק זרם עם החלומות, לא הבין את ההוצאות הענקיות של השותפויות הללו, למרות שהן היו כתובות שחור על גבי לבן בתשקיף. באותם ימים עשינו עבודה, בדקנו. לפני שנתיים וחצי הראנו שדמי הניהול השנתיים מגיעים ל-10%. כשדמי ניהול מגיעים לשיעור כזה, אין באמת סיכוי להרוויח. נוגסים לכם בשווי 10% בשנה. כלומר, תוך 5 שנים אם לא הרווחתם והפסדתם בהשקעות אתם במינוס 50% (בקירוב). במקרה של מילניום פוד טק עברו שנתיים וחצי והיא במינוס של 93%!
לגרף מילניום פוד טק
אנחנו חוזרים לנושא - כי מתישהו תגיע האופוריה הבאה בשווקים
זו לא חוכמה בדיעבד, אפשר היה לדעת את זה בזמן אמת, וקראתם על כך מספר אזהרות. למה אנחנו חוזרים לזה? כי בשוק ההון יש זמני שפל וגאות. עכשיו השוק בשפל, אנשים לא רוצים להשקיע בזמן של ירידות בשווקים. אבל זה זמני, זה יעבור, כפי שקרה בעבר שוב ושוב האווירה החיובית בשווקים תחזור - ואז יחזרו גם ההשקעות בחברות בעייתיות. לאנשים יהיה קשה לזכור את הדוגמה הזו כשיגיע ההייפ הבא. ואם כבר, עזבו אנשים פרטיים - מה לבית ההשקעות מור ולדבר הזה? בית ההשקעות מור יודע לנתח טוב מצוין - ככה לפחות הם טוענים ומנפנפים בצוות האנליזה המבריק אבל הוא הלך עם מילניום כל הדרך להפסדים ולא רק איתה. אז אולי זה לא כסף גדול לבית ההשקעות מור אבל זה עדיין מיליוני ואולי עשרות מיליוני שקלים שהלכו לטימיון. מור לא היו היחידים אבל הם בלטו בהיקפים. אז יגידו לנו שככה זה בהייטק, מהמרים על חברות וחלק מצליחות, ואלה שמצליחות מפצות על ההפסדים. זה נכון חלקית. מלכתחילה - ההשקעות של השותפויות האלו נחותות. איזה סטארט-אפ מבריק שמחזיק מעצמו יבוא למילניום ולא לקרן הון סיכון גדולה-בינלאומית. זה לא שלא יהיו הצלחות, אבל ההסתברות - התוחלת - מראש קטנה. כשאם משקיעים במשהו שרוב הסיכויים שהוא לא יצליח אז כנראה שזה לא יצליח. זו לא תוכנית עבודה להמר על הרבה מזל. וכדאי גם לזכור שהיה את הניסוי הזה בסוף שנות ה-90 ותחילת המילניום.
מניות שותפויות המו"פ נפלו מההתחלה
הנפילה במניות שותפויות המו"פ הגיעה כמעט מיד: דמי הניהול המופרזים חלחלו לדוחות וחלחלו לבורסה. וזה רק התחזק. ואז הייתה ציפייה - כנראה נאיבית - שהשותפויות האלו יחזירו את הכסף. הן נסחרו ב-0.2-0.5 על ההון העצמי. להחזיר את הכסף למשקיעים זה מתבקש. לא פשוט כי צריך להנזיל את ההשקעות, אבל אפשרי. הנה קרן מנרה של צביקה בארינבוים שמתכוונת להחזיר את הכסף ובמקביל מאפסת את דמי הניהול. יש שותפויות נוספות שהורידו את דמי הניהול. גם מילניום לקחה בשנתיים האחרונות פחות דמי ניהול.
אבל זה לא מספיק, ועכשיו מגיעה החדשה המאוד מאכזבת - מילניום ממשיכה לגייס ולהפיל את מחיר מניית השותפות, היום היא צוללת ב-40%. זו הנפקת זכויות כך שהשותפות לכאורה נותנת לכל בעל מניות קיים להשתתף, אבל בצורה הזו היא גם פוגעת בכל בעלי המניות הקיימים - והכסף הזה שוב הולך לדמי הניהול וההוצאות.
מאז ההנפקה ועד כה השותפות גבתה דמי ניהול של 5.2 מיליון שקל, ובנוסף - הוצאות ההנהלה וכלליות עמדו על 12 מיליון שקל. ננטרל את השיערוכים למעלה ולמטה ונגלה שהוצאות ההנהלה והניהול הן חלק גדול, שלא לומר רוב ההפסד של השותפות. הנה כאן מתוך הדוחות של מילניום:
דוחות מילניום פוד טק
וזה יותר מזה - אולי יקרה חצי נס ויהיה אקזיט, אבל בינתיים שווי השותפות של מילניום פוד טק בבורסה בת"א הוא 10 מיליון שקל, לעומת הון עצמי של 124 מיליון שקל - פחות מעשירית! במילים אחרות, השוק אומר באופן מפורש שהוא לא מאמין בהחזקות.
האם יש סיכוי שהשותפות תצליח? אולי, אבל תראו מה אמר המנכ"ל לביזפורטל לפני 3 שנים
רגע אבל אולי יש סיכוי שזה כעת אטרקטיבי? במחיר הזה אולי כן. אבל נחזיר אתכם כמעט שלוש שנים לאחור. ניתחנו את העלויות החריגות בשותפויות ושאלנו את מילניום לאחר ההנפקה הראשונה בבורסה: יש לכם בשותפות הוצאות רבות; תשלום חודשי של 25,000 דולר לשותף הכללי, תשלום למנכ"ל, יו"ר, סמנכ"ל, יועצים וגם עלות של אחזקת גוף שנסחר בבורסה. אלו הוצאות שנתיות שמגיעות למעל 10% מהסכום שגייסתם וזה יהיה כל שנה, איך אפשר להרוויח ככה?.
חנן שניידר, המנכ"ל הקודם של מילניום, ענה: "אני לא חושב שזה יגיע ל-10% כל שנה, אבל אנחנו רוצים לעשות אקזיט שיילך לשותפות. אנחנו גם בונים על שותפות שהולכת וגדלה באמצעות גיוסים ובסכומים של 100 וצפונה ההוצאות האלו יהיו כבר פחות משפיעות".
אז מילניום חזרה לבורסה ושוב גייסה כסף, דיללה את המשקיעים והקטינו את החלק של המשקיעים הקודמים. הדילול פגע במשקיעים, אבל היזמים צחקו כל הדרך לחשבון הבנק. אם תרצו - מפסידים כסף, חוזרים להנפיק, מפסידים גם אותו וחוזר חלילה. כל פעם מחדש נוצר למשקיעים הפסד כבד. אבל השותף הכללי מרוויח, כי הוא מרוויח דמי ניהול ביחס לגודל הקרן - ככל שהיא גדולה יותר כך הרווח שלו גדול יותר. יש כאן ניגוד עניינים מובנה. האינטרס של השותף הכללי והמשקיעים הולכים בכיוון אחר לגמרי.
צריך לומר - מילניום לא לבד. גם שותפות סמארט אגרו סמארט אגרו יהש 0% של דגנית ורד פעלה בשיטה דומה. גם היא הנפיקה שוב ושוב. באחת הפעמים היא יצאה ל'בליץ' של ראיונות וכנסים למשקיעים, ומיד אחרי שסיפרה לכולם כמה המצב מדהים - סמארט הנפיקה בדיסקאונט עצום של 80%. איך אפשר לקרוא לזה אם לא שריפת ערך למשקיעים? כתבנו על כך ובסמארט כעסו, אבל מאז ועד היום המניה המשיכה לאבד עוד 75%.
זה לקח זמן אבל בסוף הרשות לניירות ערך התעוררה והזהירה מהסיכונים. אומנם באיחור אבל התעוררה, רק שזה לא עוזר למשקיעים בשותפויות המו"פ שעל פי בדיקתנו איבדו בממוצע מעל 70%.
והנה מה שקראתם כאן באותם ימים, אנחנו חוזרים על כך בגלל החשיבות, וכאמור - כי ההייפ בשווקים עוד יחזור. תזכרו את מבחן הבוחן של שותפויות המו"פ כשזה יקרה - ותזהרו: דמי הניהול בשותפויות המו"פ הם שערורייה. לא נעים להגיד, אבל הרגולטור שמתגאה בהנפקות טכנולוגיות נתפס עם המכנסיים למטה. מרוב רדיפה והתרפסות אחרי חברות ה"טכנולוגיה" לא נעשתה עבודה ובדיקה ולא נחסמו הפרצות. רק אחרי 8 הנפקות של שותפויות מו"פ ועוד 3 בדרך - סליחה אם פספסנו שותפויות, הן צצות כמו פטריות אחרי הגשם - רשות ניירות ערך התעוררה ואמרה שהיא תבדוק את עניין דמי הניהול. למה רק עכשיו, למה אחרי שחלק מהסוסים ברחו מהאורווה?
בכל מקרה, דמי הניהול בשותפויות האלו (לא בכולן, אבל ברובן) מופרז ולא רק שהוא מופרז הוא לא בא במקום הוצאות הנהלה וכלליות שוטפות של אותה שותפות. הוא לא תחליף להוצאות ניהול, זה בנוסף. אז עולה שאלה פשוטה - למה לשלם דמי ניהול, אם יש מנהלים לשותפות? התשובה עוד יותר פשוטה - כי אפשר.
אז כן, הייטק זה מצוין, להשקיע בחברות הייטק - בטח חברות ישראליות - זה מצוין. הבעיה שעם ההייטק הישראלי מגיעה גם התחמנות וחבל.
לקריאה נוספת:
>>> הבעייתיות במודל של שותפויות המו"פ מתרגמת לתשואה
>>> בהמשך לביקורת בביזפורטל: הרשות מזהירה מפני סיכונים בשותפויות המו"פ
>>> תאוות הבצע של שותפויות המו"פ ואוזלת היד של רשות ניירות ערך

- 10.קשיש 24/04/2023 22:38הגב לתגובה זוהביקורת על דמי הניהול והדילול האכזרי של המשקיעים היא מוצדקת אך למרות הנהלה שלומיאלית פורטופוליו של מילניום פוד טק הוא איכותי ביותר ובסבירות גבוהה ישיא רווחים בטווח הבינוני
- מוחמד 26/04/2023 01:10הגב לתגובה זוכל פעם מחדש.לכל השותפים עדיף שיסגרו את השותפות ויחלקו את החברות בין השותפים. למעט לשותף הכללי.חוגגים על חשבון הציבור.איפה בית המשפט שצריך אותו להגן על המשקיעים הפשוטים? דרושה רפורמה ....
- 9.יריב 24/04/2023 22:24הגב לתגובה זואמנם בשתיים האחרונות הקף העסקים גדול בהרבה אבל הסיפור של דמי הניהול חוזר על עצמו לרעת המשקיעים. אלומה הפליאה לעשות והנפיקה אג"ח בריבית גזל בלי שהיה אכפת לשותף המנהל כי לא מכיסו יבואו תשלומי הריבית אלא מכיסי המשקיעים המוגבלים בציבור, ואכן הקרן קרסה וקרנות הפנסיה של המורים הפסידו המון כסף. גם בריט כמו מגוריט שכר הדירה הולך למעשה למשכורות למנהלים. לכן, שמעתם "קרן" תתחילו לחשוד בעושק המשקיעים.
- 8.שולתתתתת1 24/04/2023 21:38הגב לתגובה זוחוצפה שאין כדוגמתה השותף תמיד יכול לחתוך את המחיר ולנסות לגייס כסף. והמשקיעים בינתיים מפסידים את התחתונים. מקווה שאפילו שקל אחד לא יצליחו לגייס.
- 7.משה 24/04/2023 20:29הגב לתגובה זוצריך לתבוע אותם תביעה יצוגית על עושק הציבור
- 6.בורסה של עקיצות (ל"ת)יוני 24/04/2023 18:46הגב לתגובה זו
- 5."הכבשים" והתמימים קמים לתחייה בכל גל עליות (ל"ת)קשקש 24/04/2023 17:23הגב לתגובה זו
- 4.שלמה 24/04/2023 17:19הגב לתגובה זולחקור את המוסדיים ולהעלות פיקוח דחוף !
- 3.כתבה לעניין (ל"ת)אנונימי 24/04/2023 17:04הגב לתגובה זו
- 2.אל תקנו מניות שלהם. זה סמראט אגרו שור טק. קפיטל פו 24/04/2023 16:53הגב לתגובה זואל תקנו מניות שלהם. זה סמראט אגרו שור טק. קפיטל פוינט ומילניום וסבוריט הם מצירים רעה לכל השוק. גנבים. רמיתים אבל לפי החוק. הם גם יגבו 100 אחוז דמי ניהול
- 1.משקיען 24/04/2023 16:38הגב לתגובה זוכל הכבוד על הכתבה רשות ניירות ערך בגדה בציבור המשקיעים ולא הגנה עליהם וכך גם הנהלת הבורסה לניירות ערך בתל אביב אני אישית הפסדתי המון כסף כי האמנתי לשקרים של מנהלי שותפויות המופ רכשתי יחידות השתתפות וממש לא בשיא אלא אחרי שהם ירדו המון רכשתי במחיר זול, ואז אחרי שקניתי הם קרסו עוד ועוד ועוד. זהו פשע גדול מאוד כלפי הציבור בישראל וכלפי ציבור המשקיעים. נקווה שהכתב צודק שתבוא גאות מתי שהוא בעתיד.

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עליו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
יו"ר אל על אל על 1.84% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
