האינפלציה באירופה ירדה בהתאם לצפי; בבריטניה היא הפתיעה לרעה
מדד המחירים במדינות גוש האירו ממשיך לרדת. האינפלציה בחודש מרץ ירדה ל-6.9%, לעומת 8.5% בחודש פברואר, ובהתאם לצפי הכלכלנים. המדד של חודש מרץ רשם עליה חודשית של 0.9%, גם כאן בהתאם לצפי. המדדים באירופה מגיבים לנתונים במתינות כאשר מדד הדאקס הגרמני DAX 40 0.23% יורד ב-0.1%, הקאק הצרפתי CAC 40 0% יורד גם הוא ב-0.1% ומדד יורוסטוקס 50 EURO STOXX 50 -0.05% יורד ב-0.3%. החלטת הריבית הבאה באירופה תתקבל בעוד שבועיים, ב-4 במאי. יום קודם לכן, ב-3 בחודש תתפרסם החלטת הריבית הבאה של הפד' בארה"ב.
מדד הליבה אמנם עלה ל-5.7% (לעומת 5.6%) אבל גם כאן זו לא הייתה הפתעה ביחס לצפי הכלכלנים. המדד החודשי רשם עליה של 1.3%, מעט מעל הצפי לעליה חודשית של 1.2% ולעומת 0.8% בחודש הקודם.
אבל אם בגוש האירו מתחילים לנשום לרווחה ולראות, אולי, את האור בקצה המנהרה (אחרי שהאינפלציה במדינות הגוש כבר הגיעה ליותר מ-10%), אי אפשר לומר את אותו דבר על בריטניה, שם האינפלציה ממשיכה להיות גבוהה מאוד ברמה של 10.1%, מעל הצפי ל-9.8%, אם כי ירידה לעומת 10.4% בחודש הקודם. המדד של חודש מרץ רשם בבריטניה עליה חודשית של 0.8%, מעל הצפי לעליה של 0.5%. מדד הפוטסי FTSE 100 -0.19% מגיב גם הוא בירידה של 0.4%.
כזכור, בחודש שעבר הריבית באירופה עלתה בעוד 0.5%, כאשר הבנק המרכזי ביבשת אותת לשוק שהוא למעשה ממשיך לתעדף את המלחמה באינפלציה למרות החשש לקריסתם של בנקים. בהצהרת הבנק נמסר ש"האינפלציה צפויה להישאר גבוהה מדי למשך זמן רב מדי" - ולמעשה בדיוק בגלל זה אין לו הרבה ברירה אלא להמשיך ולהעלות את הריבית. הבנק גם הוסיף שיש צורך ב"גישה תלוית נתונים" הוא עוקב מקרוב אחר המתח בשוק (רמז לחששות בקשר ליציבות הבנקים) והוא יהיה "מוכן להגיב במידת הצורך".
- המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק המרכזי של אירופה צופים שהצמיחה תהיה 1% בשנה הנוכחית, ולאחר מכן תאיץ לקצב של 1.6% בשנים 2024 וגם ב-2025. האינפלציה באירופה עומדת על 8.5% (מחר יתפרסם הנתון של חודש פברואר והצפי הוא שהיא תישאר ללא שינוי). בבנק המרכזי של אירופה צופים שהאינפלציה תרד לרמה של 4.6% בסוף השנה הקרובה. ה-ECB גם צופה שהוא יקטין את מאזן האג"ח הגבוה שלו בקצב חודשי של 15 מיליארד אירו עד סוף השנה הקרובה (2023) ולאחר מכן יוחלט על המשך הקצב (לקריאה נוספת לחצו כאן).
בארה"ב המצב טוב יותר כאשר האינפלציה כבר ירדה ל-5%, טוב מהצפי; מדד הליבה עלה בהתאם לתחזיות. מדד המחירים לצרכן עלה מחודש פברואר לחודש מרץ ב-0.1%, הצפי היה ל-0.2% (לכתבה המלאה). ועדיין הצפי בשוק כעת הוא להעלאה נוספת של 0.25% בפגישת הפד' הבאה בעוד שבועיים, ה-3 במאי (השוק נותן סיכוי של 85% להעלאת ריבית של רבע אחוז), במה שעשוי לסמן את סוף העלאות הריבית בארה"ב, בהנחה שהאינפלציה תמשיך לרדת.
לפני כשבוע פורסמו גם נתוני האינפלציה בסין, שהפתיעו גם הם בירידה - אבל במקרה שלה זה לא סימן טוב, כי היא צריכה לתדלק את הכלכלה, היא מפספסת את יעד האינפלציה מלמטה ומחפשת לחמם את השוק ולא לקרר אותו. המדד ירד ב-0.3% בחודש מרץ והאינפלציה במדינה רשמה עליה שנתית של 0.7% (ירידה מ-1%), כאשר היעד הוא 3%; גם מדד המחירים ליצרן רשם ירידה של 2.5%; הבנק המרכזי במדינה הוריד במפתיע את הריבית ב-0.25% בחודש שעבר כדי לתמרץ את הכלכלה. הריבית בסין עומדת על 3.65% (להרחבה)
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.
שבביםבנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.
לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.
ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.
שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר
התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר.
- הביקוש לזיכרון דחף את לאם ריסרץ’ לשיא כל הזמנים
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")