מחוברים רשת תקשורת פלאפון סלולר
צילום: Istock

האם הנפילה החדה במניות סלקום ופרטנר היא הזדמנות?

התחרות בענף ירדה, החברות יעילות והסקטור יציב יותר, ובכל זאת יש 3 סיבות לחששות של המשקיעים. האם החששות מוגזמים והמניות עשויות לעלות?
יובל באר אבן | (10)

בתקופות של חוסר וודאות, הן ביטחונית והן כלכלית-פוליטית, מצופה ממניות חברות תקשורת לתפקד טוב יחסית. הציפייה נובעת מכך שהביקוש קשיח (ב-2023 סלולר ואינטרנט זה מוצר צריכה בסיסי) וההוצאה החודשית של הצרכן על תקשורת אינה מהגבוהות בסל הצריכה (בוודאי ביחס לדיור, מזון, תיירות וכדומה).

 

אולם, מתחילת השנה מניות חברות הסלולר מציגות תשואות חסר: פרטנר פרטנר 1.4% ירדה ב-33% וסלקום סלקום 2.24% ירדה ב-29%, זאת בזמן שת"א 125 ירד ב-5% ומדד המניות העולמי עלה ב-7%.

 

מהיכן מגיעים ביצועי החסר הללו והאם מחירי המניות מגלמות תמחור אטרקטיבי? ננסה להשיב על שתי השאלות בטור הבא.

 

פני סקטור התקשורת השתנו דרמטית בעשור האחרון באספקטים שונים – החל ממבנה התחרות (עד לא מאד מזמן היינו במצב של שלושה מתחרים וחשבוניות חודשיות של 400 שקלים, קנסות על יציאה מתוכניות), מבנה הבעלות של החברות (אילן בן דב, האצ'יסון, מיכאל גולן, נוחי דנקנר ואיידיבי, חיים סבן), רפורמות משמעותיות (דמי קישור, ניוד עם שימור מספר הסלולר) וירידה דרמטית ברווחים (את 2010 סלקום ופרטנר סיימו עם רווח מצרפי של כ-2.5 מילארד שקלים ו-EBITDA  של 5.1 מיליארד שקלים, ב-2022 הרווח המצרפי עמד על 327 מיליון שקלים וה-EBITDA על 2.2 מיליארד שקלים...).

 

עם הירידה ברווחים בשנים האחרונות, ככל שהתחרות התגברה – החברות מצד אחד נקטו בהתייעלות אגרסיבית, כשהורידו אלפי תקנים (לדוגמה בפרטנר מצבת העובדים ירדה מרמות של מעל ל-8,000 עובדים בשיא לרמות של כ-2,500 עובדים כיום) ומצד שני החברות יצאו במהלך בו הן מנסות להתבסס כקבוצות תקשורת ולא רק מפעילות סלולר וכך הקימו פלטפורמת טלויזיה ופורסות תשתיות סיבים אופטיים לאינטרנט. כמובן שהמהלך הזה כרוך בהוצאות משמעותיות וגם במקרה הזה חזינו באבולוציה בשנים האחרונות (תחילה החברות פרסו לבדן את הרשת, לאחר מכן עברו לשיתופי פעולה עם IBC ולאחרונה גם עם בזק; גם בטלויזיה, תחילה הן רכשו תכנים יקרים אך עם הזמן הן עוברות למודל רזה יותר).

 

כשמסתכלים על מבנה התחרות בענף, לאחר שסבל מעודף תחרות וכמות שחקנים גדולה, בשנים האחרונות ניכר שינוי מגמה כשגם מספר השחקנים הצטמצם (גולן טלקום נרכשה על ידי סלקום) וגם מבנה הבעלות השתנה (בפרטנר, סלקום ואקספון התחלפו הבעלים) והבעלים החדשים, חלקם ממונפים, ישמחו ליציבות בהכנסות ויכולת לחלק דיבידנד. התמורות הללו מתבטאות בין היתר בירידה בעצימות התחרות (נרשמה התייצבות במחיר המנוי השולי ונראה שהמחיר הממוצעARPU  מצא תחתית) וירידה בשיעור הנטישה והמעבר בין החברות.

בנוסף, החברות ניצלו את השנים האחרונות כדי להתייעל, בין היתר בחסות הקורונה ורגולטור שמבין שכדי לקבל תשתיות תקשורת מתקדמות (דור 5) החברות צריכות להרוויח (וכך אישר מיזוגים והקמת מגדלי תקשורת משותפים).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

נסכם בקצרה את הרקע מהשורות מעלה: רמת התחרות ירדה, החברות יעילות יותר, הסקטור יציב יותר. 

 

אם כך, מדוע המניות בביצועי חסר מתחילת השנה? 

נסתכל על הדוחות האחרונים של החברות – סך הכל התוצאות היו סבירות: ההכנסות צמחו בשיעור של 3-5%, ה-ARPU  זחל מעלה לכיוון ה-50 שקלים והרווח הנקי עלה משמעותית (אם כי מספרי ההשוואה של 2021 בעייתיים שכן היו השפעות קורונה).

 

למרות זאת, נראה שהמשקיעים חשדנים וחוששים משני פרמטרים עיקריים:

  1. הוצאות ה-CAPEX ממשיכות להיות גבוהות, בעיקר עקב השקעה בתשתיות הסיבים. הדבר פוגע משמעותית בתזרים המזומנים של החברות והשוק קיווה שתהיה התמתנות בסעיף הוצאות זה, דבר שלא קרה.
  2. ה-ARPU מתאושש, אך בקצב איטי מהציפיות ויש חשש שיהיה קשה למחירים לעלות מהרמה הנוכחית. המעבר לדור 5 עשוי לסייע במהלך כזה, אך מוקדם לדעת.
  3. שירותי נדידה – החברות נהנות מרווחיות גבוהה בחבילות תקשורת ליוצאים לחו"ל וניכר שהתחרות התגברה, הן על ידי כרטיסי סים גלובליים ובעיקר על ידי סים אלקטרוני שלאט לאט תופס נתח שוק.
 

אלה בהחלט שתי נקודות משמעותיות שהמשקיע לוקח בחשבון. מכאן ניגש לבדוק, ביחס לעבר ובאופן יחסי לחברות תקשורת אחרות – האם תמחור המניות מגלם את החששות האלו והמניות אטרקטיביות?

כמובן שיש היבטים נוספים שמעיבים על מחירי המניות (בין היתר - המינוף של סלקום והלחץ המסחרי שנובע מרצון בעלת השליטה למכור מניות, השינויים הרבים בהנהלה הבכירה ודרג הביניים בפרטנר ומחיקת המוניטין במרץ השנה, חוסר וודאות רגולטורי עם כניסת שר התקשורת החדש) וכמו תמיד, התמונה מורכבת יותר אך בטור קצר זה ניסינו להציג את שוק הסלולר ממספר זוויות ולתת נקודות למחשבה בנוגע לשאלה- האם המניות הגיעו למחיר אטרקטיבי.

יובל באר אבן. צילום: גל חרמוני

הכותב הוא מנהל השקעות עמיתים בחטיבת ההשקעות, מגדל ביטוח

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אנליסט 20/04/2023 16:28
    הגב לתגובה זו
    סלקום נמצאת על המדף כבר הרבה זמן ובעלת השליטה דסקש כבר התחילה למכור אחוזים ניכרים בשוק החופשי. בנוסף הם כבר קיבלו אישור למכור 9.5% נוספים מהחברה בשוק אז או שהשוק מוצף במניות סלקום או שהקונים חוששים שדסקש תציף את השוק במניות.
  • 6.
    סוחר ותיק 18/04/2023 16:05
    הגב לתגובה זו
    סלקום פרטנר נסחרות בתל אביב 90 - שם המדד חטף קריסה משמעותית הרבה יותר ממדד תא35, הירידה של 40% במניית סלקום קשורה אך ורק לסנטימנט של המדד בו היא נסחרת ואין לכל הנתונים שמוצגים בכתבה כל קשר לכך.
  • אתה מקשקש, 125 זה מדד היחס של מניות ישראל (ל"ת)
    שטויות במיץ 20/04/2023 16:20
    הגב לתגובה זו
  • הבורסה 18/04/2023 21:38
    הגב לתגובה זו
    לא דרמה ביחס לסלולר
  • 5.
    אחד שלא יודע 18/04/2023 11:58
    הגב לתגובה זו
    "מומחים" ו"פרשנים" שאינם נוקטים במאמר עמדה ברורה, לטעמי אין מה להעלות את המאמר שלהם.
  • אנליסט 18/04/2023 21:39
    הגב לתגובה זו
    נראה שהבחור נתן כלים תומכים לקבלת החלטה. מכאן כל אחד צריך להחליט, ככה גם קשה יותר להאשים אחרים בהמלצות שלהם :)
  • 4.
    חיים אובקסיס 17/04/2023 23:18
    הגב לתגובה זו
    הייתי מחכה עוד קצת לגבי מניית סלקום באזור שער 10 יהיה הזדמנות קניה. כמובן לא בטוח שתגיע לשם. אני אישית אקנה שם אם תגיע. כמובן לא ממליץ וכו'
  • 3.
    דני 17/04/2023 22:47
    הגב לתגובה זו
    החברה היחידה שהיא באמת קבוצת תיקשורת מקצועית עים וותק וניסיון מוחכים של שנים בטלוויזיה אינטרנת סלולר בקיצור מס אחת
  • 2.
    יריב 17/04/2023 21:39
    הגב לתגובה זו
    גם בהשוואה למדדים בינלאומיים, החברות הישראליות בנקודת שפל. השקעה מסוכנת אך יכולה להשצלם בגדול בטווח הארוך. חכו לשפל במאי-יוני ואז שקלו לקנות.
  • 1.
    מנהל השקעות מספר 1 בשוק (ל"ת)
    אחד שיודע - באבא 17/04/2023 16:34
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנועי בית שמש
צילום: רווח הפקות ויקיפדיה

פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל

אדיר בן עמי |

קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות. 

המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים. 

פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית.