קבוצת גאון: הרווחיות הגולמית נחתכה למרות העלייה בהכנסות
קבוצת גאון גאון קבוצה -1.01% העוסקת בייצור ובשיווק של צנורות פלדה ופלסטיק, מגופים, מדי מים וברזים לתשתיות הזורמות, פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2022 לפיהם ההכנסות הסתכמו ב-178.9 מיליון שקל לעומת הכנסות של 162.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 10.2%. בשנת 2022 כולה צמחו ההכנסות בכ-40% לכ-697.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-498.3 מיליון שקל בשנת 2021.
הרווח הגולמי ברבעון הרביעי הסתכם ב-27.7 מליון שקל (כ-15.5% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 35.5 מיליון שקל הברבעון המקביל (כ-21.9% מההכנסות). הרווח התפעולי ברבעון הסתכם ב-7.5 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 18.8 מיליון שקל ברבעון המקביל - 60.1%.
הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-1.8 מיליון שקל לעומת רווח נקי של 16.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - צניחה של 89%. בחברה אומרים כי הקיטון ברווח נרשם בעיקר בשל שיחרור פרויקטים ותמהיל מכירות מהותי ברבעון ברביעי של השנה הקודמת וכן מגידול בהוצאות המימון, נטו. בשנת 2022 כולה החברה הרוויחה 17.1 מיליון שקל לעומת רווח נקי של 18 מיליון שקל בשנת 2021 - ירידה של 5%.
ה-EBITDA ב-2022 עלה בכ-43% ל-79.9 מיליון שקל, בהשוואה לכ-55.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הוצאות המימון, נטו גדלו בשנת 2022 לכ-20.4 מיליון שקל, לעומת כ-.29 מיליון שקל בשנת 2021. לדברי החברה, הגידול בהוצאות המימון נובע מהגידול באשראי בעיקר למימון מלאי גבוה יותר, בשל החשש משיבושים בשרשרת האספקה במהלך השנה, וכן מעלייה בשיעור הריבית ותנודות במט"ח.
- גאון מסכמת רבעון: ההכנסות צמחו ב-11% ל-169 מ' שקל, ה-EBITDA זינק 73% ל-26 מ' שקל
- עופר גלבוע וגיא רגב רוכשים שליטה בגאון אחזקות בעסקה של כ-38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גיא רגב, מנכ"ל קבוצת גאון: "אנו מסכמים את שנת 2022 עם הכנסות שיא של כ-700 מיליון שקל, בעיקר לאור המשך הצמיחה החזקה במגזר התשתיות והתעשיה כחלק מהמגמה החיובית בשוק התשתיות הזורמות וקווי ההולכה. התוצאות הושפעו לחיוב גם מעלייה לשליטה (74%) ואיחוד חברת שגיב, חברה מובילה בתחום מערכות בניין, שאף תוצאותיה השתפרו באופן משמעותי השנה. שנת 2022 הייתה גם שנת ביצוע שיא ב-EBITDA בהיקף של כ-80 מיליון שקל, זהו הרבעון החמישי ברציפות בו מציגה החברה EBITDA סביב ה-20 מיליון שקל, וכן שיפרנו באופן משמעותי את הרווח התפעולי. לצד זאת, התמודדנו בשנה החולפת עם אתגרים גדולים בשרשרת האספקה העולמית והגדלת המלאי וההון החוזר, על מנת שנוכל לספק מענה רציף לביקושים הגוברים למוצרי החברה. כתוצאה הוצאות המימון גדלו השנה ושחקו את הרווח הנקי. במהלך החציון השני של שנת 2022 יצאנו עם תוכנית ממוקדת לצמצום ההון החוזר והוצאות המימון, וברבעון האחרון של 2022 כבר התחלנו לראות תוצאות - הורדנו את ההון החוזר התפעולי בכ-36 מיליון שקל ואת החוב נטו בכ-34 מיליון שקל. מגמת צמצום ההון החוזר תימשך גם לשנת 2023 ובהתאמה נמשיך לצמצם את החוב והוצאות המימון, דבר שיביא לשיפור התוצאות גם בשורה התחתונה. אנו נמשיך לפעול למיצוי יתרונותינו כחברה המובילה בתחום תשתיות ההולכה - שוק צומח, וזאת בין היתר על בסיס יכולתנו להעניק סל מוצרים רחב, איכותי ותחרותי ללקוחותינו".

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?