יבוא רכבים נמל
צילום: תמר מצפי

צמיחה בכאילו? הכלכלנים אומרים שהיה דווקא "קיפאון"

נתון הצמיחה הרשמי ברבעון האחרון של 2022 הוא 5.8%, אבל מה שקרה הוא זינוק עצום של 1,260% ברכישת כלי רכב, בגלל "הקדמת רכישות לפני עליית מיסים". אם תנטרלו את המספר הזה - הייתה בכלל ירידה בצריכה הפרטית של 1.5% (ולא עלייה של 10.6%)
נתנאל אריאל | (3)

כלכלת ישראל צמחה בצורה חזקה ברבעון האחרון של 2022? כך אומרים הנתונים היבשים. התוצר צמח ברבעון הרביעי ב-5.8% והשלים צמיחה שנתית של 6.5% (להרחבה). אבל רגע, האם זה מה שקרה? הכלכלנים לא בטוחים. אם תבדקו את הנתונים יותר לעומק, מתברר שעיקר הגידול נבע מרכישת כלי רכב, והמיסוי על כך - הצריכה הפרטית זינקה ברבעון ב-10.6% אבל אם תנטרלו את רכישות כלי הרכב מדובר בהתכווצות של 1.5% בצריכה הפרטית - ולכן גם קיפאון בצמיחה הכוללת, כך על פי בנק דיסקונט ולידר שוקי הון. לדעתם, אמנם הנתון היבש הוא צמיחה, אבל אם לא מנטרלים את הנתון של כלי הרכב בעצם נוצר "עיוות" בנתוני הצריכה הפרטית.

בחטיבת המאקרו של דיסקונט אומרים כי "התנודות החדות ביבוא כלי רכב מוסיפות להשפיע על נתוני הצמיחה, והפעם באופן דרמטי". לדבריהם, בפועל היה "קיפאון בצמיחה ברבעון האחרון של 2022, בניכוי מיסוי מכוניות (לצריכה בפרטית ורכבי ליסינג לעסקים)".

אז איך נתון חיובי יכול להפוך לקיפאון? בסקירה של לידר שוקי הון אפשר למצוא נתון מפלצתי - על פי יונתן כץ, מדובר בזינוק ברכישת כלי רכב של 1,260% כאשר הגורם לזינוק הזה הוא "על רקע הקדמת רכישות לפני עליית מיסים בתחילת 2023". הם גם מוסיפים ש"נתוני היבוא היו מעט תמוהים: זינוק כה חזק ברכישת כלי רכב היה אמור להביא לעלייה ביבוא (מה שגורע מהתוצר). בפועל היבוא ירד ב-7.1%" ולדעתם "כנראה שהיבוא האחר, בעיקר יבוא תשומות לייצור ויבוא מוצרי השקעה, ירד בחדות"

בכל מקרה, למרות ה"עיוות", לידר בכל זאת מציינים ש"נתוני הצמיחה ברבעון הרביעי היו חיוביים בסך הכל".

בדיסקונט מציינים ש"הצריכה הפרטית התרחבה ב-10%, אולם, בניכוי יבוא מכוניות (שוב רכיב מתעתע זה), התכווצה בקצב שנתי של 1.5%. נציין, כי למעט הגידול החריג ביבוא מכוניות (וגידול נאה בצריכת מוצרי מזון), התאפיין הרבעון האחרון בנסיגה במספר רב של רכיבים לצריכה שוטפת ובני-קיימא. מנגד, נמשכה העליה המהירה בצריכה פרטית של שירותים. כזכור, רכיב זה ספג במהלך הקורונה את עיקר הפגיעה, ועתה (בחלוף שלוש שנים) גבוה בכ-6% בהשוואה לרמתו ערב המשבר, קצב גידול נמוך משמעותית מזה של טרום הקורונה".

החולשה ביבוא: נסיגה שנתית של 10% ביצוא הייטק ויצוא תעשייתי

על פי לידר, "באותה עת, נמשכת החולשה ביצוא, עם נסיגה בשיעור שנתי של 10% ביצוא ההייטק וביצוא התעשייתי. ההשקעה במכונות וציוד התכווצה בלמעלה מ-10%, ומנגד, ההשקעה בבניה למגורים הוסיפה להתרחב בקצב מהיר (שיעור שנתי של כ-15%) וכך גם ההשקעה בבניה שלא למגורים ובתשתיות. כשאנו בפיתחה של שנת 2023, תמונה זו בהחלט מעוררת דאגה. כזכור, אנו צופים השנה צמיחה מתונה מאד של כ-2.5%, כאשר נתוני הרבעון האחרון של 2022 עשויים לרמז על תרחיש פסימי עוד יותר".

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"

בלידר גם מציינים ש"ההשקעות בבנייה למגורים ממשיכות לתמוך בפעילות עם גידול של 14.9%, מגמה מתמשכת כבר מספר רבעונים, וגם ההשקעות בתשתית 19.6%. מנגד,  ההשקעות במכונות וציוד ירדו לאחר גידול חד ברבעון הקודם. 

ומה לגבי פריון העבודה?

בלידר אומרים שאמנם "הצמיחה הגיעה ל-6.5% בשנת 2022 אך הפריון ירד. לאחר גידול מהיר בפריון בשנים האחרונות 3.5% בשנת 2021, 6.7% בשנת 2020. בשנת 2022 הפריון (התפוקה לשעת עבודה בסקטור העסקי) ירד ב-6%, כאשר מספר שעות העבודה עלה ב-8.9% לעומת גידול בתוצר העסקי הנקי של 8.3%. לדברי לידר, התופעה מוסברת בעיקר על ידי תמהיל הצמיחה עם גידול חד בצריכת שירותים לאחר היציאה מהקורונה - עם אפשרות להתייעלות מוגבלת במרבית הסקטורים. לאחר שנתיים של צמיחה מוטת הייטק עם פריון גבוה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 19/02/2023 18:09
    הגב לתגובה זו
    פשוט ישראבלוף. צמיחה מעוותת, הכול באשראי ובמימון
  • 2.
    תרגיל המיסוי לרכב 19/02/2023 15:40
    הגב לתגובה זו
    לא אתפלא אם הייתה פה הכוונה מלמעלה להעלות את התוצר
  • 1.
    אז מה בדיוק הבעיה שלך? הממשלה הקודמת? (ל"ת)
    שומר הסף 19/02/2023 14:59
    הגב לתגובה זו
הביאה את החשמל להמונים BYD Atto 3. צילום יואב פולסהביאה את החשמל להמונים BYD Atto 3. צילום יואב פולס

ניתוח - מעל 200,000 חשמליות נמכרו בישראל. BYD וטסלה מובילות

208,810 מכוניות חשמליות נמכרו בישראל מאז שנת 2011. עד שנת 2019 ההנעה החשמלית היתה קוריוז זניח. שנת 2020 בישרה ש'קורה משהו בשוק', ובשנת 2021 נפרץ הסכר. BYD, טסלה, ג'ילי, MG ויונדאי מובילות במספרים המוחלטים. מרצדס מובילה בפרימיום. 

יואב פולס |

ענף הרכב המקומי התנהל על מי מנוחות לאורך שנים רבות עם מנועי בנזין ודיזל, ואי שם גם היברידיות. בתחילת העשור השני של שנות ה – 2000 הגיחו לשוק המקומי מכוניות מוזרות ללא מנוע בעירה פנימית ונפתח עידן החשמליות בשוק המקומי.

מאז ועד עתה למעלה מ 200,000 כלי רכב חשמליים עלו על כבישי ישראל. המספר אמנם לא מרשים מול כ 4.0 מיליון כלי רכב בישראל, אולם בשנים האחרונות כלי הרכב החשמליים הלכו ותפסו נפח משמעותי מכלל מכירות כלי הרכב החדשים, אירוע שגרם לנו לפנות לידיד המדור מר צבי תמרי ולבקש ממנו נתונים מתוך מאגרי המידע של משרד התחבורה.

את ההיסטוריה המודרנית של כלי הרכב החשמליים בישראל ניתן לחלק לשלוש תקופות עיקריות.

תקופה ראשונה

תקופה ראשונה בין השנים 2011-2016 לה ניתן לקרוא 'בטר פלייס וחברים' שלצד דגמי הרנו פלואנס ZE נרשמו בארץ מכוניות חשמליות בודדות והמספרים היו בספרה אחת או שתי ספרות, ולא קרוב ל 100.


שנהכמות
2011        5
2012        45
2013        60
2014        19
2015        0
2016        5



משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמשה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל משרד התחבורה: "נצעיד את ישראל לעשרת המדינות המובילות בבטיחות בדרכים"

משרד התחבורה השיק את התוכנית הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים לשנים 2025-2030, עם יעד שאפתני להפחתת מספר ההרוגים בכבישים ב-50% בתוך עשור

רן קידר |

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בראשות שרת התחבורה מירי רגב, ובהובלת מנכ"ל המשרד, משה בן זקן, פתח את שבוע הבטיחות בדרכים 2025 בכנס חירום לאומי ראשון מסוגו בישראל. גולת הכותרת של הכנס, שאורגן בשיתוף הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), היא התכנית הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים לשנים 2025-2030, שנועדה לשנות מן היסוד את מגמת הבטיחות בכבישי ישראל. 

על פי משרד התחבורה, ההישג הנדרש הוא צמצום מספר ההרוגים בכבישים ב-50% בתוך עשור וב-25% כבר בתוך חמש שנים. במשרד התחבורה וברלב"ד משוכנעים כי מדובר ביעד ריאלי, הניתן להשגה באמצעות שילוב בין תשתיות מתקדמות, אכיפה חכמה, חינוך והסברה. מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן, פתח את הכנס ואמר: "היום אנחנו מסמנים שלב חדש של מעבר מדיבור לעשייה. אנחנו כאן לא רק כי לדבר על שינוי אלא כדי להוביל שינוי". בן זקן הדגיש כי מדובר ברגע משמעותי במאבק הלאומי בתאונות הדרכים: "זהו כנס היסטורי שבו לראשונה מתכנסים סביב שולחן אחד כל הגורמים העוסקים בבטיחות בדרכים במטרה אחת משותפת - להציל חיים". 

המנכ"ל הצהיר כי מדינת ישראל מתייחסת לנושא כיעד לאומי מהמעלה הראשונה: "מדינת ישראל רואה בבטיחות בדרכים מטרה לאומית ממדרגה ראשונה", אמר, והוסיף כי "לא מדובר בעוד תחום עבודה אלא במחויבות לחיים עצמם." בכנס השתתפו בכירים ממשרדי הממשלה, משטרת ישראל, הרשויות המקומיות, נציגי האקדמיה, חברות התחבורה הציבורית, גופי טכנולוגיה בתחום התחבורה החכמה וארגוני מתנדבים הפועלים למען בטיחות בדרכים. 

הנחת היסוד של כלל גורמי המקצוע שהשתתפו בכנס הייתה כי טעויות אנוש בכביש הן בלתי נמנעות, אך התוצאה שלהן אינה גזירת גורל, וניתן למנוע אותה באמצעות שילוב של תשתיות בטוחות, אכיפה יעילה, חינוך, הדרכה וטכנולוגיות מתקדמות. המנכ"ל בן זקן סיכם את דבריו באמירה ברורה וחדה: "כל מוות על הכביש הוא מוות מיותר. המשוואה פשוטה: אכיפה פלוס ענישה שווה הרתעה שמצילה חיים". 

בסיום דבריו הציב בן זקן יעד שאפתני במיוחד: "המטרה היא להביא את ישראל להיות בין 10 המדינות המובילות בעולם בבטיחות בדרכים" והדגיש כי מדובר ביעד שהוא בהחלט בר השגה. לדברי גורמים במשרד, התכנית החדשה כוללת השקעה חסרת תקדים בתשתיות בטיחות, שדרוג צירי תחבורה אדומים, הגברת האכיפה המשטרתית נגד עבירות מסכנות חיים, קידום תחבורה ציבורית בטוחה ונגישה, והטמעת טכנולוגיות מתקדמות לזיהוי מוקדם של סיכונים בכבישים.