הממשלה מצאה פתרון ליוקר המחיה - הכנסת רשתות זרות; האם זה יצליח?
אחרי קארפור, ג'מבו, השיחות עם נציגי קוסטקו ו-chemist warehouse האוסטרלית, כינס אמש, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, אמנון מרחב, את צוות המשימה הבינמשרדי לעידוד וליווי כניסתן של רשתות קמעונאיות זרות לישראל.
"כניסת רשתות ענק זרות, שהן בעלות יכולות שיווקיות במחירים הזולים בעשרות אחוזים מהמחירים בישראל, היא חלק מהמאבק להורדת יוקר המחיה בישראל, אמר מרחב, "הניסיון מלמד שרשתות זרות שנכנסות לישראל מצליחות ובגדול, ומביאות בשורה של הוזלת מחירים לצרכנים. על מנת לעשות זאת על המערכת הממשלתית לפעול בנחישות ובאחריות להורדת חסמים ועודף רגולציה ובירוקרטיה, כך נעודד עוד ועוד רשתות גדולות להגיע לישראל, להגביר את התחרות ולהוזיל את מחיר סל הקניות לאזרחי ישראל".
אבל, לא בטוח שרשתות זרות הן בהכרח מחירים זולים יותר. האם אתם סבורים שקרפור תהיה זולה מרמי לוי? מנהליה אמרו שהמחירים יהיו זולים מהממוצע, אבל לא כמו המחירים בחו"ל. ישראל זו ישראל. יש כאן עלויות שאין במקומות אחרים. יש כאן סיכונים שלא קיימים במקומות אחרים וצריך לתמחר אותם. זה לא סתם שעד עכשיו אין כאן רשתות גדולות. תחרות זה נהדר, תחרות מורידה מחירים, אבל שוק הקמעונאות תחרותי. הרווחיות של הקמעונאיות האלו בתקופות טובות היא 5% מהמכירות. בתקופות פחות טובות זה 3% ויש גם תקופות שזה קרוב לאפס (הנה למשל דוחות שופרסל וגם ויקטורי). הבעיה היא לא בתחרות של רשתות. הבעיה היא במתווכים, מפיצים ויצרנים (הנה מה שאמר אתמול בנושא איתן יוחננוף, מנכ"ל יוחננוף).
יוקר המחיה נמצא ברווחיות של שטראוס, דיפלומט (פחות משטראוס אבל גם - הנה הדוחות של שטראוס, דיפלומט וסנו) ובכלל - ביצרניות וביבואניות. שם צריך תחרות. אז יש רשתות שמביאות את המוצרים שלהם וזה יוצר גם תחרות בייבוא המוצרים, אבל, כדי שזה ישפיע על יוקר המחיה צריך לפתוח את היבוא באופן גורף.
- לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקריאה נוספת:
>>> האוצר מאשר את בדיקת ביזפורטל: הסיבה ליוקר המחיה - יבואניות המזון ולא רשתות השיווק
>>> הסיבה ליוקר המחיה - החקלאים ולא רשתות השיווק, כך קובעת הוועדה הממשלתית לבחינת פערי התיווך
>>> נתוני הלמ"ס מראים: הרווח של החקלאים 20%, אז על מה הם מתלוננים?
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
>>> הסרת הפיקוח על החמאה טובה לציבור ורעה לאינטרסנטים - שכמובן כועסים
>>> יקר לכם במכולת? תאשימו את חברי הכנסת שהצביעו הלילה שוב נגדכם
כך או אחרת, על פי הודעת משרד הכלכלה, צוות המשימה לעידוד וליווי כניסתן של רשות קמעונאיות זרות לישראל בהשתתפות בכירי משרדי הכלכלה, הבריאות, החקלאות והעבודה, רשות התחרות, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, רשות הרגולציה במשרד רה"מ, אגף התקציבים במשרד האוצר, הרבנות הראשית ואחרים, יתכנס באופן קבוע בשבועות הקרובים, כדי לבחון דרכים להסרת החסמים שזוהו, ולפתוח את הדלת לכניסת רשתות זרות לישראל.
בהתאם להנחייתו של שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, לפעול לאימוץ מלא של המקובל בארה"ב ואירופה בכל הנוגע ליבוא מוצרי מזון, טואלטיקה וצריכה, יפעל צוות המשימה, לפתיחת היבוא לישראל, כולל יבוא מקביל של אלפי מוצרים במחירים זולים, אטרקטיביים ותחרותיים מהמקובל בארץ. ברקת הנחה את מנכ"ל משרדו לפעול יחד עם כל הרגולטורים הנוגעים בדבר, בתיאום מלא ובמהירות על מנת לסייע לכל רשת בינלאומית שתרצה להגיע לישראל, לעשות זאת ולהצליח בכך.
על הפרק כניסתן של רשתות ענק כגון רשת הסופרים הענקית קרפור, באמצעות אלקטרה מוצרי צריכה, שהיקף מכירותיה באירופה הנו כ-90 מיליארד יורו. הרשת מפעילה אלפי סניפים באירופה ולה כח תחרותי ומיקוח משמעותי מול יצרנים בינ"ל ויכולת להביא לארץ מוצרים במחירים זולים שאינם מוכרים בארץ. גם רשת ג'מבו, קמעונאית ענק, המגיעה לישראל באמצעות פוקס-ויזל, תביא בשורה באמצעות סניפי ענק שימכרו לאזרחים צעצועים בעלות מוזלת בעשרות אחוזים. כן נמצאים על הפרק משאים ומתנים המתנהלים כיום עם רשתות נוספות, כמו רשת הענק קוסטקו האמריקנית, רשת הפארם הענקית chemist warehouse המפעילה מאות סניפים למכירת מוצרי טואלטיקה, תוספי מזון ותרופות, ואשר נציגיה כבר ביקרו בישראל מספר פעמים ורשתות נוספות.
בהנחיית שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, מקיים מינהל סחר חוץ מגעים נוספים עם רשתות בינ"ל, גם בתחום הריהוט, כלי הבית, מוצרי חשמל ומוצרים נוספים.
ייעודו של צוות המשימה הבינמשרדי הוא ללוות ולהקל את כניסתן של רשתות בינלאומיות לארץ, תוך ליווי במענה לדרישות רגולטוריות ואחרות, קידום חשיבה רוחבית וגיבוש פתרונות לסוגיות נדרשות בשיתוף הרגולטורים הרלוונטיים. זהו צעד המשכי ומשלים לרפורמה בתקינה, הממוקדת בכניסתם של מוצרים מיובאים, כאשר הוועדה תעסוק בהכנת רשתות קמעונאיות חדשות במטרה להגביר את התחרות בשווקים ובכך להביא לצמצום יוקר המחיה.
בין המשימות הראשונות לצוות שהתכנס אמש, הוגדרו: זירוז יישומן והרחבתן של הרפורמות במזון, בתמרוקים ובתקינה, הקלות ביבוא ליבואנים מקבילים ובחינת חסמים הנוגעים לסימון מוצרים, כשרות ומוצרי מזון רגישים.
- 8.אריק 14/02/2023 18:21הגב לתגובה זוכל יוקר המחיה מורכב ממסים על גבי מסים, עסק בישראל שמשלם 70% מהכנסתו למדינה נאלץ לשלש את המחיר אם הוא לא רוצה להפסיד את מכנסיו בסוף הודש, אותו עסק גם רוכש שירותים ועסקים מעסקים אחרים בישראל וגם הם נאלצים לשלש לו את המחיר כי גם אותם המדינה קורעת ולוקחת להם 70% מההכנסה , ,כך יוצא שמחירי המוצרים והשירותים בישראל מופקעים (כמו הרכב הדלק והדיור) והכל מגולגל לצרכן כש95% מעלות המוצר זה בכלל מסים, כל הרווח של רשתות המזון בישראל עומד על 3% מתוך המחזור וזה אחרי שהם משקיעות מיליארדים , המע"מ לבד הוא פי 6 מזה מ=והמדינה לא שמה שקל בעסק, לא משנה איזה רשתות מזון תביאו מחו"ל, כלום לא ישתנה עד שהמדינה לא תרגיע
- 7.א 14/02/2023 14:40הגב לתגובה זוהבעיה היא התאבון הגדול של היבואנים .אשרי המאמין
- 6.זליג 14/02/2023 11:12הגב לתגובה זומנות אוכל רחוב כגון שוארמה המבורגרים וכיו"ב עולים באירופה (בלגיה, הולנד, גרמניה וצרפת)מכס' 8יורו ואילו אצלנו 60 ש"ח וצפונה. מחירי הבשר מכס' 20 יורו לקילו (נתחי פילה) ואצלנו 300 ש"ח
- 5.גולדפינגר 14/02/2023 11:10הגב לתגובה זולא משנה עם רשתות זרות או מקומיות, בסופו של יום כולם מישרים קו.
- 4.תמימי 14/02/2023 11:03הגב לתגובה זולגבי תחום המזון - מי יכול לעדבו בתוספת למחירהמוצרים בגלל נושא הכשרות ?? זוכרים שיש גם סבונים וחומרי ניקוי כשרים ?? ומזון וחומרי ניקוי מיוחדים לפסח, אמרנו כבר ???
- מר בחור 14/02/2023 19:27הגב לתגובה זוהמוצרים הלא כשרים שלהם יקרים כמו הכשרים. למה?
- 3.שרה 14/02/2023 11:03הגב לתגובה זובאם המחירים יהיו יותר זולים, זה יכול בהחלט לעזור. תחרות זה תמיד דבר טוב. בינתיים כל מה שאני קונה של רשת קארפור הרבה יותר זול מהמוצרים הקיימים ברשת. באם ישארו כך יהיה מצויין לצרכן.....
- 2.לדעתי 14/02/2023 10:43הגב לתגובה זוהשחקנים של היום.היצרנים.היבואנים והמשווקים.זאת כנופיה מתואמת ולהלכה ומעשה אין תחרות בניהם.הגדוליםהחדשים יכולים לייבא מכל העולם את כל המוצרים כולל חלב טרי
- 1.תוך חודשיים מיישרים קו עם הרשתות הקיימות.פופוליזם זול. (ל"ת)יוסף 14/02/2023 10:28הגב לתגובה זו
- קארפור כבר כמה חודשים בשוק ויותר זולה בהכל מהשוק המקומי (ל"ת)ממש לא נכון 14/02/2023 11:26הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
מהחקירה עולה חשד כי היקף ההכנסות שהצהיר עליהן החשוד בפני רשויות המס הוא נמוך מאוד ביחס לכספים שמוחזקים ברשותו בארנקים דיגיטליים, שעל פי הערכות שווים כ-2 מיליון דולר. היום הובא החשוד בפני שופט בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת ומעצרו הוארך עד ה-30.12.2025.
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יוזכר כי לאחרונה הכריזה רשות המסים על נוהל גילוי מרצון שיעמוד בתוקף עד יום עד 31.8.26, אשר במסגרתו מי שעברו על חוקי המס יוכלו לפנות להליך גילוי מרצון, לשלם את המסים המתחייבים כדין ובכך להימנע מהליכים פליליים. תשלום המס ביחס לגילוי הכנסות שמקורן בנכסים דיגיטליים יכול שיעשה בהתאם ל"נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר".
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
10 שיטות עיקריות שבהן חוקרי מס הכנסה עולים על מעלימי מס
הצלבות מידע בין דיווחים שונים
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
