מטוס יונייטד איירליינס
צילום: N509FZ, ויקיפדיה

יונייטד איירליינס עומדת בפני קנס על רקע אי ביצוע בדיקות בטיחות לפני טיסה

החברה הפעילה לא פחות מ-102,488 טיסות שלא עמדו בדרישות כשירות האוויר; לא מדובר בסכום משמעותי עבור ענקית התעופה האמריקאית שכן מניית החברה לא מושפעת כעת במסחר
דור עצמון |

מינהל התעופה הפדרלי (FFA) אומר כי הוא מציע לקנוס ביותר מ-1.1 מיליון דולר את יונייטד איירליינס UNITED AIRLINES בגין אי ביצוע בדיקות בטיחות נדרשות של מערכת האש במטוסי הבואינג 777 שלה.

ה-FAA טען שבשנת 2018 יונייטד הסירה בדיקת אזהרת מערכת אש מרשימת הבדיקות לפני הטיסה שהיא מבצעת, והפעילה לא פחות מ-102,488 טיסות בואינג 777 מיוני 2018 עד אפריל 2021 שלא עמדו בדרישות כשירות האוויר.

"הבדיקה נדרשת במדריך מפרטי התחזוקה. הסרת הבדיקה הביאה לכישלון של יונייטד לבצע את הבדיקה הנדרשת ולהפעלת כלי טיס שלא עמדו בדרישת כושר האוויר", נכתב בהודעת ה-FAA.

ובכל זאת, צריך לזכור כי לא מדובר בסכום משמעותי עבור ענקית התעופה האמריקאית שכן מניית החברה לא מושפעת כעת במסחר. חברות תעופה נהנו ממחצית שנייה חזקה של 2022, שכן ביקוש חזק לצד מגבלות התפוסה בענף הובילו למחירי טיסה גבוהים יותר. בעוד שהתנאים הללו נשארו לעת עתה, תמונת הביקוש בשנת 2023 פחות ברורה, כלומר יתכן שמשקיעים יצטרכו להיות בררניים יותר בכל הקשור לבחירת מניות של חברות התעופה העולמיות.

אנליסטים של ריימונד ג'יימס RAYMOND JAMES FINANCIAL צופים כי ליונייטד יהיה האפסייד הגדול ביותר מהפתיחה המחודשת של אזור האוקיינוס השקט לטיסות, שהיווה 11% מההכנסות ב-2019. מבין שלושת הסגמנטים - פנאי, עסקים וביקוש בינלאומי - דווקא הבינלאומי עשוי להיות זה שיביא להאצה ב-2023. יונייטד בהחלט מהמרת על זה, ומוסיפה קווים חדשים למלאגה, שטוקהולם ודובאי לקיץ, ועוד שש טיסות למקומות חמים לטיולים באירופה, כמו פריז, רומא ולונדון. תרחיש של מיתון עמוק עשוי לסכן את התפיסה הזו של הביקוש הגובר לטיסות, אך עד כה הצרכנים הראו נחישות אכן לצאת לחופשות.

מניית יונייטד איירליינס זינקה ב-36% מתחילת השנה למחיר של 50.7 דולר הבטא שווי שוק של 16.6 מיליארד דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גוגל אלפאבית רשתות חברתיותגוגל אלפאבית רשתות חברתיות

אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה מרחיבה את שליטתה בתשתיות חשמל ומרכזי נתונים כחלק מהיערכות לגידול בביקוש למחשוב ולבינה מלאכותית, על רקע מגבלות רשת החשמל בארה״ב

אדיר בן עמי |

אלפאבית Alphabet 1.48%  הודיעה כי תרכוש את חברת התשתיות Intersect Power בעסקת מזומן בהיקף של 4.75 מיליארד דולר, בתוספת חוב קיים. המהלך משתלב בגל השקעות רחב של ענקיות הטכנולוגיה, המבקשות להרחיב במהירות את קיבולת מרכזי הנתונים והאנרגיה הנדרשת להפעלתם, על רקע העלייה החדה בביקוש למחשוב עבור יישומי בינה מלאכותית.


Intersect עוסקת בפיתוח תשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים, ולפי הודעת אלפאבית מחזיקה בצבר פרויקטים בהיקף של מספר ג’יגוואטים, הנמצאים בשלבי פיתוח או הקמה. רכישת החברה צפויה להעניק לגוגל גישה ישירה למקורות חשמל נוספים, בתקופה שבה רשתות החשמל בארה״ב מתקשות לעמוד בקצב הביקוש הגובר. העסקה מגיעה לאחר שגוגל כבר יצרה קשרים עסקיים עם Intersect בשנה שעברה, אז נכנסה להשקעה מיעוט והחלה בשיתוף פעולה לפיתוח מתקני ייצור חשמל בסמוך לקמפוסים של מרכזי נתונים. כעת, אלפאבית מבקשת להעמיק את השליטה בשרשרת האספקה האנרגטית הנדרשת לפעילותה.


לדברי אלפאבית, Intersect תמשיך לפעול כיחידה נפרדת תחת המותג הקיים, ולא תשולב באופן מלא בפעילות גוגל. הנהלת החברה תישאר על כנה, ובראשה המנכ״ל שלדון קימבר. נכסים פעילים של Intersect בטקסס, וכן נכסים פעילים ומתוכננים בקליפורניה, לא ייכללו בעסקה.


אלפאבית תרכוש את פלטפורמת פיתוח האנרגיה של Intersect ואת צוות העובדים העוסק בפרויקטים שכבר הוקצו לגוגל. מדובר בנכסים שנועדו לתמוך ישירות בהרחבת פעילות מרכזי הנתונים של החברה בארה״ב.


ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל

העסקה משקפת מגמה רחבה יותר בענף, שבה חברות טכנולוגיה גדולות מחפשות חיבור ישיר לייצור חשמל. הביקוש למרכזי נתונים גדולים, המונעים על ידי מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, הפך את סוגיית האנרגיה לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של הענף.במקביל, גם שחקנים נוספים בוחנים רכישות בתחום. קבוצת סופטבנק בוחנת יעדים אפשריים בענף מרכזי הנתונים, וחברות השקעה פרטיות פועלות לרכישת ספקיות תשתית ורשתות חשמל, במטרה ליהנות מהגידול בביקוש.


דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.