סטלה קורין ליבר
צילום: משה בנימין
מסכמת שבוע

סטלה קורין ליבר על עסקת הפניקס - אבו דאבי, והערה חשובה על הממשלה החדשה

מה יכולה ובעיקר מה לא יכולה רשות שוק ההון, מדוע הם ימהרו לקדם את העסקה, ומה יכול להיות גלגל ההצלה הלא צפוי של החוסכים בישראל?

1. למכור את הפניקס ל-ADQ מאבו דבי? נאמר זאת חד וברור: רשות שוק ההון יכולה להטיל עשרות מגבלות והגבלות, לנסח חוזרים, להתנות תנאים ולחייב חתימות על מאות מסמכים – דבר אחד היא לא: היא לא מסוגלת לאכוף מגבלות. בטח שלא את המגבלות שהטילה בעצמה. הרשות יכולה להתכתב, לדבר, "להתריע", למרוח זמן – אבל לא יותר מזה.

 

2. כל בעלי העניין הישראלים בעסקת הפניקס והחברים מאיחוד האמירויות, יודעים את זה ובעיקר סומכים על זה. הם את הסיבוב כבד-ההון שלהם על העסקה יעשו בזמן – ואחר כך שאחרים ישברו את הראש.

 

שליחים כבר החלו "לעלות לירושלים", "להיפגש במקרה" או "להרים טלפון ולהגיד חג שמח ל.." בתקווה לקבע עמדות פתיחה עוד לפני שהחל החלק המעשי של "עלה בידי". כלומר לפני כניסה של ראש ממשלה, מינוי שר אוצר ובחירת מנהל לרשות שוק ההון. יצוין: לממלא המקום של מנהל הרשות נתונות כל הסמכויות בחוק, כך שהחלטה רשמית היא שלו. יחד עם זה די ברור שממלא מקום, ולא חשוב מי זה, לא יתחיל במהלכים לפני שהקודקודים יתיישבו בכיסאותיהם. לא די בכך, צריך גם להיות ברור מי נותן את הטון בוועדת השרים לענייני בטחון, מה מעמד ועומק המעורבות של המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) ומי יהיו חברי "הוועדה המייעצת לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות", שיושבת באוצר, בראשה הכלכלנית הראשית לצידה נציג בכיר מל"ל ובכיר במשרד הבטחון.

 

3. זה אומר שיש לבעלי העניין כמה שבועות טובים לשתול רעיונות, גם במישרין, בשיחות אישיות למעורבים ובעקיפין באמצעות התקשורת, בעיקר הכתובה המרחיבה. למשל: יפתח רון טל, מי שהיה הרבה מאוד שנים יו"ר חברת החשמל (יותר שנים מהוראות ומגבלות רשות החברות הממשלתיות שקובעות 9 שנים ליו"ר ולא יותר), שפחות הסתדר במגזר הפרטי (יו"ר מגדל חברה לביטוח), ויש המתאמצים לשתול את שמו ברשימה המתארכת למנכ"ל משרד האוצר תחת בצלאל סמוטריץ' (במקביל/לחילופין לשתילת דיבורים שמחזירים אותו לתפקיד יו"ר חברת החשמל). רון טל כבר התבטא: "ההשקעה של מדינות המפרץ במדינת ישראל במסגרת הסכמי אברהם היא אינטרס מדיני אסטרטגי ראשון במעלה. אני מעריך שבסופו של דבר העסקה לרכישת הפניקס תאושר". (14.12.22 רדיו YNET). כמובן שמודגשת העובדה שרון טל הוא אלוף במיל, ללמדך שאפשר לסמוך על ההכרזה שלו ככזו שמתחשבת בהיבטי בטחון. מה גם שהוא נחשב מקורב לשלטונות החדשים – מה שאומר שאולי ישמעו לו...

 

4. ובכל זאת שאלה לכבודו: עם כל הכבוד ל"אינטרס המדיני אסטרטגי" מה עם האינטרס של האיש/ה, החוסך, העמיתה, הפנסיונר, המבוטחת, ויש כאלה כמה מיליונים? האם רון טל שנהנה מפנסיה צבאית בטוחה שנאמדת בעשרות אלפי שקלים בחודש (דוח הממונה על השכר באוצר מציין משכורת של 70,042 שח בחודש לאלוף בצה"ל, ממנו נגזרת גם הפנסיה. כולל של רון טל), ולא דיברנו על השכר שגרף, במקביל, גם כיו"ר חברת החשמל הממשלתית והמיליונים קצרי המועד אצל שלמה אליהו, שסימן לו את הדרך החוצה. האם רון טל יכול בכלל לחשוב או להבין את החשש האמיתי בעסקה הזו? שבמהותה היא מסירת גוף מוסדי גדול לידי גוף, שעם כל הכבוד הוא עדיין בעייתי, לא מספיק מוכר ואיכשהו נתון בספק, את השמירה על רשימת הלקוחות ומצבם, את היכולת לפלח מידע רגיש על כל פרט באוכלוסיה בישראל, לבצע השקעות שעלולות להיות מושפעות מאינטרסים זרים, יכולת לבצע שינויים במדיניות תשלום תביעות? (אז הרשות תתריע, תובעים יגישו תביעה ייצוגית, ייקח 10 שנים למערכת המשפט להגיע להסדר פשרה שיעשיר תובעים אבל לא ישנה מציאות..)

 

5. דוגמא נוספת, מתוחכמת במיוחד, גם בגלל החלקלקות שלה וגם מפני שבעל הדעה מחביא את זהותו: "אם הייתי היום בתפקיד ראש רשות שוק ההון.. או שלא הייתי מאשר את העסקה בכלל או שהייתי מאשר אותה בכפוף לתנאים מאוד מחמירים, הרבה יותר מאלה שקבעה הרשות" אומר "בכיר בשוק ההון" (גלובס 19.12.22). הבכיר האלמוני המשיך בהנחיית הדרך, שהוא אולי מצהיר שמתנגד לה אבל בפועל סולל, שמא מכתיב? את תנאי אישור העסקה: הבכיר, כך מוסבר בכתבה, "מתייחס בדבריו לחוזר "דירקטוריון גוף מוסדי" שקובע בין היתר כי יו"ר דירקטוריון לא חייב להיות ישראלי ואף לא לשבת בישראל כמקום קבע שלו". וזה ממשיך, לדברי אותו גורם בכיר "כדי לשמור על טובת החוסכים יש להקשיח את התנאים ולקבוע כי יו"ר הדירקטוריון חייב להיות ישראלי, וכך גם רוב חברי הדירקטוריון, בנוסף לדבריו יש לוודא עמידה בתנאי נוסף שדווקא כן מוגדר באותו החוזר, ולפיו חברי וועדת ההשקעות באותה חברה יהיו בעלי אזרחות ישראלית, מקום מושבם בישראל והם בקיאים בשפה העברית".

 

6. יופי, "הבכיר" האלמוני, אחרי ששילם חובו לחברה ואמר שאולי לא היה מאשר, פתר את כל הבעיות. הוא נותן ליו"ר הרשות, לשר המיועד, גם למלל, לוועדת השרים והועדה המייעצת ובעיקר לראש הממשלה המיועד פתרון קסם, תשובה לכל הספקות והחששות שיש למי שתלויים בפניקס, ששמו מיטב כספם שם, שעתידם מונח ויונח בידיה של פדרציה בראשה עומד נשיא האיחוד שייח מוחמד בן זאיר אל' נהיאן, וחברה ADQ שהיו"ר שלה הוא אחיו של הנשיא, שייח טחנון בן זאיר אל' נהיאן: יו"ר ישראלי, רוב דירקטורים ישראלים, חברי ועדת השקעות אזרחי ישראל – וכולם מדברים עברית!!!.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

על כך נאמר ואווו... מי שסומך על התרכובת הזו שיקום! מי שחושב שישראליות, ו"הבטחה" שהחברה שתהיה בשליטת האמיראתים תמיד תשאר "ישראלית" ועם הנהלה ישראלית, נותנת בטחון שיקום!

 

7. הבעיה היותר גדולה היא שבאיחוד האמירויות, ולא רק שם, יש כסף ענק, ענק כמו ענק... אם תאושר עיסקת הפניקס, יגדל תאבונם ותגדל תאוותם של בכירים, מאכערים-על ופקידים גבוהים לשעבר, שפעם מילאו מטוסים לסין ועכשיו רצים למדינות המפרץ החתומות בהסכמי אברהם. הם באים בחליפות יוקרה, קורות חיים של מקורבים למקבלי החלטות ומשכנעים למכור עוד ועוד נכסים אסטרטגים ישראלים טובים.

 

אישור עסקת הפניקס, ולא חשוב כמה "מגבלות" יוטלו עליה (בכאילו...) תגרור עוד ועוד מכירות של גופים מוסדיים מנהלי כספי ציבור, חברות ביטוח, בתי השקעות, שמא בנקים?

 

8. מי שבסוף בסוף יחליט, יתווה דרך, ישפיע או ישכנע, הוא בנימין נתניהו, ראש הממשלה הבא. מה יקדם אצלו למה? היחסים הדיפלומטיים עם האמירויות ומעמדו הבינלאומי כמי שממצב את ישראל כבעלת ברית למדינות מוסלמיות או דאגה כנה לאינטרסים של הציבור ולהבטחת כלכלה ישראלית יציבה?

 

כמה הגיוני ששר ההפרטות לשעבר (בימים שהיה שר אוצר בממשלת אריאל שרון) יאפשר מהלך בו מדינה זרה, ממשלה זרה, תרכוש שליטה על גוף כל כך מהותי כמו חברת הביטוח הגדולה בישראל? - רק כדי להראות נחמד וגלובלי?

 

מעבר לזה: מי מבטיח שהיחסים, ויהיו הדוקים אשר יהיו, יימשכו? שבאיחוד האמירויות יישמר המשטר הנוכחי, שמנהיגיה הפדרציה לא יתהפכו?

 

9. בירוקרטיה כגלגל הצלה. סביר להניח שנתניהו כמו סמוטריץ כמו מנהל הרשות, ממלא המקום עמית גל, וראש המל"ל איל חולתא לא יוכלו לומר "לא" מפורש. בדיוק כמו שבזמנו לא נאמרה המילה "לא" לאנשים של יצחק תשובה ולקבוצה הסינית שרצתה ופעלה במרץ רב ובקשרים גבוהים לרכוש את הפניקס. הפתרון נמצא כבר אז, כאשר דורית סלינגר עמדה בראש רשות שוק ההון, תחת השר משה כחלון וראש הממשלה נתניהו. שימוש בבירוקרטיה, הכבדה והנלוזה שקיימת כאן. עוד ועוד ניירות, תביאו עוד ועוד מסמכים.. למסמס את העיסקה בסחבת בירוקרטיית ארוכת זמן ומתישה עד שיתעייפו ויבינו את הרמז. זאת האפשרות הכי אלגנטית לסיים את הפרשה.

 

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    לילי 27/12/2022 10:11
    הגב לתגובה זו
    ככל שיותר יעזבו ככה האטרקטיביות תיגמר
  • 14.
    אינכם מבינים 23/12/2022 10:46
    הגב לתגובה זו
    הוא מתממש לבסוף,ראו דוגמת הצאר הרוסי הרצחני
  • 13.
    אינכם מבינים 23/12/2022 10:45
    הגב לתגובה זו
    בקמץ אלא בצירה מתחת ל"ל" שזה עלה נידף ברוח,זו מהות ממשלת הימין ימין ימין ...אח נתקע לי הצוואר...
  • 12.
    להלאים? 23/12/2022 10:42
    הגב לתגובה זו
    שייקספיר!
  • 11.
    הבכיר 23/12/2022 10:39
    הגב לתגובה זו
    את הבעייתיות שבהמשך שרשרת המכירה
  • 10.
    הבכיר 23/12/2022 10:38
    הגב לתגובה זו
    לה נסיונל? הסנה?
  • 9.
    הבכיר 23/12/2022 10:37
    הגב לתגובה זו
    אינו יודע שבעברית נכונה זה "לו הייתי"?
  • 8.
    עוזבת גם (ל"ת)
    ביי ביי הפניקס 23/12/2022 09:26
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    תמיד נוכל להלאים את הפניקס/מגדל או/ו הבנקים (ל"ת)
    זליג 22/12/2022 18:49
    הגב לתגובה זו
  • להלאים 23/12/2022 10:42
    הגב לתגובה זו
    ולמכור לשרי אריסון מהסוג האוייבניקי
  • 6.
    תודה על כתבה עניינית שמתמקדת בטובת הציבור ובטווח הארוך. (ל"ת)
    צפונית 22/12/2022 17:26
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    טר"ש בטיטו 22/12/2022 16:21
    הגב לתגובה זו
    הדרך היחידה להשפעה על התממשות העיסקה היא אם החוסכים/מבוטחים יצביעו ברגליים ויעזבו את הפניקס. אני כבר עשיתי את זה - עברתי לאילון
  • 4.
    בנימין יתניהו ?! ידאג לאינטרסים של ביבי (ל"ת)
    א. מרק 22/12/2022 16:13
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אני אגיש בגץ נגד הפניקס והעיסקה. (ל"ת)
    ראובן לוי 22/12/2022 16:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משה 22/12/2022 16:09
    הגב לתגובה זו
    אכן עלה בידו למכור את המדינה לגוש החרדי/דתי למען המשך שלטונו ושלטון משפחתו והפיכת המדינה מדמוקרטית לתיאוקרטית
  • 1.
    אזרח 22/12/2022 15:57
    הגב לתגובה זו
    שכחתם להגיד שהאמיראתים יכולים להציע שוחד במיליארדי דולרים (לא מיליוני, אלא מיליארדי). שוחד בסכומים כאלה יוצעו לכל מי שאמור לאשר את העסקה. שוחד בסכומים האלה יוצע בהמשך גם ליו"ר הדירקטריון הישראלי, ולכל חברי הדירקטריון הישראלים שאמרורים לשמור על זכויות המושקעים בפניקס. החוסכים והמבטחים יאבדו את כספם לא משנה מה יהיו ההגבלות. צריך לברוח כמה שיותר מהר אם העסקה תאושר.
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ג'י סיטי ירדה 6.8%, נקסט ויז'ן עלתה 7.1%, סגירה יציבה במדדים

ת"א 35 סגר סביב ה-0 אחרי יום בו המדד נע בין עליות וירידות; תדיראן ירדה 6.2%, סולרום איבדה 5.4%

מערכת ביזפורטל |

המסחר בת"א נסגר ביציבות. מדד ת"א 35 סגה ללא שינוי משמעותי ומדד ת"א 90 עלה ב-0.4%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים עלה ב-0.2%, מדד הביטוח עלה 1%, מדד הנדל"ן ירד0.1% ומדד הנפט וגז איבד 0.4%.

רוצים לדעת איזה מניות בולטות היום ומה הסיפור מאחוריהן? הכל כאן העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א

בשוק האג"ח נרשמת יציבות לקראת החלטת הריבית בסוף החודש. אג"ח עם מח"מ של כ-10.5 שנים נסחר עם תשואה ברוטו של כ-4.06%. נזכיר כי בסוף השבוע מדד המחירים לצרכן צפוי להתפרסם, במה שיכריע את הכף האם הריבית תרד או לא בסוף החודש. נכון לבוקר זה השוק מתמחר הורדת ריבית באזור 70%.


אחת המניות שבולטת לשלילה בימים האחרונים היא ג'י סיטי. החברה הפתיעה את המשקיעים אחרי שהגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה. לניתוח המלא על מה עשתה החברה, ומה ההשלכות האפשריות - ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%


השבוע הקודם ננעל במחזור ענק של כ-13.4 מיליארד שקל השני בגובהו אי פעם, שלב הנעילה (החדש) רשם מחזור של כ-9.4 מיליארד שקל על רקע עדכון המדדים החצי-שנתי. במסגרת העדכון הצטרפו למדד ת״א-35 מניות מגדל ביטוח מגדל ביטוח 2.17%   ונקסט ויז׳ן נקסט ויז'ן 7.09%  , בעוד שמניות החברה לישראל חברה לישראל 0.35%    ואנרג׳יאן אנרג'יאן -3.37%   הועברו למדד ת״א-90. המהלך גרם לתנודתיות גדולה במיוחד בשתי האחרונות, בעיקר לאחר הצניחה במניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0.11%   ובמניית בעלת השליטה בה - החברה לישראל - בעקבות הפשרה עם המדינה סביב זיכיון ים המלח. הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה, גם היום אייסיאל תעמוד במוקד לאחר שהשוק יאכל מחדש את השפעות ההתפתחויות על הרווחיות הליבתית שלה.