מבחן בחינה
צילום: Image by F1 Digitals from Pixabay
כללי השקעה

רוצים להיות מנהלי השקעות או לנהל את הכסף שלכם לבד - הנה הכללים הבסיסיים, אבל הכי חשובים

צבי סטפק, יו"ר חברת מיטב עוזר לכם להיות מנהלי השקעות - עונה על שאלות המבחן העיקרי של רשות ניירות ערך (מקצועית ב'); ועל הדרך - כולם יכולים ללמוד על פיזור השקעות, השקעות גלובליות לעומת בארץ, אגרות חוב צמודות למדד לעומת שקליות ועוד (חלק א')
צבי סטפק | (3)

בחינה מקצועית ב' מיועדת למבקשים להשיג רישיון כמנהלי השקעות. בחרתי מתוך  הבחינה האחרונה כמה שאלות מרכזיות וצרפתי פתרונות. בהמשך החלק הראשון של השאלות והתשובות וכאן תוכלו לקרוא על סבב שאלות ופתרונות נוסף 

הערת מערכת - זה חשוב וטוב לסטודנטים-לתלמידים שיכולים להיעזר בתשובות  וזה טוב לכולם - ככה תפנימו את כללי ההשקעות הבסיסיים. 

נתונים לשאלות 1-3

לפניכם שלוש טענות. ביחס לכל טענה, סמנו אם היא נכונה, לא נכונה או שלא ניתן לדעת ונמקו בקצרה.

שאלה 1: "... שוק המניות בתל אביב גילה עמידות גבוהה ביחס לשווקי חו"ל בתקופה האחרונה, בה החלו חששות מאינפלציה, מעליית ריבית ומהמלחמה באוקראינה. לכן, על המשקיע הישראלי לרכז את רוב השקעותיו המנייתיות בישראל. אין צורך להיחשף לסיכונים נוספים..."

תשובה: ממש לא נכון. סיכונים קיימים בכל מקום ובכל זמן והעובדה שהסיכונים כרגע מתמקדים באוקראינה אינה אומרת שמחר הם לא יכולים להתרחש בישראל. ההצעה המגולמת במשפט מתעלמת מדבר יסודי מאוד והוא פיזור סיכונים. יתרה מכך, לכל אחד מהסיכונים שהוזכרו כאן, המלחמה באוקראינה, האינפלציה בעולם ועליית הריבית יש השלכות שליליות גם על המשק הישראלי ועל שוק המניות בישראל.

שאלה 2: "... הקריסה במניות הטכנולוגיה ב-12 החודשים האחרונים הוכיחה פעם נוספת שחברות שאינן רווחיות אינן ראויות להשקעה. מוטב להתרכז בחברות מה"כלכלה הישנה" שמחירי מניותיהן נקבעים לפי שיקולי ערך ורווחיות..."

תשובה: לא נכון. המפתח להחלטה באיזה מניות וסוג מניות כדאי להשקיע קשורה קודם כול לניתוח הפרטני של כל חברה, של הפרמטרים הפיננסיים שלה וקצב הצמיחה הצפוי לה בהשוואה לרמת המחירים של המניה בבורסה. נכון שהשקעה במניות של חברות עם צמיחה מהירה ושמפסידות כסף היא יותר מסוכנת מהשקעה במניות ערך, אבל היא גם עשויה לתגמל יותר. אמזון היא דוגמה לחברה שהפסידה הרבה כסף שנה אחרי שנה אבל השיגה למשקיעיה תשואה מדהימה.

שאלה 3: "... עקב העלייה במחירי האנרגיה והסחורות בעולם יש למכור את כל איגרות החוב השקליות בתיק ההשקעות ולרכוש במקומן אג"ח צמודות מדד..."

תשובה: לא נכון. עליית מחירי הסחורות עד היום היא עובדה מוגמרת, ידועה וכבר השפיעה הן על העלייה במחירי איגרות החוב הצמודות למדד והן על הירידות באיגרות החוב השקליות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה שרלוונטי כרגע להחלטה, זה מהן הציפיות האינפלציוניות הנשקפות מהשוק לעומת הציפיות של המשקיע שעומד בפני ההחלטה. אם הציפיות של השוק לאינפלציה הן, למשל, גבוהות מהציפיות של המשקיע, אז אין שום סיבה שהוא ימהר למכור את איגרות החוב השקליות שברשותו. יותר מזה, גם אם הוא חושב שהאינפלציה תהיה גבוהה יותר ממה שהשוק חושב, עדיין זו לא סיבה למכור את כל איגרות החוב השקליות. במצב כזה הוא אמור להגדיל את המשקל של איגרות החוב הצמודות על חשבון איגרות החוב השקליות, אבל לא לחסל את כל איגרות החוב השקליות.

נתונים לשאלות 4-5

לקוחה בת 35 מעוניינת לפתוח תיק השקעות לתקופה מינימלית של 5 שנים. בשיחה עימה עלה כי היא שואפת לתשואה של כ-5% לשנה.

שאלה 4: בשאלון "יחס לסיכון" עלה כי ללא קשר לתשואת המטרה שהגדירה, היא אינה מעוניינת לפגוע בקרן ההשקעה בסוף התקופה. בטבלה שלפניכם מופיעים מספר אפיקי השקעה אפשריים. לגבי כל אחד מהם, ציינו מהי התשואה הממוצעת השנתית הצפויה, החל מהיום, ב-5 השנים הקרובות. בנוסף, ציינו מהו ההפסד המקסימלי הצפוי האפשרי במהלך התקופה משיא לשפל (draw  down) תחת תסריטים סבירים. התעלמו משינויים בשערי מטבע.

הסבירו בקצרה את ההנחות העומדות מאחורי הנתונים שחישבתם.

תשובה: ההנחות שלי הן ששוקי המניות יניבו תשואה שנתית ממוצעת חד-ספרתית של כ-6% על פני חמש שנים, הסחורות מעט פחות ואג"ח קונצרניות תשואה קרובה למניות וגבוהה מתשואת אג"ח ממשלתיות, אך עם רגישות לירידות שהיא גדולה יותר.

 

שאלה 5: כיצד תבנו ללקוחה את התיק? תן/תנו הסבר להקצאה

הסבר להקצאה: הלקוחה היא עם אופק השקעה מספיק ארוך של חמש שנים. היא אמנם מוכנה לסיכון אבל ה"קו האדום" שלה הוא לא לפגוע בקרן. התיק המוצע מכיל 30% מניות בפיזור כזה שנותן לישראל כשליש מזה ולעולם – ארה"ב ושווקים מתפתחים כשני שלישים. ברכיב האג"חי יש משקל עודף לאג"ח ממשלתיות (38%) על פני הקונצרניות 25%, מה שנועד לייצר "כרית ביטחון" לשמירה על ערך הקרן בתוספת רכיב של 7% (סחורות וזהב) שפחות מתואם עם שוק המניות.

 

נתונים לשאלות 6-7:

יעל היא מנהלת קשרי לקוחות בעלת רישיון בחברת ניהול תיקים. במסגרת תפקידיה היא אמונה על הקשר השוטף מול כ-300 לקוחות מנוהלים. להלן מספר דוגמאות לשיחות שחוותה יעל בשבועות האחרונים. עליכם להתייחס לדברים שעלו מצד הלקוחות.

שאלה 6: לקוחות במדיניות של 100% במניות שפתחו תיק בתחילת 2021. לדבריהם, לאחר שהתיק עלה יפה בשנה שעברה, הוא חזר כעת לקרן כתוצאה מהמשבר באירופה והם מעוניינים "לצאת מהשוק עד יעבור זעם". בשיחה הם ציינו שאין כל סיבה שהשווקים יעלו בזמן הקרוב לאור המשבר והם לא מעוניינים להפסיד יותר.

זוהי גישה שגויה. איש אינו יודע אם השווקים יעלו או לא בזמן הקרוב. המעבר מ-100% מניות ל-0% הוא מעבר קיצוני שמעיד על חוסר שיקול דעת. אין דבר כזה "להיכנס לשוק" או "לצאת מהשוק". אם רוצים להרוויח בשוק המניות צריך להימצא בו תמיד ורק המינון יכול להשתנות, אבל לא באופן קיצוני כל כך.

לחכות "עד שיעבור הזעם" – איך הלקוח יידע מתי "עבר הזעם"? עד שהוא יחליט שהזעם עבר, השוק כבר יהיה מן הסתם ברמת מחירים הרבה יותר גבוהה מזו שהוא יצא ממנו. הניסיון לתזמן את השוק הוא נסיון שנכשל לאורך זמן.

שאלה 7: לקוח תושב חוץ המנהל תיק דולרי במדיניות של עד 50% במניות. הכסף מיועד כולו לבניו, שגרים בארה"ב. לאחר שהדולר עלה לשער של 3.32 (עלייה של 5.5% מתחילת השנה), הוא מעוניין למכור את התיק כולו, להמירו לשקלים ולבנותו מחדש כתיק שקלי. לדבריו "צריך לנצל את התחזקות הדולר, כי הדולר יחזור לרדת מול השקל בעתיד".

תשובה: התיק מתנהל כתיק דולרי מסיבות מובנות המתאימות למאפייני המשקיע ובניו החיים בארה"ב. ההחלטה לממש את המרכיב הדולרי כולו תמורת רכיב שקלי היא החלטה מסוכנת מאוד שכן אם המשקיע טועה בהערכתו הוא יכול לאבד אחוזים טובים במונחים דולריים במקרה של פיחות. לכל היותר מתאים להמיר דולרים לשקלים בהיקף של עד 20% מהתיק.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    yaronofek 24/12/2022 11:43
    הגב לתגובה זו
    מעניין, יש סיכוי שבעתיד יהיו עוד כתבות מהסוג הזה?
  • 2.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 22/12/2022 17:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מבין2 22/12/2022 00:29
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר להוציא מהם מילה על מניה שוק או תחזית מה יעלה ומה ירד. רק מילים כמו תמהיל השקעות, אי אפשר לחזות את השוק, שיקול דעת, וכו' זה שקול להשקעה פסיבית 20/80 בכל מקרה ובכל מצב.
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

עונת הדוחות צוברת תאוצה, ג'י סיטי בירידה ומה ישפיע לחיוב על הבורסה?

ג’י סיטי ממשיכה לרכז עניין עם ירידות במניה ובאג"ח בעקבות חשש מהשפעת רכישת סיטיקון על המינוף; טראמפ תומל בסנטימנט הסיכון עם הבטחת “דיבידנד מכסים” לאזרחים, עם אפשרות של סיום השבתת הממשל והחוזים בוול סטריט מגיבים בעליות ויתמכו גם בת"א
מערכת ביזפורטל |

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  המשיכה לרכז עניין גם אתמול, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028.

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%


לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.


בגזרה הגיאופוליטית, אתמול ישראל קיבלה גופת חטוף אחרי 4,118 ימים. נכון לבוקר זה, נותרו עוד 4 חללים בעזה, וכאשר האחרון יחזור זה אמור להיות האות להתקדם לשלב השני והמורכב לא פחות. הפסקת האש עדיין שברירית, ורואים את זה גם בדיווחים שמגיעים מאזור לבנון, כאשר צה"ל תוקף מדי פעם בהתאם להתפתחויות בגזרה הצפונית.


בעוד בוול סטריט אנחנו בשלהי עונת הדוחות, בתל אביב היא רק בתחילתה. בשבוע שעבר זכורים לנו דוחות טבע -1.91%  ו- נובה 1.23% שהתוצאות שלהן גרמו לתנודתיות גבוהה, טבע לכיוון מעלה עם עקיפה של הציפיות ועדכון תחזית, נובה עם ביצועים קצת מעל הציפיות ותחזית שמרנית שדרדרו את המניה. אתמול הצטרפה סקופ סקופ 4.19%  שפרסמה דוחות חיוביים, ואף רמזה על הנעשה בסקטור הביטחוני (סקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות). גם בהמשך השבוע מצפים לנו דוחות בעיקר מסקטורי האנרגיה מתחדשת, שבבים ו-IT. מהחברות שדיווחו על מועד הגשת התוצאות ניתן לצפות לדוחות של החברות הבאות: 

היום: משק אנרגיה, טאואר, קמטק, נקסטויז'ן, קופיוג'ן ולייבפרסון, 

בשלישי - אלעל, הבורסה, בזק, אמות, וברייסנוויי. 

ברביעי - אייסיאל, אנלייט, אנרג'יקס, תורפז, מבנה, פריון, מטריקס, גילת ולוינשטיין

בחמישי ידווחו נייס וספיינס.