ביל אקמן מהמר נגד המטבע של הונג קונג - למה?
בזמן שאינדקס הדולר ירד ב-5.5% בחודש האחרון, אחד ממנהלי קרנות הגידור המוכרים בעולם צופה שהדולר של הונג קונג הולך להתרסק בעקבות המשך העלאות הריבית של הפד' - איך המדיניות הזו משפיעה על הונג קונג ומה המצב בשוק כעת?
הדולר האמריקאי ממשיך לאבד מהכוח שלו מול יותר המטבעות בשבועות האחרונים - הליש"ט, שהגיעה לנקודת שפל כל הזמנים אל מול הדולר בסוף חודש ספטמבר (1.035 דולר לליש"ט) עלתה בחודש האחרון בכ-7% אל 1.21 דולר לליש"ט. גם היורו מתחזק אל מול הדולר האמריקאי - 5.5% בחודש האחרון. לעומת המטבעות הללו, הדולר של הונג קונג נסחר במחיר קבוע של כ-0.128 דולר אמריקאי להונג קונגי, זאת על ידי כך שרשות המוניטרית של הונג קונג דואגת להתערב בשוק המט"ח ולדאוג לכך שההצמדה תשאר על כנה. למרות היחלשותו של הדולר האמריקאי אל מול יתר מטבעות העולם יש כעת מי שמאמין שדווקא הדולר ההונג קונגי יאבד את ההצמדה שלו ויצנח למטה.
אחד ממנהלי קרנות הגידור המוכרים בעולם, המיליארדר ביל אקמן, מאמין כי המדיניות המוניטרית של הפד' בארה"ב היא שיוביל למפלה של המטבע שלה והודיע בציוץ בטוויטר כי הוא נכנס לפוזיציית שורט אל נגד הדולר של האי. "ההצמדה כבר לא הגיונית עבור הונג קונג וזה רק עניין של זמן עד שהיא תישבר" אמר אקמן על ההתנהלות של הרשות המוניטרית של הונג קונג.
הונג קונג מושפעת כמובן מהמצב בסין, זאת למרות שהממשל מתייחס אליה בצורה שונה מאל יתר המדינה. מצב הקורונה בסין, אשר חוזר להחמיר בשבועות האחרונים, בנוסף לבחירתו של שי ג'ינפינג לכהונה שלישית, הפכו את המשקיעים לפסימיים מאוד בנוגע לתפקוד של כלכלת האי - רק לפני כחודש שוק המניות הגיע לנקודה הנמוכה ביותר שלו מזה 13 שנה. מאז נקודת השפל ההיא המדד עוד הספיק לרדת אך ב-30 הימים האחרונים הוא זינק בחזרה למעלה ב-16%.
החשש העיקרי בנוגע למטבע של הונג קונג נובע מהמשך העלאות הריבית של הפד'. בכדי לשמור על ההצמדה של הדולר ההונג קונגי לאמריקאי הרשות המוניטרית של הונג קונג נלצה לבזבז עד כה כ-15% אחוז מסך הרזרבות שלה - כ-30 מיליארד דולר, יותר כסף ממה שנאלצה לבזבז במשבר של 1997. ככל שהפד' ממשיך להעלאות את הריבית הרשות המוניטרית נדרשת למכור יותר ויותר מהרזרבות שלה בכדי לייצב את מחיר המטבע שלה וכמו שהוא אמר - אקמן מאמין כי אין בעניין זה כבר היגיון.
- ביל אקמן מחייך - הרץ מציגה רווח מפתיע, המניה מזנקת ב-33%
- ביל אקמן מציע מיליון דולר למוסר מידע על רוצח צ'רלי קירק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אקמן הוא לא הראשון להמר נגד ההצמדה, גורג' סורוס וקייל בס כבר עשו זאת בעבר והפסידו, אך העלאות הריבית של הפד' מקשות על הרשות המוניטרית של הונג קונג לעשות זאת עוד ועוד", כך אמר האנליסט ניל וילסון מ-Finalto. אחד העניינים שמקשים על הרשות המוניטרית להמשיך לבצע את פעולת ההצמדה היא כמובן הקורונה שממשיכה לעלות בסין ומשפיעה גם הונג קונג, מה שמוביל גם כן לסגרים ולהאטה בכלכלה והעניין רק שם עוד משקולת על ניסיון ההצמדה.
- 3.קשקש 26/11/2022 07:41הגב לתגובה זואני מאמין שהחוב העצום של 33 טריליון $ לא מצדיק את השווי של המטבע האמריקאי
- 2.מעניין. (ל"ת)הקורא 25/11/2022 15:36הגב לתגובה זו
- 1.קשקש 25/11/2022 06:36הגב לתגובה זו33 טריליון $ החוב של הפדרל ריזרב הוא מה שמפחיד את הסינים ולכן הם ממשיכים למכור $ .ארה"ב חייבת לסינים 1.5 טריליון $ והם ממשיכים למכור את החוב הלאה בקצב מתון כדי לא להפיל את המטבע בפעם אחת.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
